אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה ההבדל בין תמונת עירום ופורנו? צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

מה ההבדל בין תמונת עירום ופורנו?

אפל יוצאת בהתקף פוריטניות חדש וקסום, שסותר את תנאי השימוש שהגדירה בחנות האפליקציות שלה, רגולטורים מבהירים למעסיקים שאי אפשר לפטר עובד רק כי כתב עליהם משהו בפייסבוק, הספריות שורדות את האינטרנט וספר על מייקל ג'קסון מצית מלחמה באמזון

23.01.2013, 16:00 | יוסי גורביץ

רואים לה את הכתף? תועבה

מגפת פוריטניות שורה על חלק ניכר מהחברות האמריקאיות. פייסבוק, למשל, מקפידה למחוק תמונות של נשים מניקות. אין לה בעיות עם תמונות אלימות, אבל כל זכר למיניות מצונזר אוטומטית. אחת הגרועות שבחברות הללו היא אפל, שמנסה מזה שנים להפוך את האינטרנט – מקום פרוע מטבעו – למקבילה הדיגיטלית של דיסנילנד.

לאורך השנים, הצנזורה של אפל שברה שיאים תמוהים: מגזינים אירופאיים קיבלו הנחיה להסתיר פטמות בצילומים לפני שהם יוכלו להעלות את אפליקציות המגזינים שלהם לאויפד, אפל צנזרה קומיקס שמבוסס על יצירותיו של אוסקר ווילד ואימפריית התפוחים צנזרה אפילו מילון. בשנה האחרונה, מצד שני, נראה היה שהצנזורים שלה שתו כוס מים קרים ונרגעו.

או שלא. מפתחי אפליקציית חיפוש התמונות הפופולרית של אתר 500px הגישו גרסה חדשה לאפסטור, והופתעו לגלות שאפל דוחה אותה. הסיבה: לטענת אפל, האפליקציה מאפשרת לחפש "תמונות פורנוגרפיות". זה לא בדיוק היה המצב: ברירת המחדל של האפליקציה היתה למנוע חיפוש אחרי תמונות שאינן "בטוחות לעבודה," אבל המשתמשים יכלו לשנות את ברירת המחדל הזו על ידי כניסה לאתר של האפליקציה. זה כנראה לא היה מספיק טוב לאפל.

 

תועבה או שובבה? אפל לא יודעת להבדיל, צילום: שאטרסטוק תועבה או שובבה? אפל לא יודעת להבדיל | צילום: שאטרסטוק תועבה או שובבה? אפל לא יודעת להבדיל, צילום: שאטרסטוק

 

יתר על כן, התמונות שהציגה 500px לא היו פורנוגרפיות. לכל היותר הן גוף אנושי עירום או שהיתה בהן נגיעה אירוטית. אפל ציינה בתגובתה שהיא קיבלה תלונות על "פורנוגרפיית ילדים" באפליקציה. וואלה? אם כן, אני מקווה שהרועצים המשפטיים של אפל מיהרו להגיש תלונה במשטרה, שאם לא כן הם שותפים לפשע חמור למדי. ואם לא באמת התקבלו תלונות כאלה, אז אפל אשמה בהוצאת שם רע למפתחים חפים מפשע.

 

מצד שני, אפליקציית 500px פותחה עבור iOS, אז טכנית מגיע לה כל מה שהיא מקבלת. להזכירכם, אחת מאפליקציות הבסיס של iOS היא הדפדפן ספארי - שבהחלט מאפשר למשתמש לחפש פורנוגרפיה אם הוא חפץ בכך. אולי כדאי שאפל תסיר אותו. לא, הא?

זכות הביטוי חיה גם במדיה החברתית

שורה של מעסיקים ברחבי העולם ניסו, ובמספר מקרים הצליחו, לפטר עובדים בגלל דברים שהם כתבו ברשתות חברתיות, ושהביאו לבוס את הסעיף. מספר גדול והולך של מעסיקים מכניסים סעיפים לחוזה ההעסקה שאוסרים על העובד לכתוב על החברה או על המדיניות שלה, וכמובן אוסרים עליהם להשמיץ את החברה או עובדיה בפומבי. בהרבה מקרים, קובעים ההסכמים, עבירה כזו מצדיקה פיטורין.

אלא שעכשיו קובע רגולטור אמריקאי, ה-National Labor Relations Board, שתנאים כאלה הם בלתי חוקיים. לעובדים, הוא מציין, שמורה זכות לדון בתנאי העבודה שלהם בחופשיות וללא חשש מפגיעה, והוא ביטל שורה של פיטורים.

צייץ ונפגע? לא עוד, צילום: shutterstock צייץ ונפגע? לא עוד | צילום: shutterstock צייץ ונפגע? לא עוד, צילום: shutterstock

הרגולטור קבע עוד שיש לשנות את חוזי ההעסקה ולהסיר את הסעיפים שסותמים לעובדים את הפה. במקרה מעניין, ביטל הרגולטור את פיטוריהם של עובדים שפוטרו משום שמחו על כך שעובדת אחרת נזפה בהם בפומבי על כך שלדעתה הם לא עובדים טוב מספיק.

מצד שני, כתב משטרה אומלל שצייץ על כך שעוד לא בוצע רצח הלילה והאשים את עירו, טוסון שבאריזונה, ברשלנות בשל כך, לא מצא כל סימפטיה מצד הרגולטור לאחר פיטוריו. כך גם מוזג בבאר, שבאכזבתו על כך שלא קודם במשך חמש שנים צייץ שהמעסיקים שלו הם Rednecks (כפריים בורים וגסים) - ושהוא מקווה שהם ייחנקו על שברי זכוכית.

ה-NLRB הוא גוף שהוקם ב-1935 על ידי ממשל רוזוולט, שעיקר תפקידו היה לתווך בין העובדים ובין ההנהלה - ומנהליו אומרים שהם בסך הכל מנסים לתרגם את חוקי העבודה של העידן הפרוגרסיבי ההוא למאה ה-21. מעניין אם דבר כזה היה עובד בישראל הניאו-ליברלית של נתניהו ולפיד.

הספריה עוד חיה ובועטת

בעידן המודרני אפשר למצוא פיסות מידע תוך שניות. אם קיימת הסכמה כללית על עובדה - והיא מפורסמת מספיק - גוגל תמצא אותה בשבילך. אם, מצד שני, מדובר במידע איזוטרי או סתם כזה שרק למעטים יש בו עניין, מי שהתרגל לחיפוש מקוון נמצא בבעיה. זה נכון במיוחד לגבי תרבויות שחלק ניכר מהמידע שלהן לא אורכב ברשת - כמו זו שלנו בישראל. אם לא היית פה בשנות השמונים, כשנפוצה האגדה האורבנית שמנחם בגין גדל בקזבלנקה (כן, כן) הסיכוי שתדע על הפתולוגיה הזו מהרשת קטן מאוד.

לא את הכל תמצאו בגוגל, צילום: דני מכליס לא את הכל תמצאו בגוגל | צילום: דני מכליס לא את הכל תמצאו בגוגל, צילום: דני מכליס

כשזה המצב, אין מנוס אלא ללכת לספריה. סקר שנערך לאחרונה בארה"ב מצא שחלק ניכר מהאוכלוסיה עדיין מתייחס בצורה חיובית מאוד למוסד הוותיק הזה, שנוצר באלכסנדריה של המאה השלישית לפני הספירה (הספריה המפורסמת ההיא הצליחה להישרף לפחות פעמיים וכנראה שלוש. השריפה הראשונה היתה בעת התקוממות נגד יוליוס קיסר, השניה על ידי פנאטים דתיים נוצרים והשלישית והסופנית, על פי האגדה, על ידי החליף עומאר).

80% מהאמריקאים שנשאלו אמרו שהשאלת ספרים היא שירות "חשוב מאוד" ושיעור זהה אמר שגם שירות הייעוץ של הספרנים חשוב עבורם. עם זאת, 22% הודו שהם משתמשים פחות בספריה. השיעור האמיתי כנראה גבוה הרבה יותר.

יצוין שרוב האמריקאים כלל אינם מודעים לכל השירותים שהספריות הציבוריות שלהם מספקים. המשמעות היא - ואני יודע שזה יגרום לרוב הספרנים לסיוטים - שאם הם לא רוצים להיות המטרה הבאה של קיצוצי תקציב, הם צריכים לעסוק בשיווק ולהסביר לציבור מה הוא מפסיד. אמא'לה.

 

מלחמות הספרים המלוכלכות של אמזון

דיווחנו בעבר על המלחמות שפרצו בין היסטוריונים יריבים באמזון, כשאורלנדו פיגז משמיץ בעילום שם ספר של חוקרת יריבה, ד"ר רייצ'ל פולונסקי, וכותב ביקורות משבחות על הספרים שלו-עצמו. וזה היה דוחה למדי, אבל מסתבר שמלחמות היסטוריונים הן כלום לעומת מלחמות מעריצים.

 

במקרה של פיגז זה נגמר בהתנצלות וביציאה לחופשה. במקרה של הביוגרפיה החדשה והלא מחמיאה של מייקל ג'קסון, Untouchable, העסק הסתבך הרבה יותר. הספר התייחס בביקורת חריפה לניתוחים הפלסטיים הבלתי פוסקים של ג'קסון ולחיי המין שלו, שנקרא להם בעדינות "מסובכים".

