לפיד למשפטים

אחרי ההישג הגדול, המשימה העיקרית של יאיר לפיד היא להישאר מפוכח. הוא יכול להיות שר חוץ, שר חינוך, ואפילו לדרוש מביבי רוטציה בראשות הממשלה. ובכל זאת, עצתי היא: לך על משרד המשפטים ומנה את אחד מאנשיך לראשות ועדת חוקה חוק ומשפט. כדי לעבות נפח ויוקרה, ניתן לצרף גם את תואר מ"מ ראש הממשלה וחבר בקבינט הביטחוני-מדיני.

ומדוע? אם לפיד מתכוון ברצינות לקדם את שתי הרפורמות עליהן התחייב, "שוויון בנטל" ושינוי שיטת הממשל, אין מקום אפקטיבי יותר מלשבת על ברזי החקיקה בממשלה ובכנסת. נכון ששר חוץ נחשב לבכיר יותר, אבל האפשרות להותיר חותם אמיתי בתפקיד הזה קלושה, למעט אם יש לך אמביציה, כמו לליברמן, לחרב את יחסינו עם העולם. המפתח לקידום תהליך מדיני רציני מצוי ממילא בידי ראש הממשלה, הממשלה והנשיא (אובמה).

יאיר לפיד אמש בנאום הניצחון | צילום: יריב כץ

מיפוי בוחריו של לפיד מגלה כמה תתי קבוצות. אנשי המחאה החברתית, אנשי המחאה הפוליטית (שנמלטו מההקצנה בליכוד לאופציית ימין-מרכז ליברלית ומתונה יותר) וכאלה שלא היה להם מושג במי לבחור, התנדנדו והסתחררו כמו כדור הרולטה עד שבשנייה האחרונה נפלו לגומה של יש עתיד. המשותף לכולם הוא המיאוס בשיטה הקיימת והאמון בהבטחותיו של לפיד לשינוי. לכן, מומלץ לו שיתרכז בשתי הרפורמות עליהן מונחת אמינותו. שר משפטים וראש ועדת חוקה הם תפקידי מפתח בדרך להגשמתן.

לפיד הכריז גם על משרד החינוך כיעד מועדף. וגם היעד הזה הפך לבר השגה אחרי הבחירות. ללפיד יש גם ניסיון התנדבותי מוכח וראוי להערכה בתחום, אבל גם גיבנת קטנה – הניסיון להוציא דוקטורט מאוניברסיטת בר אילן שהסתיים במבוכה לא קטנה לכל הנוגעים לדבר. בכל מקרה, לתפקיד הזה יש ללפיד מועמד ראוי בדמות הרב שי פירון שמצוי בפוזיצייה ציבורית טובה יותר בכל הקשור ליצירת תמהיל נכון ומאוזן יותר בין תכני דמוקרטיה ויהדות.

לפני הבחירות, משול היה לפיד לילד שעומד לפתחה של חנות ממתקים וחומד אחד או שניים מהחטיפים המוצעים. ולפתע מכניס אותו פנימה בעל החנות, הבוחר בנמשל שלנו, ואומר לו: הכל שלך, קח ואכול כאוות נפשך. הפיתוי גדול וכמוהו גם הסיכוי לגמור עם הרעלת קיבה.

לכן עדיף ללפיד ללכת על הרבה, אבל להתרכז בעיקר. לקדם הליך מדיני, לקדם את מעמד הביניים, לקדם תרבות שלטונית צנועה וחסכונית יותר, אבל להתמקד בשניים-שלושה דברים שניתן לבצע ולהראות קבלות. משרד המשפטים מאפשר את שניהם. מאחר ולעומד בראשו אין באמת הרבה עבודה כיוון שמרבית סמכויות הביצוע הם בידי הדרגים המקצועיים, יכול השר לקדם נושאי רוחב אסטרטגיים. ואילו מעט סמכויות הביצוע המועטות שבידו, בעיקר הובלת ועדת שרים לענייני חקיקה, הן חיוניות לקידום רפורמות החקיקה בנושאים שקרובים לליבו.

ובמשרד המשפטים יש ללפיד גם הזדמנות לרשום היסטוריה קטנה: לעמוד בראש המשרד שבו כיהן אביו המנוח.