אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הילד הפרוע שברח מבית ספר חוזר לקיבוץ עם 300 מיליון שקל צילום: אוראל כהן

הילד הפרוע שברח מבית ספר חוזר לקיבוץ עם 300 מיליון שקל

מיהו עידו סוסן, שבגיל 27 הספיק להקים את אינטוסל, למכור אותה בחצי מיליארד דולר לסיסקו, ולהתבסס כאחד מיזמי ההייטק המצליחים בישראל

27.01.2013, 07:05 | אסף גלעד

בבוקר יום שישי רחשו השבילים בקיבוץ אשדות יעקב איחוד שבעמק הירדן, והתמלאו חברי קיבוץ מסתודדים. שיחת היום היתה עידו, בנם של מיכה ויפה סוסן, המשפחה ה"חדשה" שמתגוררת בקיבוץ כבר 20 שנה. עידו (27), הצעיר מבין שלושה אחים במשפחת סוסן, נחשב החל מסוף השבוע לאחד מיזמי ההייטק המצליחים שקמו בישראל ב־20 השנים האחרונות. החברה שהיה שותף להקמתה, אינטוסל (Intucell) מרעננה, נמכרה ב־475 מיליון דולר לסיסקו. סוסן יתחלק עם מנכ"ל אינטוסל רן ולינגשטיין שווה בשווה ב־166 מיליון דולר, שגרפו כיזמי החברה וכמוביליה בארבע השנים האחרונות. 

קראו עוד בכלכליסט

האקזיט של עובדי אלווריון גם העובדים מיליונרים, אבל בעוד 4 שנים כמה מבכירי אלווריון פרשו בשנתיים האחרונות מהחברה ועברו לאינטוסל - וייהפכו למיליונרים אסף גלעד, 4 תגובותלכתבה המלאה

בעקבות המכירה יהפוך סוסן לאחד המהנדסים הבולטים בחטיבת מוצרי הסלולר של ענקית התקשורת האמריקאית סיסקו, והוא צפוי לפתוח את הדור הבא של רשתות הסלולר שיותקנו במאות מפעילות סלולריות ברחבי העולם. בחודשים הקרובים יחשוף המגזין הכלכלי "פורבס" את רשימת "30 המבטיחים מתחת לגיל 30" השנתית שלו. סוסן צפוי לככב בה.

"ילד שמפרק ומרכיב מחדש"

 

עידו סוסן ושותפו להקמת החברה רן ולינגשטיין נחשבים לאנשים צנועים הסולדים מפרסום. "סוסן מתרחק מפרסום כמו מאש. לא תמצא פרופיל שלו בשום מקום", מספר מקורב לאינטוסל. "גם בחברה הוא מתנהל בצניעות בפרופיל נמוך, ומבחינתו זה שהכריזו על האקזיט בדיוק באותו יום שבו הוכרזו תוצאות הבחירות היה מצוין, כי זה ייצר לו מינימום חשיפה. גם התנהלות החברה מאז שהוקמה היתה כזו: אינטוסל הקטינה את החשיפה לתקשורת למינימום האפשרי, כי היא פשוט לא היתה זקוקה לה: היא לא נזקקה למשקיעים נוספים, היא לא נזקקה לעובדים כי העובדים נהרו אליה, וכן לא ללקוחות, כיוון שבלאו הכי היא פעלה בחו"ל".

עובדי אינטוסל בשבוע שעבר. "הכריזמה של סוסן משכה אנשים שהיו יכולים לקבל שכר גבוה יותר במקום אחר" עובדי אינטוסל בשבוע שעבר. "הכריזמה של סוסן משכה אנשים שהיו יכולים לקבל שכר גבוה יותר במקום אחר" עובדי אינטוסל בשבוע שעבר. "הכריזמה של סוסן משכה אנשים שהיו יכולים לקבל שכר גבוה יותר במקום אחר"

סוסן נולד בחדרה לפני 27 שנה ועבר עם הוריו לקיבוץ אשדות יעקב איחוד כאשר היה בן חמש. אמו היא אחות במרפאה אזורית ואביו הוא איש אחזקה בקיבוץ וקבלן בניין בהכשרתו. אחיו של עידו, דודו סוסן, מנהל כיום את סניפי רשת מקס ברנר בישראל. עידו סוסן מתגורר בהרצליה בדירה שכורה עם רעייתו, בת קיבוץ אפיקים הסמוך לאשדות יעקב איחוד, ובמקביל בונה בית בקיבוץ.

