הרשויות החרדיות זכו לכספי סיוע מוגדלים בקדנציה של ישי

תקציב התמיכות המיוחד בעיריות חרדיות שולש מאז כניסתו של אלי ישי לתפקיד שר הפנים באפריל 2009, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". הבדיקה מגלה כי לא רק שהתקציב שולש - והגיע לסכום של 8.4 מיליון שקל ב־2009 לשבע רשויות חרדיות - אלא שגם התמיכה הממוצעת בעירייה חרדית מול עיריות אחרות גדלה דרמטית.  

ב־2008, אז שר הפנים היה מאיר שטרית, התמיכה הממוצעת ברשות חרדית היתה גדולה ב־10% מבשאר הערים. ב־2009 גדל הפער ל־93% וב־2011 עלה עד 126%. בשנה שעברה היה היחס בין הרשוית החרדיות לרשויות אחרות 62%, בין השאר כתוצאה מירידה בתקציב הרזרבות של שר הפנים - מ־96 מיליון שקל ל־84 מיליון שקל.

החוק מאפשר לשר הפנים להחזיק קופה קטנה בשווי של כ־5% מתקציב המשרד. קופה זו נועדה לממן הוצאות מיוחדות לתמיכה ברשויות מקומיות שזקוקות לסיוע למטרות שונות. על פניו, עיריות חרדיות זכאיות לתקציבים מיוחדים, שכן חלקן נמצאות בתחתית הסולם הכלכלי־חברתי, אך אז לא ברור מדוע בתקופה שקדמה לישי ההקצבה היתה נמוכה. כמו כן, התמיכה ביישובים ערביים ודרוזיים, שגם הם נחשבים עניים, קטנה פי 2.5 בממוצע ליישוב לעומת הממוצע ביישוב חרדי.

לדברי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד, הבעיה העיקרית בתקציבי התמיכות היא שלא מתפרסמים הקריטריונים לחלוקת הרזרבות. "המידע המהותי והחשוב נשאר מוסתר מעיני הציבור", היא אומרת.

עמנואל. היקף התמיכה זינק אף שמספר התושבים לא גדל | צילום: cc by מיכאלי

כדי להבין את ההבדלים אפשר להסתכל על התקציבים שקיבל היישוב החרדי עמנואל: ב־2008 כספי התמיכות עמדו על 500 אלף שקל. שנה לאחר מכן, התמיכה קפצה ל־2.5 מיליון שקל, ובשנים הבאות היא לא ירדה ממיליון שקל, אף שמספר התושבים בעמנואל נותר כ־4,000. לשם השוואה, קריית שמונה קיבלה תמיכה של 500 אלף שקל לשנה בממוצע בתקופה זו.

טבלת סיוע כספי לרשויות חרדיות

עם זאת, לא מעט רשויות לא חרדיות קיבלו תקציבים גדולים בימי ישי. המועצה האזורית מרום הגליל קיבלה ב־2012 את הסכום הגבוה ביותר: 3 מיליון שקל.

מלשכת ישי לא התקבלה תגובה.