אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אושר: שכר בכירי מוסדות הנתמכים מכספי ציבור יוגבל החל ממחר צילום: אוראל כהן

פרסום ראשון

אושר: שכר בכירי מוסדות הנתמכים מכספי ציבור יוגבל החל ממחר

על פי נוהל חדש שאושר ע"י שר האוצר, בכירים במגזר השלישי יקבלו משכורת של עד 48 אלף שקל. כמו כן יחויבו אישית להחזיר כספים במקרים של דיווח כוזב

16.01.2013, 17:02 | תומר אביטל
עידן חדש במגזר השלישי בישראל: בכירי הגופים הנתמכים מכספי ציבור ייאלצו להסתפק בשכר בגובה - 48,388 שקל לחודש לכל היותר. משכורות חורגות יובילו לקיזוז בכספי התמיכה. הנוהל ייכנס לתוקף כבר מחר (ה'), כך נודע ל"כלכליסט".  

קראו עוד בכלכליסט

סעיף השכר הוא חלק מהנוהל החדש, שנחשף בעבר ב"כלכליסט" ועליו חתם לפני שעה קלה שר האוצר יובל שטייניץ. הנוהל אמור לשנות משמעותית את הדרך שבה הממשלה תומכת במוסדות ציבור. הוא מחליף למעשה את כל הכללים הקיימים, קובע לראשונה נורמות בתחום השכר, ואף מטיל סנקציות על גופים "מתחכמים".

מלבד מגבלות השכר הנוהל החדש מעגן הנחיה המאפשרת חיוב אישי של בעלי תפקידים במוסדות בהשבת כספי תמיכה במקרים של דיווחים כוזבים (כפי שקרה בעבר בחלק מהישיבות בעולם החרדי). כמו כן נקבע כי בכיר שחותם ביודעין על דיווח כוזב ייאלץ להחזיר את כספי התמיכה, אפילו מכיסו. מלבד זאת, התחזויות ומרמה יובילו לא רק להשבת כספי תמיכה מהמוסד, אלא גם להטלת קנסות.

בנוסף נקבעה לראשונה חובת בקרת שטח על כלל משרדי הממשלה. כיום רק החשכ"ל מחיל בקרה על הגופים והיא בהיבט הפיננסי בלבד. כעת שאר המשרדים יחויבו לבצע בקרת שטח על המוסדות הנתמכים גם בפן המקצועי. אנשי המקצוע של משרד הרווחה, למשל, יחויבו לוודא כיצד מוסדות טיפול באוטיסטים מנצלים את כספי התמיכות.

הנוהל גם אוסר לראשונה על העברת תמיכות לגופים שנקלעו לגירעון קשה ולא השיקו תוכניות הבראה. בנוסף מהיום התמיכות לא יועברו לגופים "שבעים" שצברו עודפים שמעבר ל-100% מהמחזור השנתי. בממשלה מקווים כי המהלך יבטיח יציבות כלכלית מחד ומנגד שהכספים לא יישאבו על ידי הגירעון או יועברו לרזרבות.

מלבד זאת, באוצר זיהו כי חלק מהגופים הנתמכים הקימו חברות בנות עסקיות להגדלת הרווחים, ומשתמשים בכספי התמיכות לסגור את גירעונותיהן. הנוהל אוסר זאת לחלוטין.

בכל הקשור למשכורות נקבע כי עלות השכר של שדרת הניהול במוסד נתמך לא תעלה על "עלות השכר ברוטו במכפלת 1.4 של מנהל חברה ממשלתית לא עסקית בדירוג הגבוה ביותר לפי דירוג חברות ממשלתיות לא עסקיות". בשנת 2011 מדובר היה ב-48,388 שקלים לחודש. הטיוטה אף כוללת מנהלים חיצוניים לגוף - עצמאיים הנותנים שירותים למוסד וקבלני משנה. חריגה מהכלל תוביל לקיזוזים בתמיכה הניתנת למוסד הציבור: התמיכה תופחת במכפלת החריגה ב-5.

השכר יוגבל, צילום: עטא עיווסאת השכר יוגבל | צילום: עטא עיווסאת השכר יוגבל, צילום: עטא עיווסאת

מרבית התמיכה מועברת למוסדות חרדיים

מזה שנים רבות מתקיימים בממשלה דיונים לגבי עדכון הנוהל המתווה את אמות המידה לפיקוח על עמותות ומוסדות שזוכים לתמיכה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפני כמה חודשים השלימו במשרד החשב הכללי ובייעוץ המשפטי לממשלה את גיבושו של נוהל שמבקש להגביר את הבקרה על המוסדות ואף משלב בתוכו הוראות הנוגעות לשכר מנהלים.

אלא שטיוטת הנוהל נתקעה על שולחן שר האוצר. כש"כלכליסט" פנה בסוף אוקטובר ללשכתו של שטייניץ בנושא, הסבירה הדוברת כי הטיוטה עדיין נבחנת, וכי השר יחתום עליה לאחר ש"ילמד אותה".

על לשכת השר הופעלו בחודשים האחרונים לחצים מכל הכיוונים במטרה לטרפד את הנוהל. על הלשכה עטו בעיקר גורמים פוליטיים מהמפלגות החרדיות שחוששים כי הנהלים החדשים יפגעו ביכולת המוסדות החרדים הנשענים כלכלית על גב המדינה לגייס ממנה כספים. לפי אתר התמיכות הממשלתי, מוסדות חרדיים מקבלים יותר ממחצית מהתמיכות של משרד הרווחה במוסדות ציבור. בד בבד, מוסדות דת וישיבות קיבלו 1.15 מיליארד שקל ב־2009, בעוד שמוסדות תרבות וספורט הסתפקו ב־495 מיליון שקל.

לאחר פנייה נוספת מ"כלכליסט" כינס היום שטייניץ ישיבה מסכמת במשרדו, וחתם על הנוהל חרף הלחצים.

התמיכות הן הדרך שבה הממשלה תומכת במוסדות שמוציאים לפועל מדיניות שהיא מעוניינת לעודד, החל בעמותות המספקות שירותי קליטה ומזון מסובסד, דרך יוזמות אזרחיות, וכלה במימון פעילויות תרבות ומוסדות תורניים. כדי לקבל את הכספים על הגופים לעמוד במבחני התמיכה שמפרסמים משרדי הממשלה.

משרדי הממשלה מחלקים מדי שנה למעלה מ-20 מיליארד שקל לכ־3,000 מוסדות ציבור ולאלפי גופים אחרים. בחלק מהעמותות והגופים הנתמכים מכספי מהמדינה הבכירים משתכרים למעלה מ-300 ו-400 אלף שקל בשנה. בעוד שהמדינה לא מעוניינת להתערב באופן ההתנהלות של הגופים הנתמכים, בממשלה מרימים גבה כאשר מתברר כי הגוף המחלק משכורות הגבוהות מזה של ראש הממשלה זוכה להשלמות כספיות מהכיס הציבורי. מדובר בין היתר במכוני מחקר, מוסדות תרבות וארגונים להבאת עולים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות