גושים? אין חיה כזו

מי שהאמין או עדיין מאמין שפוליטיקאים ישתפו פעולה ביניהם לטובת הקמת גושים הוא נאיבי. גם אם יש בכך לתרום למען השגת המטרות הנעלות שהם (או הן) מאמינים בהן, אין סיכוי שהדבר יקרה. באופן טבעי אנשים אינם משתפים פעולה אם אין היררכיה המחייבת אותם לכך. ודאי לא כאשר מדובר באנשים עם אגו, ובטח לא כאשר מדובר במשחק סכום אפס. כלומר, כאשר שיתוף פעולה משמעו שרק אחד יכול להיות הבוס.

התבוננו לרגע במשחק כדורסל. מדובר במשחק פשוט יחסית, חמישה שחקנים בקבוצה המנסים לקלוע כמה שיותר נקודות תוך הכנסת הכדור לסל של היריב וניסיון למנוע מהיריב לקלוע לסל של קבוצתם. לטובת המאמץ הזה קבוצות מתאמנות במרץ, מתרגלות תרגילים ומצבים שונים תוך ניסיון למקסם יתרונות אישיים וקבוצתיים. האם במשחק עצמו, מישהו סומך עליהם שישתפו פעולה לטובת המאמץ הפשוט הזה? ממש לא.

שימו לב: כל קבוצה משקיעה 20 אחוז מכוח האדם שלה לטובת משרה ניהולית שמוגדרת כ"רכז". בנוסף, במרחק מטרים ספורים מן המגרש נמצא המאמן שיורה הוראות. כאשר יש תחושה שהעניין מתרופף, מוציא המאמן את הקבוצה לפסק זמן, במהלכו הוא מנסה להכניס סדר בשורות ולסנכרן מחדש את המאמץ הקבוצתי. מדוע כל זה נדרש? כי ללא הריכוז והפיקוח המוזכר לעיל כל שחקן ינסה לרוץ לסל בכוחות עצמו.

 

מחקרים רבים בפסיכולוגיה חברתית מצביעים על כך שגם כאשר ברור לחברי קבוצה ששיתוף פעולה ביניהם יגדיל את סיכוייהם לזכות הם נוטים להתחרות ביניהם. די להזכיר בהקשר זה את הדוגמא השחוקה של דילמת האסיר. שני נחקרים יודעים שאם ישתפו פעולה ביניהם רבים סיכוייהם לחמוק מעונש. עם זאת בטכניקות חקירה פשוטות היוצרות תחרות ביניהם רבים הנחקרים הנשברים ושוברים את הסכמי השתיקה שיצרו עם שותפיהם לפשע ופוגעים בכך בהם ובעצמם.

במהלך השנים פגשתי מנהלים רבים המלינים על מנהלים ועובדים שאינם משתפים פעולה ביניהם. זאת מבלי לברר עם עצמם האם שיתוף הפעולה הזה בכלל אפשרי. על מנת שעובדים ומנהלים בארגון ישתפו פעולה לא מספיק להגדיר שיתוף פעולה כערך. צריך גם להקים מערכות ארגוניות: פורומים, ישיבות, מדידות ובקרות המחייבים אנשים לשתף פעולה ומתגמלים אותם על כך. עצם הרעיון שעובדים יבינו כי אם יפעלו יחד יגיעו ליותר מאשר אם יפעלו לחוד הוא נכון אך לא ישים. לא לחינם איימו עלינו סמלי המחלקה בטירונות ואמרו: "אם לא תיהיו תלויים זה בזה תיהיו תלויים זה ליד זה". אם זה היה מובן מאליו, לא היה צריך לאיים.

לכל מבנה דמוקרטי יתרונות וחסרונות אולם נדמה שלמבנה המקובל בארצות הברית ראיה מפוקחת יותר על הטבע האנושי ועל יכולתו להקים קואליציות וגושים. שם באמריקה מתחרים זה בזה שני אנשים משתי מפלגות. דומה שהם נעמדים זה מול זה על דרך העפר המרכזית בעיירה במערב הפרוע, שולפים, ויורים. אחד נופל והשני עומד. זהו שאחד, הנבחר, שלוקח את כל הקופה וממנה לו את ממשלתו. פשוט. ועדיין רבים הסבורים שזו הדמוקרטיה הגדולה בעולם, תרתי משמע. מישהו אמר משהו על שינוי שיטת הממשל?

דר' איתי שילוני הוא מייסד ומנכ"ל S2R Strategy2Results חברה לייעוץ ארגוני-אסטרטגי ומרצה-עמית בביה"ס אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה