הסנגוריה הציבורית נגד הרחבת סמכויות חילוט רכוש מחשודים: "פתח להתעמרות"

הסנגוריה הציבורית יוצאת למאבק חזיתי בבוס, משרד המשפטים, שהפיץ לאחרונה תזכיר חוק שמרחיב את סמכות המדינה לחלט רכוש של עבריינים וחשודים. "יש לשלול הרחבה דרקונית", כותבת ד"ר ענת הורוויץ, המשנה לסנגור הציבורי הארצי, בחוות דעת שהגיעה לידי "כלכליסט". לדעתה, "הגדלת אפשרויות החילוט פוגעת באורח חמור ובלתי מידתי בזכויות הקניין של חשודים, נאשמים, נידונים וצדדים שלישיים ועלולה להביא לתוצאות קשות ביותר".

לפני כמה חודשים אמר המפכ"ל יוחנן דנינו ש"מינואר 2012 חילטה המשטרה יותר מ־250 מיליון שקל, פי שלושה מהשנה שעברה, וכשמדובר בחילוט ערבויות בפועל על ידי בתי המשפט, עברנו את 50 המיליון, שזו בהתאם קפיצה דרמטית". אחד מיעדי החילוט הקורצים היום בפרשות הולילנד ודני דנקנר. המשטרה, בלווי אנשי המחלקה הכלכלית בפרקליטות, תפסה אצל תשעה מנאשמי הולילנד רכוש בשווי עשרות מיליוני שקלים, שמועמד כעת לחילוט בכפוף להרשעות. דנקנר, שספג כתב אישום נוסף בתיק פוזיטיף, חשוף לחילוט וכך גם חשבון מזכירתו שבו נמצאו 700 אלף שקל. מנהלת המחלקה הכלכלית, עו"ד אביה אלף, כתבה בבקשה לחילוט זמני של הכספים הללו שיש "חשש קרוב לוודאי להברחת הרכוש והעלמתו, לאור העובדה שכבר הוצא נגדו צו לחילוט חלק מרכושו במסגרת תיק הולילנד".

ד"ר ענת הורוויץ, המשנה לסנגור הציבורי. לא כל חשוד מנהל "אורח חיים עברייני" | צילום: טלי מאייר

יהפוך כלי נגד כולנו

הוראות החילוט מצויות במספר רב של חוקים, במיוחד שני אלה: חוק איסור הלבנת הון וחוק המלחמה בארגוני פשע, שנחקקו לפני כעשור והועתקו מהשילוב האמריקאי של לחימה כלכלית ופלילית בהלבנת ההון. הרעיון הוא לבלום ארגוני פשע מלהזרים הכנסות מהימורים, מסחיטה באיומים, מסמים או מסחר בבני אדם לתוך הכלכלה הלגיטימית. למנוע מהם להתבסס כלכלית מכספי הפשע. כעת מבקש משרד המשפטים להרחיב את הכלים כך שניתן יהיה להשתמש בחילוט לא רק ככלי נגד הפשע המאורגן, אלא כלפי כל אחד. בדברי ההסבר לחוק החדש נכתב שמטרתו "ליצור הסדר אחיד ועדכני שיחליף את הוראות החילוט השונות הפזורות בדברי חקיקה שונים בכל הנוגע לחילוט תקבולי עבירה". כבר בשלב זה, מתקוממת הורוויץ: "התזכיר אינו מספק כל הסבר מדוע יש צורך ביצירת הסדר אחיד שיחול על מבצעי עבירות שונות זו מזו בחומרתן, במורכבותן ובמאפייניהן הטיפוסיים, ואינו מבהיר משום מה ראוי להחיל על מבצעי עבירות קלות ערך ונעדרות תחכום אותם הסדרים חריגים ויוצאי דופן, שנועדו להתמודד עם עבריינות מאורגנת, שיטתית ומתוחכמת".

עו"ד רז ניזרי" משנה ליועמ"ש לתחום הפלילי | צילום: אלכס קולומויסקי

הביקורת מכוונת למספר רכיבים מרכזיים בחוק: חילוט תקבולי עבירה לאחר הרשעה, במיוחד לאפשרות שדי בפנייה של תובע לבית המשפט כדי לחייב את השופט להורות על חילוט, בלא קשר לטיב העבירה ומבלי להותיר לבית המשפט שיקול דעת. היום אפילו ההסדרים הגורפים מותירים לבית המשפט מידה כלשהי של שיקול דעת. הורוויץ: "הסדר שלפיו פגיעה אפשרית בקניינו של הנאשם תהיה נתונה באורח מלא לשיקול דעתה של התביעה, מהווה נטע זר בשיטת המשפט הישראלית". הטענה היא נגד המכה הכפולה בדמות הכלים השלובים, שבהם מצד אחד מועברות סמכויות ענישה לתביעה, ומצד שני הן נשללות מבית המשפט. ועל הדרך זוכה התביעה ביתרון נוסף: "בלא פיקוח שיפוטי נפתח פתח לשימוש שרירותי בסמכות, להתעמרות בנאשמים 'בעייתיים' ולהפעלת לחצים ואיומים כלכליים על חשודים במהלך החקירה". החוק

פרשנות "צריבת תודעה" אפשר להבין מדוע התאהבה המדינה בכלי החילוט, אבל הרחבתו היא פסולה ואנטי־דמוקרטית משה גורלי, תגובה אחתלכתבה המלאה

מציע גם "צו חילוט תקבולי עבירה בעקבות ניהול אורח חיים עברייני". אורח חיים כזה "נרכש" לפי התזכיר באמצעות עבירות הסחר (בסמים וכדומה), הלבנת הון, סרסרות, סחיטה באיומים, או בשלוש עבירות שבהן הושגו תקבולים של יותר מ־100 אלף שקל, או בעבירה שבוצעה במשך יותר מ־6 חודשים, ושווי תקבוליה היה יותר מ־100 אלף שקל.

מהו אורח חיים עברייני

במקרים אלה יוכל תובע לחייב את בית המשפט להכריז על נאשם כמנהל "אורח חיים עברייני". אז יניח בית המשפט שנכסיו והוצאותיו של הנידון ומשפחתו ב־8 השנים שקדמו לכתב האישום הם תקבולי עבירה ולכן ניתן לחלטם. הנידון ומשפחתו יוכלו למנוע חילוט כזה רק אם יוכיחו שהרכוש לא נולד בעבירה. הורוויץ מדגימה למה מדובר ב"הסדר דרקוני": "אם יורשע אדם באיום חד־פעמי כלפי שכנו, יוכל כל תובע, זוטר ככל שיהיה, לכפות על בית המשפט להכריז על המאיים כמנהל אורח חיים עברייני. אז יעבור הנטל לחשוד, שייתכן שהורשע לראשונה בעבירה שאינה מהחמורות, להוכיח שהרכוש שצבר ב־8 השנים שטרם כתב האישום, התקבל כדין". בסנגוריה מוטרדים גם מבני המשפחה של עברייני הסמים, שהתובע עלול להתעלם "מהסבל הרב העובר על משפחות המכורים".

עו"ד אפרת ברזילי. "אסור להתמקד בחילוט" | צילום: עמית שאבי

התזכיר מציע גם חילוט ללא הרשעה, אם שופט מצא שהוא תקבול עבירה. בסנגוריה טוענים שמדובר ב"הסדר שאין לו מקום בספר החוקים כיוון שהוא מכשיר סנקציה על מי שלא הועמד לדין פלילי". הורוויץ מדגישה את פוטנציאל הפגיעה בשיקום של אסירים משוחררים. "ההסדר המוצע הן מבחינת רוחב האוכלוסייה שעליה הוא עתיד לחול והן מבחינת היקף הנכסים בני החילוט, רק יחמיר תופעה עגומה".

לדברי עו"ד אפרת ברזילי, לשעבר ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות וכיום בגרוס קלינהנדלר ושות', "הרשויות לא יכולות להתנהג כמו ילד שקיבל צעצוע חדש ומשחק רק בו. החוק נועד קודם כל למאבק בפשיעה החמורה ובטרור וראוי שהאכיפה תבטא זאת, שתתמקד בהלבנת ההון עצמה, ולא בעבירות הדיווח או פעולות אחרות". לגבי החילוט היא מדגישה: "אין תרופה אחת לכל המחלות, וחילוט אינו המענה האולטימטיבי. פשיעה כלכלית היא עסק, ונזק כלכלי ניתן לתמחר. ברמה הציבורית אסור שהאכיפה תתמקד בחילוט על חשבון ענישה אחרת ואסור שהרצון בהישגים בחילוט יביא להסכמה לעונשים מופחתים. והדוגמה הזו לא לקוחה מהדמיון הפרוע".

משרד המשפטים: "התזכיר הופץ כדי לקבל תגובות, כולל מהסנגוריה הציבורית. נלמד את הדברים ונחליט איך להמשיך".