את המחשב האישי הראשון הכניסו הוריו של סוסן לביתם רק כשעלה לבית הספר התיכון, אך עוד מילדות הוא תואר כילד שאהב לשחק במכשירים ולבדוק כיצד בנויים מוצרי אלקטרוניקה. "הוא היה ילד שמפרק כל הזמן, מרכיב ומפרק", מספר אחד מבני הקיבוץ שביקש שלא להזדהות, "אבל היה קשה לזהות איזה ניצוץ טכנולוגי מבריק בנערותו. הוא היה גולש הרבה באינטרנט, אבל לא נחשב לגאון מחשבים או משהו בדומה לזה".

ספק אם מי שהכיר את סוסן כתלמיד בבית הספר היסודי, ולאחר מכן בתיכון, היה יכול להעלות בדעתו מסלול קריירה מרשים כפי שרשם עד כה. סוסן, לפחות בימיו הראשונים כתלמיד, לא כל כך אהב את בית הספר, בלשון המעטה. "אביו מיכה היה מעיר אותו בבית הילדים, ומלווה אותו לתחנת האוטובוס לנסיעה לבית הספר. עידו היה מחכה שאביו יעזוב ואז חוזר הביתה לישון", מספר אחד מבני הקיבוץ. "גם כשהלך לבית הספר התיכון בית ירח הוא היה מגיע, אומר שלום למורים כדי שיראו שהגיע, וחוזר הביתה. בשלב מסוים קרא המנהל לאביו והמליץ לו שימצא מסגרת אחרת לבנו במקום בית הספר". סוסן סיים את לימודיו בתיכון בית ירח במגמת חשמל ב־2004, ומעולם לא למד לתואר כלשהו במוסד להשכלה גבוהה. לאחר הלימודים התגייס לצבא, נבלע בתפקיד סודי בחיל המודיעין ומאז נחלש הקשר בינו לבין הקיבוץ.

 

תחילתה של שותפות מופלאה

 

את אינטוסל הקים סוסן ימים ספורים לאחר שחרורו. "הוא לא היה מאותם חבר'ה שייסעו לטייל במזרח או בדרום אמריקה", מספר אחד ממכריו. "הוא חכם ובוגר בצורה יוצאת דופן, וכולם ראו את זה כבר כשהיה חייל משוחרר. היה לו חזון והוא היה מוכן לממש אותו מבלי לבזבז זמן".

ההיכרות בין סוסן לרן ולינגשטיין, מי שלימים יהפוך למנכ"ל אינטוסל, החלה בקרן ההון סיכון ג'נסיס, שבדיעבד ויתרה על השקעה בחברה. ולינגשטיין הגיע ממשפחת יזמים מוכרת באותה העת בסצנת ההייטק המקומית. הוא האח האמצעי מבין שלושה אחים, כולם בכירים בענף ההייטק, ונחשב לאחד ממקימי הסטארט־אפ Celltick עם אחיו הצעיר יוסי.

אדם פישר, נציג קרן בסמר, ורני ולינגשטיין, צילום: עמית שעל אדם פישר, נציג קרן בסמר, ורני ולינגשטיין | צילום: עמית שעל אדם פישר, נציג קרן בסמר, ורני ולינגשטיין, צילום: עמית שעל

הסטארט־אפ, העוסק כיום בפרסום על גבי מסכי סלולר, מכניס כ־40 מיליון דולר בשנה. לפני כן הקים ולינגשטיין את חברת NKO, שאותה מכר ל־ECI. אחיו הבכור אבי ולינגשטיין שימש באותה תקופה כנשיא חטיבת הלקוחות של אלווריון.

קרן ג'נסיס היתה מוכנה להשקיע באינטוסל בתחילת דרכה, אך לאחר ששקלה שוב את מרכיב הסיכון בה החליטה לתת לה הלוואה של פחות ממיליון דולר. בג'נסיס סברו כי סוסן היה חסר ניסיון כדי להוביל את אינטוסל כמנכ"ל, ולכן חשבו שוולינגשטיין יוכל להיות מנכ"ל מצוין בעוד שסוסן ישמש כ"מוח" וכמנהל הטכנולוגיות של החברה. "סוסן המציא את תחום ה־Self Optimized Network, הטכנולוגיה שבה הרשת פותרת לעצמה עומסים, עוד לפני שהוא היה קיים", אומר מקורב לחברה. "זהו שוק של מיליארדים שרק ילך ויצמח. עידו, בחור בלי תואר ראשון, מסוגל לייצר מוצרי תקשורת בתוך סיסקו שאף אחד אחר בחברה לא יכול לייצר".

