אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרב על השאלטר בהסדרי החוב: מה שווה הג'וב הכי מבוקש בשוק? צילום: עמית שעל

הקרב על השאלטר בהסדרי החוב: מה שווה הג'וב הכי מבוקש בשוק?

חוק התספורות, שנכנס לתוקף באוגוסט האחרון, מחייב מינוי מומחה חיצוני בכל הסדר החוב. המציאות בהסדרים מראה כי נוצר קשר בעייתי בין המוסדיים למומחים. בינתיים, גם הכנ"ר לא מרוצה התנהלות המוסדיים ומתכוון לשלול מהם את הזכות להמליץ על זהות המומחה. מי מרוויח מתעשיית ההסדרים? כתבה שנייה בסדרה

21.01.2013, 08:11 | רחלי בינדמן וניר צליק

תעשיית הסדרי החוב בישראל הולידה ג'וב חדש שמבוקש בקרב כלכלנים, עורכי דין ורואי חשבון - מומחה חוב - הממונה מטעם בית המשפט ומטרתו היא לחוות דעה על ההסדר המתגבש.

כתבה ראשונה: הקרב על השאלטר של הסדרי החוב: המוסדיים נגד הנאמנים

אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה ספקות לגבי יכולת מומחי החוב לפקח על התנהלות הגופים המוסדיים, וחושפת את הבעייתיות הטמונה בעצם פעילות המומחה.

באוגוסט האחרון נכנס חוק התספורות (שלפיו בכל הליך של הסדר חוב ימונה מומחה כלכלי מטעם בית המשפט שיפקח על ההליך ויגיש חוות דעת לגבי ההסדר שגובש) וכתוצאה מכך, נוצר קשר בעייתי בין הגופים המוסדיים לבין המומחים שאמורים לפקח על התנהלותם באופן שמעלה תהיות לגבי אפקטיביות התפקיד של המומחה. זאת כשלמחזיקי האג"ח השפעה דרמטית על מינוי המומחה.

"כלכליסט" בדק האם מוסד ה'מומחים' החדש שהצטרף לקלחת העמוסה של הסדרי החוב (הכוללת את מחזיקי האג"ח, עורכי הדין, הנאמנים, היועצים הכלכליים וכו') באמת מצדיק את ייעודו. במקביל, ל"כלכליסט" נודע כי כונס הנכסים הרשמי דוד האן לא ממש מרוצה מהפרקטיקה הפרוצה הטרייה שהתגבשה סביב מינוי המומחה והוא מעוניין לבצע בה שינויים. על דבר אחד קשה להתווכח: מדובר במוסד מבוקש לרואי חשבון ובכירים במגזר הכלכלי.

עם זאת, לעצם מינוי המומחה בפיקוח בית המשפט יש אפקט מאיים על החברות הציבוריות. בעלי השליטה של החברות במשבר חוששים מאוד ממעורבות בית המשפט בהליך המשא ומתן על הסדר. למעשה יש הטוענים כי חברת אמפל שבשליטת יוסי מימן מיהרה לפנות להליך הקפאת הליכים בניו יורק לפני שחוק התספורות נכנס לתוקף וזאת כדי להימנע ממעורבות מומחה בפיקוח ביהמ"ש.

"חוות הדעת נערכה בחופזה"

בהתאם לחוק, תפקיד המומחה הוא לסייע לצדדים בשלבי המשא ומתן ובסופו לערוך חוות דעת בדבר כדאיות הסדר החוב המוצע לבעלי האג"ח. הצצה ראשונה לאופן שבו תופסת רשות ני"ע את השתלבות מומחים בתעשיית הסדרי החוב ניתן למצוא במקרה של חברת קמן, שבשליטת רוני אלרואי. רשות ני"ע התבקשה להביע את עמדתה לגבי חוות הדעת שהגישו המומחים שמונו מטעם בית המשפט לפקח על הליך הסדר החוב בחברה. במסגרת המגעים להסדר החוב שהתנהלו בין המחזיקים לחברה, הגיש אלרואי הצעה להסדר חוב שבמסגרתה התחייב להביא מכיסו למחזיקי האג"ח סכום של 15 מיליון שקל בתמורה להתחייבות המחזיקים שלא להגיש נגדו תביעות בעתיד.

אלא שאלרואי הציב לוח זמנים של שבוע וחצי לאישור ההצעה שלו - ואחרת הוא עלול לחזור בו. המומחים שמונו מטעם בית המשפט לפקח על הסדר החוב, רו"ח עופר כהן ורו"ח יואב כפיר, מצאו את עצמם בלוח זמנים בלתי אפשרי שבמסגרתו התבקשו להגיש את חוות דעתם. חוות הדעת שהוגשה לבסוף נפתחה בהתנצלות ארוכה: "הוקצבו לנו שבוע וחצי ללמוד את החומר. פעלנו במרץ וללא לאות על מנת לכסות את מירב החומר לאחר שבעל השליטה סירב להאריך את פקיעת ההצעה. ברור שבהינתן זמן רב יותר יכול והמלצות חוות הדעת היו משתנות". למעשה, המומחים מודים בפה מלא כי לצורך גיבוש חוות הדעת על כדאיות ההסדר הם התבססו על נתונים שהוצגו להם על ידי החברה – שהיא כמובן בעלת אינטרס בהליך.

רשות ני"ע הביעה עמדה חריגה וחריפה בנושא: "עיון בחוות הדעת מראה כי כתוצאה מלוחות הזמנים שהוצבו בפני המומחים, חוות הדעת נערכה בחופזה, תוך שהמומחים לא מסוגלים היו לבחון, קל וחומר לאמת, את הנתונים שהוצגו בפניהם על ידי החברה", כותב עו"ד ליאב וינבאום, נציג הרשות. התיקון לחוק שייצר את האפשרות והחובה להיעזר במומחה חיצוני, אובייקטיבי, לצורך גיבוש ההסדר יצר מכשיר שאופן השימוש בו הנו חשוב יותר מעצם השימוש בו.

"המוסדיים מנסים להשתלט"

עו"ד עופר שפירא, המייצג מחזיקי אג"ח בהסדרי חוב ומשמש ככונס הנכסים בחברת קמן, סבור כי תפקיד המומחה מיותר. "אם בוחנים את התפקיד של המומחה, מגלים שמדובר בעצם בתפקיד משפטי שדורש מיומנות בהליכי פירוק. המומחה צריך לבדוק חלופות להסדר, כולל חלופת פירוק, ולהבין במערכת זכויות התביעה בפירוק. הרבה מומחים שמונו לא מחזיקים בידע הזה. לדעתי, כל המוסד הזה של המומחה הוא בעיקר חותמת גומי. הגופים המוסדיים יודעים בדיוק כמה שווה להם הפטור מתביעות שהם נותנים לרוני אלרואי בקמן והם לא צריכים את המומחה בשביל זה".

שפירא מציג בעייתיות נוספת במודל המומחה, לגבי זהות הגורם שימנה את המומחה, שלכאורה אמור להיות אובייקטיבי. לפי החוק, הנאמן הוא זה שממליץ על המומחה לבית המשפט אלא שבפועל מתברר כי הגופים המוסדיים מעורבים בהליך ומציעים מועמדים נוספים - ואז מגיעה ההחלטה על בחירת המומחה לידי הצבעת המחזיקים. כתוצאה מכך, יוצא מצב שבו המומחה שאמור לפקח על הגופים המוסדיים ולבקר את ההסדר שהביאו ממונה בפועל על ידיהם. "מי שממליץ לביהמ"ש על מינוי המומחה הם מחזיקי האג"ח. המומחה רוצה להיבחר שוב אז איך הוא יבוא לגופים המוסדיים ויגיד להם 'הבאתם הסדר לא טוב, אתם לא יודעים לנהל משא ומתן?'", אומר עו"ד שפירא.

אחד המומחים שעמם שוחחנו הוסיף "המוסדיים מנסים להשתלט על תהליך בחירת המומחה וזה לא תקין. המומחה הרי צריך לתת חוות דעת ואם הוא יצא נגד הנציגות, מי ימליץ עליו בפעם הבאה? המחוקק צריך להיות יותר ברור ולקחת מהמחזיקים את הכוח הזה".

