הגירעון ואנחנו

רק שלוש מפלגות - הליכוד ביתנו, העבודה ומרצ נקטו בהליך דמוקרטי ופריימריז. יתר הרשימות של המפלגות נקבעו ע"י ראשיהן והן גם תוצאת תזוזות של ח"כים, בעיקר מקדימה והעבודה למפלגות אחרות. ניתן לומר שמאפייני הליך זה לא הוסיפו כבוד לדמוקרטיה הישראלית, כאשר התנהגותם של לא מעט ח"כים לא עמדה בשום נורמה ציבורית מקובלת.

התקופה שלאחר הפריימריז התאפיינה יותר בפיקציות, קטטות, יריבויות, ספינים ואמירות כלכליות של פוליטיקאים, שהביאו לאמירות נגד בעיקר על רקע אישי, רק כדי לייצר כותרות. ניסיון לשיג ושיח ציבורי בנושאים הכלכליים שעל סדר היום לא צלח. נתניהו לא חפץ להכנס לשדה המוקשים הכלכלי.

נתניהו לא חפץ להכנס לשדה המוקשים הכלכלי | צילום: טלי מאייר

מחירים גבוהים להחריד

מה יש לנו ומה צפוי שיהיה בעתיד הקרוב: יש לנו מחירים גבוהים להחריד והפער הגדול ביותר מבין מדינות OECD ביחס שבין מחירו של סל תצרוכת ממוצע לבין השכר הממוצע במשק. מחירי הדיור עלו בחמש השנים האחרונות פי 3.5 משיעור העלייה במדד המחירים לצרכן (כ-53% לעומת כ-15%). יש לנו מסים עקיפים רגרסיביים ששיעורם מסך המסים העולה על 50% הוא הגבוה ביותר מכל מדינות OECD. יש לנו מחירי מים ואנרגיה שלא מפסיקים להתייקר, ויש לנו פערים חברתיים מהגבוהים בעולם המערבי. לקראת סוף הקדנציה קיבל הציבור מתנה נוספת - גרעון מבהיל של 39 מיליארד שקל שמשמעותו הגדלת הנטל על משקי הבית הפרודוקטיביים בכ-23,000 שקל בממוצע (לא כל משקי הבית נושאים בנטל).

גרעון מבהיל ומסים עם אי שווין

מה יהיה לאחר הבחירות: שיעורי הצמיחה התכווצו וצפויים לעמוד ב-2013 על כ-3% במקרה הטוב. ניכרת מגמה של גידול באבטלה הצפויה להגיע ל-7.5%. מחירי הדירות צפויים להתייקר בגלל מחסור בהיצע ושערי ריבית נמוכים. אין ראייה לכך שמחירי המוצרים ירדו, להיפך, גל ההתייקרויות לא מפסיק. הגרעון המבהיל יביא בוודאות לעלייה בשיעורי המסים הישירים והעקיפים. במקביל תיאלץ הממשלה לכווץ את תקציבה ולהקטין את כמות ואיכות השירותים שמקבל הציבור, גם קיצוץ בקיצבאות וביטול פטורים אפשריים. לא ניכרת גם מגמה של שינוי באי השוויון בנטל. יהיה תקציב לממן את אלו שחיים על חשבון אחרים? תלוי כמובן בהרכב הקואליציה.

כשמבינים את כל אלה ברור מדוע הנושא הכלכלי לא עולה לדיון לפני הבחירות. ראש הממשלה ושר האוצר מסתירים אותו מעיני הציבור. מה עם גילוי נאות? האם הייתם קונים מכונית משומשת ממוכר שמסתיר את הפרטים על רכבו? מדוע לפוליטיקאי זה מותר? האם הסתרת המידע תביא להיעלמותו? ברור שהציבור ישלם על הגירעון והרבה. האם הפוליטיקאים חושבים שהציבור כל כך טיפש שהוא מאפשר לנושאים כה מהותיים להעדר מהדיון הציבור? כנראה שכן, אחרת זה לא היה קורה.

בהקשר זה ראוי ללמוד ולהפנים את המונח גזרה שווה. כשבחברת החשמל נעלמו מהמאזן מיליארד וחצי שקל, מנהל הכספים הסיק מסקנות והתפטר. לעומת זאת כשהגרעון בתקציב כמעט הוכפל וגדל בעוד 19 מיליארד שקל, שר האוצר מגלגל עיניים, מספר סיפורים ולא נותן דין וחשבון על כישלונו לאיש. באיזה ארגון היינו נחשפים לגרעון עצום והמנהלים היו אומרים שאף עובד לא יפגע? מישהו היה מאמין לזה? באיזה ארגון כלכלי נחשפים לפתע פתאום לבור כספי וממשיכים להוציא כספים? אין בקרות? ניחא שאין כללים אתיים ויושרה, אבל כיצד ניתן לעבור לסדר היום על רמות ניהול ובקרה כה ירודות?

בחירות רדודות ומכוערות כלכלית

איזה בשורה כלכלית או חברתית מביאות הבחירות לציבור הישראלי? במשחק המכוער נוטלים חלק כמעט כולם. העבודה שמעלימה נושאים פוליטיים, הליכוד ביתנו שמעלימה נושאים כלכליים ומחביאה כמה ח"כים בעייתיים, הבית הלאומי שמקצץ בביטחון ורוצה כסף להתנחלויות. ש"ס שמנגנת שוב על העדתיות ותוקפת כלכלית את נתניהו (ושותפה לממשלתו) והכל לפי מצב הסקרים. התנועה שיעודה הכלכלי טעון הבהרה יסודית, יש עתיד שקמה על תקוות גדולות לשיפור מצבו הכלכלי של מעמד הביניים שמימושן בעייתי.

כולנו נקווה שלא יתקיים בנו הפסוק "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה