השבוע: מנהיג חדש

אזרחית ותיקה בשם חמדה עמדה אחריי בתור הקטן שהשתרך בקלפי ביישוב שלנו. חמדה, מתברר, זכתה להצביע לכנסת הראשונה. "עוד לא החלטתי למי להצביע", אמרה לי רגע לפני שפנתה להסתודד עם הפתקאות בחסות הקופסה הכחולה. חמדה מייצגת בעיניי רבים מאזרחי ישראל - ההתלבטות למי להצביע ליוותה את הבחירות האלה עד הרגע האחרון, אפילו אחרי שהפתק שולשל לקלפי. אנשים קיוו לשינוי, גם אם לא האמינו שיגיע.

השינוי קרה, אף שהוא לא עונה לקריטריונים המוכרים של מהפך. הפעם קולו של מעמד הביניים נשמע, המחאה החברתית הצביעה, הנושאים בנטל הצביעו. ציבור גדול אמר באופן ברור שהוא לא מעוניין במנהיגות קיצונית, זחוחה, גזענית, כזו שתבזבז את כספי המדינה על התנחלויות וישיבות. הציבור שהכריע את הבחירות האלה הבהיר לראש הממשלה היוצא שהוא מודאג מבעיית הדיור ויוקר המחיה הרבה יותר ממה שהוא מודאג מהפצצה הגרעינית באיראן.

יאיר לפיד מסתמן כתקווה של הציבור הזה. לפיד הציג שינוי סדרי עדיפויות, הוא מיתג את עצמו כנציגו של מעמד הביניים, הוא הבטיח להיות שומר הסף שלו. אם לפיד יתנהל בצניעות, כמו שעופר שלח ממפלגתו התבטא בערב הבחירות באולפן חדשות 2, הוא ימריא. הציבור שהצביע "יש עתיד" רוצה לראות אנשי מעש שידברו אליו בגובה העיניים. הציבור הזה קץ בשיח הגבעות שהובילו דני דנון וציפי חוטובלי ובגזענות שהובילה מירי רגב.

נפתלי בנט נסק לא בזכות אורית סטרוק מחברון, אלא בזכות הקמפיין המאחד, קמפיין האחים והאחיות, העלאת השירות הצבאי על נס, וכמובן בעזרתו האדיבה של נתניהו. הדימוי של הפוליטיקאי החדש, שיודע לעדכן סטטוס בפייסבוק בעצמו ומשדר אמינות, גבר על הדימוי של הפוליטיקאי בעל הניסיון. יש לי חברים שבטוחים שפליטת הפה של בנט הנוגעת לקורס הטרור שחלק עם שרה הניבה לו 2 מנדטים.

חוש הומור הוא מצרך רצוי, אבל הבחירות האלה הוכיחו שמה שבאמת חשוב זה פוקוס. מפלגות כמו הבית היהודי, יש עתיד ומרצ, שהציגו עמדות ברורות ועקביות, קצרו את הפירות. מי שזגזג ושינה דעתו בעקבות משב רוח של סקר זה או אחר הפסיד קולות. הליכוד ישראל ביתנו, בראשות נתניהו - אבי כל הזגזוגים - התכווץ מנמר לחתול ביצות. העבודה אכזבה את עצמה. יחימוביץ' לא התנערה מהפוליטיקה ההסתדרותית הישנה, והמעמד הבינוני לא קנה את התוכנית הכלכלית שלה ככזו שתייצג אותו. העמימות המדינית היתה בעוכריה. לבני הציגה תוכנית מדינית סדורה, אבל קפצה על הקרון האחרון של הרכבת. מי שמגיע בדקה ה־90 סופו שייסע בעמידה.

נתניהו התכוון למלוך ארבע שנים לפחות, אבל כמו שזה נראה עתה במקום מלך הוא יהיה אם פונדקאית. הציבור החליט שנתניהו ישמש כברירת המחדל, עד שיבשיל המנהיג הבא.

לתשומת לבם של האחים ואחיות העתידיים, המנהיג הבא יהיה מי שהציבור ישתכנע שהוא לא קוריוז של קדנציה.