אליפות אפריקה: שיאי הצפייה הם הוכחה לצמיחה של הטורניר

טורניר הכדורגל הבכיר באפריקה, שייערך השנה בדרום אפריקה, עבר כברת דרך ארוכה. משני משחקים בטורניר של 1957, שנלכדו ביומני החדשות ששידרו בשחור לבן, ל-32 משחקים שייערכו בגביע אפריקה לאומות שיתקיים השנה וימשוך מיליארדי צופי טלוויזיה ברחבי העולם. 

פדרציית הכדורגל של אפריקה (CAF) מסרה כי היא בטוחה שתעקוף את מספר השיא של 6.6 מיליארד צופי טלוויזיה, שנצמדו למסכים בשנה שעברה כשהטורניר התקיים בגינאה המשוונית וגבון. "אנחנו מאמינים ששוב תהיה קפיצה במספרים אפילו שמצרים, שנחשבת לאחד השווקים הגדולים ביותר שלנו, לא העפילה השנה לטורניר", מסר מנהל השיווק והטלוויזיה של פדרציית הכדורגל של אפריקה, עמאר שאהין, בראיון לסוכנות רויטרס לקראת בעיטת הפתיחה ביום שבת בדרום אפריקה.

האירוע זכה מאז ומתמיד לפופולאריות באפריקה, וכיום הוא אף מושך אוהדים מכל רחבי העולם הודות למספר ההולך וגדל של שחקנים שנהנים מקריירות מתוקשרות כמו חלוץ חוף השנהב דידייה דרוגבה, ששיחק בעבר בצ'לסי.

מרחק לא קטן עבר הטורניר מאז הבכורה שלו ב-1957, שבה השתתפו שלוש קבוצות בלבד. עדיין קיימים צילומים ישנים מיומני החדשות של אותו טורניר ראשון, שבו הוכתרו המצרים כאלופים לאחר שגברו על אתיופיה וסודאן.

שלוש הנבחרות ביחד עם דרום אפריקה היו ממייסדי הגוף המארגן האפריקאי ב-1956, אולם דרום אפריקה סולקה במהירות מה-CAF בשל משטר האפרטהייד שהונהג במדינה.

האיגוד הורה לדרום אפריקה לשלוח לטורניר 1957 נבחרת שמתעלה על מכשולי גזע, אולם מסמכים שנחשפו לאחרונה חושפים כי לא היתה לדרום אפריקאים כל כוונה להפר את המדיניות הממשלתית, זאת בנוסף לבעיית העלות של שליחת נבחרת באמצעות ספינה.

ההדחה מגביע האומות גררה חרם עולמי שהותיר את דרום אפריקה במשך עשורים בשממה ספורטיבית. רק ב-1996 הורשתה לערוך את הופעת הבכורה שלה בטורניר הכדורגל הבכיר ביבשת.

עד אז צמח טורניר הגמר במהירות בשל חשיפה טלוויזיונית מקיפה בכל רחבי היבשת, שהושקה לראשונה ב-1990. המארחת אלג'יר הציעה אות שידור חינם לערוצי השידור הציבוריים בכל מדינה באפריקה, ובכך הבטיחה כיסוי גורף.

בשנים הראשונות התפתח באיטיות הטורניר, הוותיק יותר ממקבילו האירופי. מגמה זו השתנתה בשנות ה-60, אז החל לצמוח במהירות רבה יותר נוכח גל המדינות שזכו בעצמאות.

בטורנירים הראשונים כמעט שלא היה דשא במגרשים והשופטים הובאו מאירופה. קצין הצבא הבריטי ג'ון ברוקס ניהל את משחק הגמר ב-1962.

לנוכח האמנציפציה הפוליטית והעלייה בלאומיות הפנימו המנהיגים באפריקה את הערך של זכייה בגביע במובנים של יוקרה, פרופיל, פטריוטיות ואפילו דיכוי האופוזיציה.

בעקבות זאת מרבית הקמפיינים לזכייה באליפות מומנו על ידי הממשלות, ומדינות אפריקאיות רבות עדיין מעניקות כספים עבור משחקי הכדורגל.

הדיקטטור מובוטו ססה סקו העניק לשחקנים שלו חלקות אדמה ומכוניות לאחר ניצחונה של זאיר ב-1974, ואידי אמין דאג לתנאים הטובים ביותר לנבחרת אוגנדה.