הצרכן הישראלי ניצח

חודש ינואר צפוי להסתיים במהלך השבוע הקרוב, ובענף הרכב קיימת ציפייה דרוכה לתוצאות נתוני המכירות שלו, הצפויות לתת אינדיקציה חשובה לרחשי ליבו של הציבור הישראלי, אשר מושפע ישירות מן המצב הכלכלי. ינואר נחשב לחודש חזק בענף הרכב מכיוון שהלקוח הישראלי מעדיף במקרים רבים לקבל את מכוניתו החדשה בינואר כדי ליהנות מעוד שנת מודל ברישיון הרכב. מדובר ביתרון שיתבטא באלפי שקלים בעתיד, כאשר המכונית תצטרך להימכר. עם זאת, במפתיע, בינואר נחשף הציבור הישראלי לתופעה שעל פי דבריהם של יבואני רכב רבים לא היתה אמורה להתרחש. הכוונה היא לשלל מבצעי מכירות, הוזלות והנחות שניחתו על ראשו של הצרכן הישראלי בינואר. 

דוגמאות בשטח יש למכביר: בפיאט הוזל מחירה של 500 החדשה בכמעט 20 אלף שקל. בפיאט הוחלט גם על הוזלתה של הפנדה הקטנה. כלמוביל, יבואנית מיצובישי, יצאה במבצע לעמיתי מועדון הצרכנות "חבר", שבמסגרתו הוצעו דגמי החברה בהנחות ניכרות, וממש ברגע שמבצע חבר הסתיים הודיעה כלמוביל על מבצע נוסף: הפעם לדגמי מכוניות יונדאי. כמו כן, עמיתי "חבר" יכולים לדוגמה לרכוש את יונדאי I10 הזעירה בהנחה ניכרת של כמעט עשרת אלפים שקלים. הנחות דומות ניתנות גם על יונדאי I30 ועל יונדאי I35. בשברולט הוזלו באטופן רשמי מחיריהם של כמה דגמים, ספארק, קרוז וסוניק. יבואנים אחרים כגון קבוצת שלמה יבואנית אופל ניצלו את יום הבחירות כדי להעניק הטבות ואילו בסקודה בחרו בנתיב מוכר היטב בדרך להוזלת מחיר: יבוא של "גרסה מיוחדת" של רכב קיים (סקודה ייטי במקרה המדובר) בהוזלה של אלפי שקלים.

פיאט L 500

מדוע מדובר כאן בתופעה שלא היתה אמורה להתרחש? הסיבה היא שלדברי יבואני רכב רבים, שעמם שוחחנו בשנה שעברה, מבולי ההוזלות וההנחות בהם חזינו בשנת 2012 לא היו אמורים לחזור על עצמם השנה. אם תשאלו את היבואנים, הסיבה היא שהם הזמינו יותר מדי מכוניות בשנת 2012 ונאלצו להיפטר מהן. אלא שהמציאות בשטח שונה: כל המכוניות שמוצעות בימים אלה במבול מבצעים - שאינו נופל בהיקפו מאלה שראינו בשנה שעברה - הן מכוניות חדשות ממודל 2013.

מה ניתן ללמוד מכך? התשובה המשמחת היא שהצרכן הישראלי ניצח. בשנת 2012 הצרכנים פיתחו תודעה גבוהה לנושא מחיריהן של מכוניות והבינו עובדה חשובה: במקרים רבים מחיריה של מכונית הם מחירים על הנייר בלבד. יבואני הרכב עצמם לא טרחו במיוחד להסתיר את העובדה ששנת 2012 הפכה לשנה בה התקיימו זה לצד זה שני מחירונים למכוניות חדשות: האחד נקוב בסוכנות היבואן על חלון המכונית והשני נקוב בקטלוג של מועדון צרכנות זה או אחר, או ביריד מכירות מיוחד.

שלא כמו בשנים עברו, בהן יבואן רכב חבר פעם בשנה למועדון צרכנות, ב-2012 היבואנים חברו אפילו לסופרמרקטים כדי לשווק את מכוניותיהם והציבור הבין שכדי לרכוש מכונית מדגם מסוים בהנחה צריך רק להמתין למועדון הצרכנות המתאים, או פשוט לקפוץ לסופר. מדוע היבואנים הסתערו על מועדוני צרכנות? הסיבה הרשמית, אם תשאלו את היבואנים, היא כמובן "כדי למכור יותר" וגם "כי כולם עושים זאת", אך בל נשכח עוד סיבה חשובה: ב-2012 חברות הליסינג מכרו מאסות של עשרות אלפי מכוניות חדשות לחלוטין מהניילון בהנחה.

אז נכון שלמכוניות הללו יש יד אחת ברישיון למרות שהניילונים עדיין מודבקים למושבים ולררכב יש ריח חדש, אך הציבור עבר בשנים האחרונות מהפך מחשבתי נוסף וכבר אינו רואה במכונית השקעה ארוכת טווח, אלא מוצר צריכה מתכלה ואם מה שנדרש כדי לקבל הנחה הוא יד אחת מליסינג ברישיון, אז כך יהיה.

עם זאת, ולמרות שבפרוש ניתן לומר שיש כאן ניצחון צרכני, יש להתחשב בשני גורמים חשובים שעשויים להשבית בעת הקרובה את השמחה: ראשית, המס הירוק: הבחירות נמצאות מאחורינו וברשות המיסים מתכוננים במלוא המרץ ליישום השלב הבא של תכנית המיסוי הירוק, שתייקר את המכוניות החדשות. הייקור אומנם לא יהיה מאסיבי, אך עדיין מדובר בייקור. שנית, נושא הדיפרנציאציה בין מחירי הרכב החדש במחירון ונושא מחירי הרכב החדש בפועל לא נעלם מעיני הרגולטורים וכנראה שמדובר בנושא שבעתיד הלא רחוק יזכה לטיפול מכיוונה של המדינה. עם זאת, מעז עשוי בהחלט לצאת מתוק, אם הנהג הישראלי ימשיך ליישם את המסר הצרכני החשוב שלמד בשנת 2012: אם המחיר מוגזם, הרכב יכול להמשיך לצבור אבק באולם התצוגה.