ההפרטה חיסלה את ההסכמים הקיבוציים
תנאי השכר של מורי הקבלן נקבעים על ידי מזמין השירות שפרסם את המכרז, כלומר הפקידים במשרד החינוך. גם אם יתאגדו, וייאבקו, בסופו של דבר ההישג יהיה זמני ולתקופת המכרז בלבד
אחרי שיסתיימו חגיגות מורי היל"ה על ההישג התקדימי, אנחנו נותרים עם אותה מציאות עגומה, שבה ההפרטה חיסלה את ההסכמים הקיבוציים שבין ועד עובדים למעסיק.
כאשר הסתדרות המורים דנה מול משרדי האוצר והחינוך על הסכם שכר חדש, ההנחה היא כי נקודת ההתחלה היא ההסכם הקיים וכי ההסכם החדש יוסיף עליו וישפר את תנאיהם.
לעומת זאת, תנאי השכר של מורי הקבלן לא נקבעים במשא ומתן בין הוועד שלהם לבין המעסיק, אלא הם נקבעים על ידי מזמין השירות שפרסם את המכרז, כלומר הפקידים במשרד החינוך. גם אם יתאגדו, וייאבקו, בסופו של דבר ההישג יהיה זמני ולתקופת המכרז בלבד. ירצו הפקידים במשרד החינוך לשפר את תנאי התעסוקה, אז הם יכניסו את השיפור במכרז הבא. אם בשל מחסור תקציבי המשרד יחליט לקצץ בשעות התקן ובמספר המורים, אז המורים יצטרכו להיאבק שוב.
דבר לא מונע ממשרד החינוך להחזיר את המורים עוד שלוש שנים לנקודת האפס.
מספר המורים המועסקים בקבלנות מוערך ב־8,000 ובשביל רובם לא מדובר באפיזודה זמנית אלא בעבודתם העיקרית. הם מגיעים כל יום לבית הספר ושותים מאותו ספל בחדר המורים יחד עם עמיתים המועסקים ישירות על ידי המדינה או הרשות המקומית.
משרד החינוך חוסך כסף, החברה הקבלנית מרוויחה כסף, והמורים והתלמידים משלמים את המחיר.
תגובה אחת לכתיבת תגובה