לאור זאת, כונס הנכסים הרשמי דוד האן לא שבע רצון משיטת מינוי המומחה והוא פועל לשנותה, כך שהוא יהיה בעל הסמכות להמליץ לבית המשפט על מינוי המומחה במקום הנאמנים ומחזיקי האג"ח.

בינתיים "כלכליסט" מספק הצצה למי שעומד מאחורי הג'וב החדש והמבטיח. שש דמויות בשוק ההון הכוללות בין השאר בכיר לשעבר בממשלה, ומנכ"לית חברת דירוג, מצאו את "חוק התספורות" כפוטנציאל תעסוקתי מעניין. מלבד שכר הטרחה הגבוה שהם דורשים מסתבר שלפחות חלקם נגועים בניגוד עניינים, אחרים חסרי ניסיון מתאים בהסדרי חוב, וחלקם כבר הספיקו לספוג ביקורת מצד רשות ני"ע. אצל כולם לא ברור מי אחראי על ההמלצה על המינוי שלהם וכיצד מושכים המוסדיים מאחורי הקלעים על ההחלטה בבחירתם.

מהכנ"ר נמסר בתגובה: "הכנ"ר מתבקש על־ידי בית המשפט לחוות את דעתו על מועמדויות שהוצעו לתפקיד המומחה. הכונס הרשמי בוחן את הכשירות המקצועית של כל מועמד שהוצע, מוודא כי לא מתקיים לגבי המועמד חשש לניגוד עניינים מול החברה, בעל השליטה או הנושים, ודואג כי לא תיווצר מראית עין של יתרון לסדרת אג"ח אחת על פני האחרות באיוש תפקיד המומחה. ככל שהכונס הרשמי מוצא, לאחר שקלול השיקולים הנבחנים על ידיו, בעייתיות במועמדות כלשהי, הוא מציג את עמדתו בפני בית המשפט. בנסיבות שבהן בית המשפט מבקש מהכנ"ר להציע לביהמ"ש מועמדים לתפקיד המומחה, הכונס הרשמי מציע מועמדים".

אייל גבאי: אלשיך צפויה להכריע האם יפקח על ההסדר באי.די.בי

לאחר שנפסלה המועמדות של דורית סלינגר למומחית באי.די.בי הוגשה המועמדות של אייל גבאי, שמשמש כיו"ר קרן ההשתלמות של המורים והגננות וכיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה.

נראה כי גבאי חף מניגודי עניינים, למעט העובדה שאחיינו עובד בכלל פיננסים שבשליטת קבוצת אי.די.בי. עם זאת, לא ברור אם יש לו ניסיון רלבנטי מתאים לשמש כמומחה. כרגע ממתינים לעמדת הכנ"ר ביחס למינוי.

יואב ערמוני, מנכ"ל גילעד קופות דתיות היושבת בנציגות האג"ח של אי.די.בי, דחף למינוי שלו כמומה באי.די.בי. אם גבאי ימונה יהיה עליו לפקח על עבודת הנציגות ועל ערמוני עצמו, ולוודא שהם משיגים הסדר מיטבי למחזיקים.

אדוארד קלר: אם מלך ההסדרים יצליח לעבור לצד השני?

אדוארד קלר מעדיף להתרחק מכלי התקשורת, אך בקרב הפעילים בשוק ההון אין גוף מוסדי או בעל שליטה שלא מכיר אותו. קלר השכיל להפוך את תופעת הסדרי החוב לעסק משגשג, לאחר שהחל להציע את שירותיו כנציג בשכר המייצג את האינטרסים של הגופים המוסדיים באסיפות אג"ח.

  , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן   , צילום: אוראל כהן

במקרים רבים הגופים המוסדיים מנהלים במקביל שורה של הסדרי חוב, ואין להם ברירה אלא למנות נציג שכיר לייצג את האינטרסים שלהם. במקרים אחרים המוסדיים המעוניינים להמשיך ולסחור באג"ח מעדיפים להשתמש בנציג שכיר ולא בנציג מתוך הבית. אם למישהו מבין המומחים שמתוארים בכתבה זו יש ניסיון אמיתי בהסדרי חוב - זהו קלר, שהיה מעורב בשורה של הסדרי חוב. קלר, למשל, ישב בנציגות מחזיקי האג"ח של דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה והוביל שם את הקו המיליטנטי, תוך שבמסגרת המו"מ איים לא פעם להוביל את החברה לפירוק, עד שלבסוף הושג הסדר חוב שכלל הזרמת הון על ידי בעל השליטה. מלבד זאת, פעל קלר בשנים האחרונות בנציגיויות של חברת קמור, אנגל משאבים, טאו תשואות, גול פרטנרס וחברות נוספות.

אם ייבחר למומחה בפולאר ימצא קלר את עצמו לראשונה בצד אחר של המתרס כשהוא יצטרך לפקח על חברי הנציגות - שהם הגופים מוסדיים שיושבים במקרים אחרים לצדו בהסדרי חוב אחרים. מעניין יהיה לראות אם קלר יוכל לפקח על הקולגות שלו ואף לצאת לפעמים נגד עמדותיהם. באחרונה פסל שופט בית המשפט המחוזי את מינויו של רו"ח יואב כפיר למומחה בקמור חרף המלצת מחזיקי האג"ח על מינויו. השופט טען כי כפיר "עסוק מדי". על רקע שלל עיסוקיו של קלר, מעניין יהיה לראות מה תהיה עמדת בית המשפט ביחס למינויו בפולאר.

באחרונה התבטא קלר באופן חריג בראיון ל"כלכליסט" והביע את דעתו ביחס למתח שבין נציגות מחזיקי האג"ח לנאמני האג"ח. קלר סבר שלא ייתכן שהנציגות לא יכולה לבצע מהלכים מבלי לקבל את אישור הנאמנים שבפועל מנהלים את הנציגות. מעניין יהיה כיצד יצליח קלר לפעול בכובעו כמומחה מול נציגות בעלי האג"ח - שכן בדומה לנאמנים, גם המומחה עלול להיתקל בהתנגשויות מול עמדת הנציגות. אם קלר ייבחר למומחה בפולאר, הוא צפוי להיכנס לתוך המשולש הבעייתי הזה - הנאמן־הנציגות־המומחה - אך הפעם בכובע אחר.

דורית סלינגר: מועמדת לשמש כמומחית בהסדר החוב באי.די.בי

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, דחתה את הצעת מחזיקי האג"ח שהוגשה בהסכמת הנהלת אי.די.בי, למנות את דורית סלינגר למומחית הסדר החוב בחברה על רקע חשש לניגוד עניינים. זאת על רקע העובדה שאי.די.בי שכרה את שירותיה של סלינגר לפני כשנה לשם גיבוש חוות דעת במיזוג כור ודסק"ש - שלבסוף לא יצא לפועל. כמו כן שימשה סלינגר כדירקטורית בחברת פרוקוגניה, שבשליטת צחי סולטן המצוי בקשרים עסקיים עם נוחי דנקנר - בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי.

מה תפקיד המומחה לתפיסתך?

"מדובר בתפקיד חדש ועדיין לא הוגשה חוות דעת משמעותית על ידי מומחה. הפרקטיקה מתהווה עכשיו. מטרת המומחה היא לבדוק שנבחנו חלופות להסדר ואם הוא באמת עדיף על חלופת הפירוק או מכירת החברה. לדעתי, המומחה צריך להיכנס מיד עם תחילת הליך ההסדר, כשבפועל עד היום היו מקרים שהמומחה נכנס לתמונה רק לאחר שגובשו עקרונות ההסדר. המומחה לא צריך לתפור את ההסדר אלא רק להביע את דעתו".

את חושבת שיש לך ניסיון שמתאים לתפקיד. מה הרקע שלך בהסדרי חוב?

"אני חושבת שהניסיון הרלבנטי הוא היכולת לנתח אשראי ויכולת פירעון. המומחה הוא לא בעל תפקיד ביצועי כמו מפרק או כונס שבוחן רק את יכולת ההחזר של החברה. לכן, לדעתי, המיומנות החשובה היא של הבנה במימון. הרי כדי לנתח כמה שווה פטור מתביעות אני יכולה להיעזר בייעוץ משפטי. הבסיס החזק הוא מימוני ולאו דווקא חשבונאי. ואני באה מתחום של הערכת אשראי".

  , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן   , צילום: אוראל כהן

המומחה צריך לפקח על הגופים המוסדיים בעוד שאלו לוקחים חלק בבחירת המומחה. זה לא בעייתי?

"בסוף היום האינטרסים צריכים להיות מאוחדים, וכולם אמורים לשאוף להגיע להסדר הכי נכון. המלצה או אי־המלצה להסדר לא אומרת שהנציגות לא עשתה עבודה לא טובה. הרי המוסדיים עובדים על שלל הסדרי חוב ודווקא יכולים להיעזר במומחה שיביע דעתו על כל אחד מהם. הבדיקה היא לגמרי עניינית".

אבי זיגלמן: הכהונה במזרחי תפריע למינויים?

לאבי זיגלמן היסטוריה מפוארת כדירקטור. מעבר לכהונתו הנוכחית כדירקטור בבנק מזרחי טפחות, אורמת תעשיות, כת"ב, תפרון, גינדי השקעות ועורב טכנולוגיות, כיהן זיגלמן בעבר גם כדירקטור בהפניקס, מגדל שוקי הון, 012 קווי זהב, אופיר אופטרוניקה ועוד.

חשש לניגוד עניינים?

על פניו, כהונתו של זיגלמן כדירקטור במזרחי טפחות עשויה לעורר ניגודי עניין אם ימונה כמומחה בהסדרים שבהם הבנק הוא אחד מנושי החברה. כך, זיגלמן הוצע להיות מומחה בהסדר החוב בקמור. במקרה זה בנק מזרחי טפחות הוא אמנם לא אחד מנושי החברה, אך המקרה מדגים כיצד עשויים להיווצר ניגודי אינטרסים בין בנק לבין חברה ציבורית כשנוצרים קשיים בהחזר חובות. לקמור ולחברה־האם שלה, אגרי, היה חוב לבנק הפועלים. חובה של אגרי לא היה מגובה בנכסים, פרט למניות קמור שהיא מחזיקה. במצב זה ניסתה קמור לקבל פיקדון מבנק הפועלים, והבנק ביקש בתמורה שעבוד על כלל נכסי החברה, בצורה שהיתה פוגעת במחזיקי האג"ח.

זיגלמן, רו"ח בהשכלתו ובעל תואר שני בכלכלת עסקים עם התמחות במימון בהצטיינות, מסביר כי "התפקיד של המומחה מוגדר בחוק. הוא צריך לתת חוות דעת לבית המשפט בנוגע לטיבו של הסדר החוב. אני חושב שהתפקידים הקודמים שמילאתי יסייעו לי בכך. בסופו של דבר, המומחה צריך לבדוק אלטרנטיבות להסדר ולהחליט לגבי הכדאיות שלהן. אני חושב שגם ההשכלה שלי וגם הניסיון המקצועי שלי כוללים את הדברים האלה באופן אינטנסיבי. לבצע חישובים מימוניים, הערכות, להשוות בין אלטרנטיבות, זה לחם חוקנו. אתה לא צריך לפתור את כל המשוואות הריבועיות בעולם כדי לדעת שאתה יודע לפתור משוואה ריבועית".

אתה חושב שתפקידו של המומחה הוא לסייע להסדר באופן אקטיבי?

"עד כמה שידוע לי, התפקיד של המומחה הוא לחוות דעתו בפני בית המשפט לגבי הגינות ההסדר. מכיוון שאין ליניסיון רב בעניין הזה, אני לא יודע כיצד יתפתחו הדברים בעתיד, אם המומחה יהיה מעורב בצורה או אחרת בדיאלוג בין נציגי מחזיקי האג"ח לבין נציגי החברה".

היית מעורב בעבר בהליכים של הסדרי חוב?

"הייתי בעבר דירקטור בחברה שלא הגיעה להסדר חוב, אבל היתה זקוקה לפתרון של השקעה. בסופו של דבר יש הסדר ויש אלטרנטיבות, כגון ללכת לפירוק. רואים מה אפשר לקבל בפירוק ומה אפשר לקבל באלטרנטיבה, וצריך לנסות להעריך את היכולת של החברה לעמוד בהסדר, ואלה דברים שהנושא המקצועי שבהם הוא די סטנדרטי".

אתה לא רואה בעיה בזה שמי שממנים את המומחה הם מחזיקי האג"ח, ואם המומחה ימליץ באופן שפוגע במחזיקים, הם עשויים שלא למנות אותו בעתיד?

"אני לא רואה פתח או צל צלו של ניגוד עניינים. צריך גם לזכור שמחזיקי האג"ח הם לא גוף הומוגני. אם אני בתיאוריה אומר למחזיקים שההסדר הוא לא הוגן, אני עושה את העבודה שלי וזה לא אמור לייצר כעסים או ניגוד עניינים, אלא רק אומר שצריך להמשיך את המשא ומתן עם החברה".

ואין ניגוד עניינים עם זה שאתה יושב בדירקטוריון בנק מזרחי טפחות ועשוי לשמש כמומחה בהסדרי חוב?

"אם מזרחי טפחות היה נושה של קמור, לא הייתי מציע את עצמי. בנסיבות מסוימות יכול להיות ניגוד עניינים, אבל כל מקרה לגופו. אם לבנק מזרחי אין קשר עם קמור זה לא מפריע, אבל אם הייתי דירקטור בבנק הפועלים, לא הייתי מגיש מועמדות בכלל".

איציק עידן: "המוסדיים חששו, עכשיו הם רואים את הערך המוסף"

איציק עידן למד השבוע על בשרו את הקשיים שבתפקיד המומחה. לאחר שמונה לתפקיד בהסדר החוב בא. לוי, עידן מצא את עצמו במלכוד, כאשר רגע לפני שהגיש את חוות הדעת לביבית המשפט, החליט ילין לפידות, היושב בנציגות, להוסיף דרישות חדשות ומרחיקות לכת מהחברה.

מה תפקיד המומחה לתפיסתך?

"המומחה צריך בשלב הראשון לספק מידע למחזיקים שיסייע להם לנהל את ההליך. עד היום הנציגות עבדה בלי אינפורמציה ברורה. הערך המוסף שלנו הוא לנתח מה ההצעה. למומחה יש זכות משפטית לקבל כל חומר שהוא רוצה מהחברה. אני יכול לדרוש מבעלי השליטה הצהרת הון כדי לדעת אם יש להם כסף להכניס כשהם טוענים שאין להם".

איך הגיבו המוסדיים למעורבותך?

"בהתחלה הם חשבו שמישהו בא לקחת להם את הפרנסה, בהמשך הם ראו את הערך המוסף.

אתה מעז לצאת נגד המוסדיים אם הם לא מציעים הסדר טוב לדעתך?

"אני מנסה לשכנע את הנציגות להגיע להסדר מיטבי אחר. אם הנציגות מתעקשת להגיע להסדר שאיני חושב שמיטיב, אני אגיד זאת לבית המשפט".

עידן הוא רו"ח של חברת הרמטיק נאמנויות המשמשת נאמן, בין היתר, של סדרת אג"ח של אי.די.בי.

רו"ח יצחק עידן רו"ח יצחק עידן רו"ח יצחק עידן

יואב כפיר: המינוי כמומחה בהסדר החוב בקמור נפסל בגלל מספר התפקידים הרב

על הביקוש לשירותיו של יואב כפיר כמומחה להסדרי חוב ניתן ללמוד מהסיפור הבא. כפיר, שהיה מועמד לכהן כמומחה בהסדר החוב בקמור, נפסל על ידי בית המשפט, שכן "מספר המינויים שניתנו לאחרונה לכפיר לשמש כמומחה, ומהותם של אלה, יקשו עליו להקדיש את הדרוש להסדר החוב". על פניו, ניתן לתהות לגבי החלטת בית המשפט לאור מינוים של מומחים בתיקים אחרים. כך, לדוגמה, אדוארד קלר, שמשמש כנציג בהסדר החוב בקמור, ומשמש בנציגות מחזיקי האג"ח באמפל, דלק נדל"ן, טאו, דוראה ועוד.

כפיר מסביר כי מדובר ב"תפקיד חדש שנובע משני מקורות. הראשון הוא הצורך ביותר שיניים מול החברות. בעבר לנציגות לא היו מספיק שיניים, ולא תמיד היא קיבלה את המידע שהיא רצתה לקבל מהחברה, ולכן היא היתה בעמדת נחיתות. היום החוק מסדיר את זה, המומחה יכול לפנות לבית המשפט. המקור השני הוא שהמומחה אמור להיות מקצועי ואובייקטיבי ולהתייחס לאינטרס הציבורי, בדומה למה שבעל תפקיד עושה בפירוק".

כיצד ניתן להעריך את שוויו הכלכלי של פטור מתביעות עבור בעל שליטה בחברה?

"ברוב מקרי חדלות הפירעון, בעל תפקיד צריך, מצד אחד, לממש את הנכסים ומצד שני, בוחנים מקור של תביעות ואם יש עילות, צריך לנקוט הליכים. הנושא הזה לא חדש, ותמיד עושים את זה, ובכל מקרה שזה רלבנטי. לגבי כימות של המספרים, זה חלק מהעבודה".

המומחה באמת מסייע להסדר החוב?

"אני חושב בהחלט שהמומחה מסייע בהסדר. למעשה, תהיה אבולוציה של התפקידים, כי כיום יש מחזיקי איגרות חוב, באי כוח של הנציגות ונציגים. מטבע הדברים, נכנס בעל תפקיד חדש שיש לו סמכויות, אז דברים ישתנו. שיתוף הפעולה שאנחנו מקבלים הוא נכון, ויש למומחה תפקיד משמעותי".

המומחה נוטל חלק פעיל במו"מ על ההסדרים?

"החוק כיוון למקום שהמומחה ייקח חלק פעיל וינסה לשפר את ההסדר, וזה מה שאנחנו עושים בפטרו גרופ. בכל מקרה שאני אהיה מומחה זו הכוונה, בגלל שיש לנו המון ניסיון בתחום, ואנחנו אובייקטיביים. אנחנו רוצים להגיע להסדרים אופטימליים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
אחלה מינוי
גבאי מינוי מצויין. הכי חשוב מישהו שלא יתכופף בפני נוחי. לא מפתיע שהוא מנסה מאחורי הקלעים ללכלך עליו ולטעון שאין לו "ניסיון". נוחי מעדיף מישהו עם "ניסיון" בשמור לי ואשמור לך. מישהו עם ניסיון באיך עובדים עם הטייקונים. מישהו עם ניסיון באיך מחליקים את הדברים לחברים. גבאי לא מהמלייה ועל זה חטאו.
שועל שוק  |  23.01.13
17.
מה זה באמת הסדר חוב בישראל 2013
מה שווים כל המומחים הללו כולם יודעים. זה עוד מהלך של כיסוי תחת. אני נמצא בהליך של הסדר חוב ורואה כמה כל בעלי התפקיד חולרות ושקרנים.כל מה שמעניין אותם זה כמה כסף הם יכולים להוציא מהמצב שאין עכשיו מי שימנע מהם לקמבן שעות.לא מעניין אותם הסדר טוב או לא טוב.לא מענין אותם אם יש טעם לדאוג לחברה אשר יש לה עתיד כלכלי או להביא עוד חבר למסיבה על מנת שהוא יהיה מפרק...ואז לכולם יהיה עוד הכנסה.ישנם שני שופטים.אורנשטיין ואלשיך.היום הם קורסים תחת הנטל ועורכי דין ערמומיים לא מפחדים לשקר ולהונות אותם על מנת לזכות בעוד ביס טעים על חשבון הציבור.הנושא הזה פשוט לא עובד נכון.זה הגיע למצב שצריך לשלם מחיר על מנת לקבל הסדר טוב ורצוי שאפשר לעשות בזמן קצר וביעילות. אם לא דואגים לכל החזירים הללו( נאמן עורכי דין יועצים מומחים ועוד כיד הדמיון) לא יהיה הסדר.לא חשוב האמת ולא חשוב יושר והגינות.ככה השיטה עובדת עבור כל בעלי התפקיד.נוצר כאן בשנים האחרונות ענף שלם של מקורבים שנגועים בהמון אינטרסים ורובם נהפכו לחברים קרובים שעוברים מתיק לתיק ושומרים אחד על השני והכל בחסות החוקים הדפוקים שמי שמחוקק אין לו מושג מה הוא עושה.
אחד שבפנים , תל אביב  |  22.01.13
לכל התגובות