ממחזרים חוקים במקום חומרי בנייה

בעוד שמשרדי ממשלה ורשויות מקומיות מתגאים במדיניות ירוקה בכל הנוגע להפרדת פסולת ועמידה בתקנים סביבתיים, מתברר כי בתחום הבנייה, בעת שהיצע המשאבים הטבעיים לבנייה רק הולך וקטן והביקוש עולה, אין התקדמות בשימוש בחומרי בנייה ממוחזרים. אף שהחלטות ממשלה שונות מחייבות ש־20% מחומרי הבנייה בכל תשתית יהיו מחומרים ממוחזרים, כמעט אף אחד מהגופים הציבוריים, החברות הממשלתיות, העיריות, התאגידים העירוניים ומשרדי הממשלה אינם מכניסים את האפשרות לשימוש בחומרי בנייה ממוחזרים למכרזים.

כל זאת, כאשר לקראת סיום העשור צפוי מחסור חמור בחומרי הגלם לענף הבנייה. בעוד שב־2007 עמד הביקוש לחומרי בנייה על 48 מיליון טונות, ב־2040 הוא צפוי לעמוד על 94 מיליון טונות לפי תוכנית מתאר ארצית. המחסור בביקוש המצטבר עד 2040 יעמוד על 654 מיליון טונות.

החלטות ממשלתיות בנושא לא חסרות: ב־2003 החליטה הממשלה להטיל על השר לאיכות הסביבה (לימים המשרד להגנת הסביבה) להסדיר את הטיפול בפסולת הבניין ברחבי ישראל עד 2005. באותו זמן הוחלט כי המשרד לאיכות הסביבה יקיים בחינה עם משרדי ממשלה והמינהל כדי לחייב את גורמי הביצוע במשרד ומחוצה לו להשתמש בכל פרויקט בנייה ותשתיות ב־20% פסולת בניין ממוחזרת לפחות.

במרץ 2010 גיבש החשב הכללי באוצר תקנות המחייבות שימוש בחומרים ממוחזרים בהיקף של 20% ועידוד מכרזים להחלת חובה על שימוש בחומר ממוחזר, אף בהיקפים גדולים יותר. לאחר שנוכחו לדעת שהתקנות לא נאכפות, החליטו במשרד להגנת הסביבה להכין הצעת מחליטים שתחייב למעשה את המשרדים והחברות הממשלתיות להשתמש בחומרים הממוחזרים. ההצעה קרובה לסיום הכנתה, ועשויה לעלות להצבעה לאחר הקמת הממשלה החדשה.

בינתיים, רוב הפסולת לבניין שניתן למחזר - 4.7–5 מיליון טונות בשנה, כך לפי דו"ח המשרד להגנת הסביבה - נערמת ומזהמת שטחים פתוחים והופכת לבעיה סביבתית קשה. לפי המשרד להגנת הסביבה, כמות הפסולת שמגיעה לאתרים המוסדרים להטמנה ומיחזור מוערכת ב־1.5 מיליון טונות בלבד.

אתר מיחזור פסולת בניין בהרצליה | צילום: אדם טבע ודין

"הענף בהמתנה"

צביקה דוד, חבר הנהלת אגף תשתיות בהתאחדות בוני הארץ ומנכ"ל חברת בני וצביקה, המתמחה במיחזור חומרי בנייה, אומר כי "יש הצעת מחליטים שיושבת על שולחן השר להגנת הסביבה לתיקון המצב שבו חברות ממשלתיות ורשויות לא מחויבות בשימוש בחומרים ממוחזרים, אך בפועל זה לא קורה. יש החלטת ממשלה המחייבת את יחידות הסמך להשתמש במיחזור, אך בפועל זה לא קורה. כבר שנה וחצי התקן של חומרים ממוחזרים בהכנה, אך עדיין לא התקיימה ישיבה אחת.

הרגולציה יכולה לקדם זאת בצעדים משמעותיים. עד היום בקושי היו מכרזים שהכניסו 20% חומרים ממוחזרים הלכה למעשה. במכרז של בית חולים בצפת של משרד הבריאות הכניסו את זה. מעבר לכך, במעצ, בחברת החשמל ובחברת הנמלים עדיין לא משתמשים בחומרים ממוחזרים. הגשנו בזמנו עתירה לבג"ץ, ובית המשפט כיוון אותנו למשוך את העתירה כי החלטת ממשלה לא מחייבת חברות ממשלתיות. כל הענף ממתין לחקיקה".

אם המדינה היתה משתמשת בכל החומרים הממוחזרים והיתה ממחזרת את כל פסולת הבניין, ניתן היה להגיע לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה, טוענים הקבלנים ואדם טבע ודין. לפי החישוב של דוד, על כל טונה פסולת בניין שממוחזרת במקום להיטמן ניתן לחסוך 50 שקל על ההטמנה ועל השימוש בחומר הגלם. כלומר, כל מיליון טונות שממוחזרות חוסכות 50 מיליון שקל, וזאת מבלי לחשב את העלויות החיצוניות הנובעות מנזקי ההטמנה וניצול משאבי הטבע.

במרבית מדינות אירופה, באוסטרליה, במזרח הרחוק ובארה"ב נעשה שימוש נרחב בחומרים חלופיים לחצץ בענף הבנייה והתשתיות. מדינות אלו אף נוקטות חקיקה וצעדים כלכליים והסברתיים כדי לקדם נושא זה. כך בדנמרק 24% מחומרי הבנייה ממוחזרים, ובגרמניה ובהולנד הציבו יעד של מיחזור 90% מפסולת הבניין. גם מדינות רבות בארה"ב הציבו רף להפחתה בכ־40% את כמות הפסולת המגיעה להטמנה על ידי בניית מערכת יעילה לניהול הפסולת. יעדי תוכנית המתאר הארצית שקובעת באילו חומרים ישתמשו בבנייה, שואפים למציאות דומה: לפי התמ"א, עד 2025 תהיה עלייה הדרגתית ל־90% מיחזור בחומרי בניין.

ממוחזר הוא גם זול

"גם כשיש אזכור לשימוש אפשרי בחומרים ממוחזרים, מוסיפים רשימת סייגים שהופכת את העניין ללא מעשי", אומר דוד שחף, סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ. "במכרז של רכבת ישראל למשל, הקבלן צריך לקבל אישור מוקדם של מפקח ביחס למקורות החומרים הממוחזרים, כאשר אנחנו מדברים על חומרים שיש להם תקן", הוא מוסיף. לדבריו, במכרז לביצוע עבודות בשכונת אחיסמך בלוד דאג המינהל להבהיר שלא ייעשה שימוש בחומרים ממוחזרים. "רק אחרי שהתערבנו, הם קיבלו במאי 2012 החלטה לחייב שימוש בפסולת בניין ממוחזרת, כאילו הוראת הממשלה לא חלה עליהם עד אז".

החלטת המינהל זהה להחלטות הממשלה והאוצר: לחייב קבלנים שניגשים למכרזי המינהל להשתמש בלפחות 20% חומר ממוחזר. אבל שחף מסביר כי "גם בהחלטה זו יש חסמים". לפי החלטת המינהל, ההנחיות לשימוש בחומרים הממוחזרים יעברו בקרה ואישור מוקדמים של יועץ הקרקע המועסק בפרויקט. יועץ הקרקע רשאי לקבוע תנאים מיוחדים לעניין שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים, זאת בעוד שלכל החומרים הממוחזרים שבשימוש יש תקן.

"הסוגיה שצריכה להיות בעייתית היא המחיר: אני לא יכול להגיד לקבלן לקנות כאשר זה מייקר את העלות, אבל היום המחיר של הממוחזר יותר זול בגלל המחסור בחומרי בנייה טבעיים".

לפי ההתאחדות, קבלן בנייה, פיתוח, תשתית ועבודות צנרת יכול להתקשר עם אתרי המיחזור ולרכוש במחיר זול משמעותית את החומרים הנדרשים לעבודתו. כך, מצע ב' (שמשמש בעיקר לכבישים) נמכר באתר המיחזור ב־12 שקל לטונה, לעומת 19 שקל לטונה ממחצבה. את החומר הנברר ניתן להשיג כחומר ממוחזר ב־9 שקלים לטונה לעומת חומר מחצבה העולה כיום כ־16 שקל לטונה. את החול לריפוד צנרת ניתן להשיג באתרי המיחזור ב־11 שקל לטונה, לעומת 36 שקל לטונה ממחצבה.

לדברי גלעד אוסטרובסקי, ראש תחום מיחזור באדם טבע ודין, צעד שיעזור להגדלת מיחזור פסולת הבניין הוא התיקון לחוק שמירת הניקיון שיזמו לראשונה פורום 15 הערים ואדם טבע ודין, המטפל בהשלכה הבלתי חוקית בדרך של העברת

הסמכויות לרשויות המקומיות. אוסטרובסקי קיווה כי החוק שהגיע לוועדת הפנים יעבור עוד בכנסת הנוכחית, אבל הוא ימתין כבר לכנסת הבאה. גם אז, הוא אומר, יש שורת צעדים שצריך לבצע: אכיפה מוגברת על השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין, הגברת המודעות בקרב המתכננים ויועצי הקרקע לשימוש בחומרים ממוחזרים וקביעת חובת שימוש בחומרים ממוחזרים בחוק המכרזים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד מתייחס להחלטת הממשלה ברצינות. המשרד הכניס את ההוראה למסמכי המכרז, כלומר היא חלק ממסמכי המכרז שלנו. בהנחיות הכלליות במסמכי המשרד מחויבים הקבלנים להשתמש לפי החלטת ממשלה ב־20% לפחות בחומרי בניין ממוחזרים. עם זאת, היום המשרד עוסק בפיתוח ובתשתיות ולא בבניית דירות - ולכן נושא חומרי בניין ממוחזרים של ממש פחות עומד במרכז הפעילות השוטפת שלנו. לא בכל אתר בנייה ניתן למחזר 20% - זה תלוי בסוג הקרקע או בסוג התכנון במקום".