עידו סוסן, צילום: אוראל כהן עידו סוסן | צילום: אוראל כהן עידו סוסן, צילום: אוראל כהן

ואכן, עבודת הצוות בין שני היזמים, ולינגשטיין וסוסן, היתה מושלמת. ולינגשטיין הביא לחברה את אחיו אבי מאלווריון, ומינה אותו לסמנכ"ל המכירות. הוא מינה לתפקיד סמנכ"ל הכספים את אביב שוהם, שכבר שימש כסמנכ"ל הכספים של חברת אימפרבה, חברת אבטחת המידע של שלמה קרמר, כאשר זו יצאה להנפקה מוצלחת בקיץ 2011.

סוסן, מצדו, כטכנולוג כריזמתי עם רקע עשיר במערכת הביטחון, הביא איתו צוותים שלמים של פורשי המערכת. "מדובר בצוותים שלמים של מהנדסים שהיו נחטפים בכל מקום אחר בתעשייה תמורת משכורות עתק", מספר מקורב לחברה. "אבל בזכות הכריזמה של סוסן הם בחרו להגיע לאינטוסל, אפילו בשכר נמוך יותר משהיו מקבלים במקום אחר. אלה אנשים שהיו יכולים לקבל משכורות של 50 אלף שקל, אבל במקום זה בחרו בשכר נמוך ובחבילת אופציות שמנה, דבר שהשתלם להם מאוד בדיעבד".

החולשה של הקרנות הישראליות

 

אינטוסל פיתחה תוכנה אשר מתחברת למרכז הרשת של מפעילת סלולר ומנטרת תקלות ועומסים. עם זיהוי תקלה, המערכת נותנת הוראות לרשת להפנות משאבים להקלה על העומס. כך לדוגמה, המערכת מסוגלת להורות לכמה אנטנות במקום מסוים לשנות את הזווית שלהן.

שוק הטלקום שבו פועלת החברה הוא תחום שקרנות הון סיכון רבות מתרחקות ממנו בשנים האחרונות, והחברה נתקלה בקשיים למכור את הטכנולוגיה שלה ולהשיג מימון בתחילת קיומה. כאמור, קרן ג'נסיס שקלה להשקיע בחברה, אך לבסוף העדיפה לוותר על מניות ולהעניק לה הלוואה של פחות ממיליון דולר - החלטה שהתגלתה כטעות גדולה.

המימון הדרוש לאינטוסל הגיע לבסוף מקרן ההון סיכון האמריקאית בסמר: אדם פישר, השותף הישראלי של הקרן, הכיר את מנכ"ל אינטוסל ולינגשטיין כשהשקיע בסלטיק, החברה הראשונה שהקים. ההחלטה להשקיע באינטוסל התגלתה כמשתלמת מאוד - בסמר השקיעה באינטוסל 6 מיליון דולר בתמורה ל־47% ממניות החברה. מכירת אינטוסל לסיסקו הניבה לה רווח של 220 מיליון דולר - פי 37 מההשקעה שלה.

אחת המסקנות שעולות בתעשייה כתוצאה מהסיפור קשורה ביתרון שיש לקרנות ההון סיכון הזרות כמו בסמר על פני קרנות ההון סיכון הישראליות שדחו את ההשקעה באינטוסל, שנחשבה גם שלוש שנים לאחר היווסדה ב־2008 לחברה בעלת מרכיב סיכון גבוה.

זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה ולשעבר יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון, טוען שהמקרה של אינטוסל הנו יוצא מן הכלל. "צריך לברך את בסמר על זיהוי ההזדמנות, על התעוזה שבהשקעה באינטוסל ב־2011 כשהחברה עוד היתה שרויה במשבר, אבל אין לי ספק ששאר ההשקעות שלה לא יהיו דומות לזו", הוא אומר. "הקרנות הזרות עדיין מתרחקות מהשקעות בשלב המוקדם ומתרכזות בהשקעה בסבב הגיוס השני או השלישי של החברות. הקרנות הישראליות ימשיכו לבצע השקעות בשלב הראשוני או בסבב הגיוס הראשון. זו בדיוק הבעיה: אם כל הקרנות הזרות היו נוהגות כמו בסמר מצבנו היה טוב יותר, אבל הבעיה היא שנוצר פער בהשקעות בשלב המוקדם: הקרנות הזרות מדירות רגליהן מהסקטור, ואילו הקרנות הישראליות מידלדלות בהון הזמין להשקעה, ולכן נותר חלל מימוני גדול. הבעיה שלנו היא שהשקעות דוגמת ההשקעה באינטוסל הן סיפור נדיר ויוצא מן הכלל".

בתשובה לשאלה האם ג'נסיס והקרנות האחרות שבחרו לא להשקיע באינטוסל צריכות לעשות היום חשבון נפש, עונה הולצמן בשלילה. "כשאתה מנתח את החברה ואת סיכוייה להצלחה בזמן ההשקעה של בסמר בתחילת 2011, אתה רואה שאי אפשר היה לחזות את זה. תחום הטלקום שבו היא פעלה לא היה פופולרי, וסקטור הטלקום רובו ככולו הוא כזה שלוקח לו זמן להטמיע חדשנות", הוא אומר.

"אולי לבסמר היתה ראייה טובה יותר לגבי השוק העולמי, אבל ההחלטה של ג'נסיס מבוססת על ניתוח ענייני של המצב. כמו שקרן אייפקס פספסה את פייסבוק, אין קרן הון סיכון שלא יכולה לתת לך רשימה של החמצות שהיו לה", מספר הולצמן. "את אקסטרים איי.או שמכרנו בשנה שעברה ב־450 מיליון דולר ל־EMC ראו כל הקרנות בארץ ואף אחת לא השקיעה בה זולת הקרן שלנו, גיזה, ויהיו חברות טובות שקרנות אחרות ישקיעו בהן בשלב המוקדם. זה שם המשחק בתעשייה - יש הרבה דגים והרבה דייגים, והתוצאה הכללית טובה לכולם. אין כאן הרבה גאונים עם כדור בדולח".

"זה לא עומק הכיסים, אלא התעוזה"

 

מייקל אייזנברג, השותף הישראלי של קרן בנצ'מרק בישראל, סבור שהבעיה בתעשיית הקרנות המקומית אינה טמונה בכסף הזמין אלא בנכונות לקחת סיכון. "בשביל להרוויח צריך לקחת סיכון, וכגודל הסיכון, כך גודל ההחזר", הוא אומר. "אנחנו השקענו מיליונים רבים בקונדואיט לפני שהפכה להיות ענקית תוכנה כפי שהיא. כך גם קרן כרמל בחברת ההתקנות איירון סורס, ופיטנגו בחברת השבבים קומפס. הן כולן חברות שבהתחלה אף אחד לא ידע מה ייצא מהן. זה לא קשור לכמה הכיסים שלך עמוקים, אלא לאורך הרוח ולמוכנות לקחת סיכון".

אייזנברג מספר עוד כי "אוהבים ללגלג על קרנות הון סיכון, אבל הן חיות עם חוסר ודאות בצורה תמידית כיוון שהן עוסקות בחברות שנמצאות בהתחלה שלהן, וההתחלות תמיד קשות. הקרנות האלה לא עוסקות בניהול סיכונים, אלא בלקיחת סיכונים ובתעוזה".

מודי רוזן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון מאגמה, הוסיף כי "העובדה שהעסקה הזו הניבה כל כך הרבה תשואה לבסמר מעידה על תקופת ההשקעות של 2010 ולא על היום. היא הצליחה להשיג נתח מדהים כיוון שלא היתה תחרות גדולה על אינטוסל, וגם מפני שהחברה והמשקיע הכירו אחד את השני. היום, שוק הסטארט־אפים הישראלי אטרקטיבי אפילו יותר מהאמריקאי, ולכן קיימת יותר תחרות בין קרנות הון סיכון". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

61 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

58.
הוכחה ל"עניות" וחולשת מערכת החינוך בישראל
הילדים היצירתיים ביותר, הם אילו הנתונים לביקורת קשה מהמורים ומנהלי בתי הספר, רק בעלי אישיות חזקה....ואולי לא יותר מדי רגישה יצליחו לדלג על המקובעות שבמערכת החינוך כדי לתעל את היצירתיות והיכולות המיוחדים שלהם, שלא עומדים בקריטריונים השבלוניים של מערכת חינוך מיושנת ואנכרוניסטית. כל הכבוד לנשוא הכתבה, והלוואי ויירבו כמוהו .... ובייחוד הלוואי שמערכת החינוך כולל שר החינוך ישתנו לטובה ,סופסוף
אמא... , רמות השבים  |  29.01.13
לכל התגובות