מלכלכים על מייקל ג מלכלכים על מייקל ג'קסון? הסתבכתם | צילום: MCT מלכלכים על מייקל ג

המעריצים הזועמים יצאו בקמפיין נגד הספר בפייסבוק וטוויטר, שגרר גל של ביקורות עוינות על - כמובן, מצד אנשים שלא קראו אותו,  כמו גם "קבירה" של ביקורות חיוביות על ידי טענה שהן לא היו מועילות לקורא. הם קידמו אלה את הביקורות השליליות, והתוצאה היתה שהעמוד של הספר התמלא בהן. ואם זה לא היה מספיק, אז כחלק ממסע החבלה נגד הספר, המעריצים הצליחו זמנית למנוע את המכירה של העותקים הפיזיים - אחרי שרבים מהם התלוננו על קבלת ספרים פגומים.

ככה מארגנים לינץ' וירטואלי. ואם אתם חושבים שזה קורה רק ליצורים ממימד אחר כמו מעריצי מייקל ג'קסון, עוד לא ראיתם את הגדודים המאורגנים של הטרולים הפוליטיים.

קצרצרים

1. עם מותו של סטיב ג'ובס, רבו קולות ההערצה ששיבחו דווקא את סגנון הניהול הבריוני והאכזרי שלו, ונוצר לזמן קצר ז'אנר של ספרי ניהול שטענו שמנהל צריך להיות בן נעוות המרדות (asshole, במקור). עכשיו אנחנו מקבלים עוד הוכחה לעד כמה היה ג'ובס asshole: בתביעה שמוגשת כנגד אפל וחברות אחרות בשל מניעת תנועה של עובדים ביניהן, מוצג מסמך שמעיד שג'ובס איים על חברת פאלם בתביעת פטנטים, אם זו לא תקבל את המדיניות שלו שמנעה מעובדים להשיג את מלוא התשלום והתנאים שהם היו ראויים להם. כלומר, ג'ובס ניצל את הפטנטים של אפל כדי לוודא שהם יתקשו למצוא מקום עבודה טוב יותר. אז כן, האיש יצר כמה צעצועים מעניינים, אבל היה נבל. יש לקוות שמנהלים לא ינסו לחקות אותו ואת השיטות שלו.

הגביל את העובדים. ג הגביל את העובדים. ג'ובס | צילום: בלומברג הגביל את העובדים. ג

2. לממשלת צרפת נמאס מהעלמת המס הקבועה של גוגל, אפל, פייסבוק וכל השאר, שמצליחות בכל מיני תואנות לשלם מסים מגוחכים ועוד (במקרה של גוגל) מתגאות בכך. עתה, שולפת הממשלה את התותחים הכבדים: היא מעלה לדיון הצעת חוק שלפיה חברות טכנולוגיה ישלמו מס חדש, שגובהו יתבסס על כמות המידע הפרטי שהן מוציאות מהמשתמשים. מצד אחד, נהדר: סוף סוף יהיה כאן משהו שקרוב למס אמת. מצד שני, בהכרותנו עם הנפשות הפועלות, מותר להניח שהן תשתמשנה במס הזה כטיעון שאומר שאם הם שילמו על המידע, אז מותר להן לעשות איתו מה שהן רוצות.

3. אולי הסוג המבחיל ביותר של אתרי רשת, להוציא פורנוגרפיית ילדים, הוא הז'אנר שמכונה "פורנו נקמה": גברים שנזרקים על ידי החברות שלהם לאחר שהללו הבינו עם איזה סוג של תולעת הן יוצאות, מעלים לאתרים האלה תמונות עירום שלהן, רצוי בציון שם וכתובת. כעת מוגשת תביעה כנגד אתר כזה, Texxan שמו, בטענה שהוא מפר את חוקי הפרטיות של מדינת טקסס. התביעה מוגשת גם כנגד GoDaddy, חברת אכסון האתרים המובילה, בתואנה שהיא קיבלה כסף מטקסן היתה אחראית גם היא לעבירה על החוק תמורת כסף. יהיה מעניין.

4. קולג' דוסון בקנדה גירש משורותיו, בהחלטה שנויה במחלוקת, האקר צעיר בשם חאמד אל חבאז - לאחר שהלה חשף פרצת אבטחה במערכת שמשמשת סטודנטים ברחבי קוויבק. בתגובה, הודיעה החברה שמפתחת את מערכת האבטחה כי היא תעניק לאל חבאז מלגה, כמו גם תסייע לו למצוא עבודה, עכשיו כשהוא כבר לא סטודנט. בקולג' ממשיכים להתעקש שהפעולות של אל חבאז היו "לא ראויות" לסטודנט. לאן נגיע אם סטודנטים אשכרה ישתמשו בראש שלהם ויחרגו מחומר הלימוד?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות