תערוכה: "אני גם..." במוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכת יחיד מונומנטלית של האמן הבינלאומי דאגלס גורדון. קהל היעד: חובבי אמנות עכשווית, בדגש על וידיאו ארט וצילום. דבר המבקרת: תערוכתו של דאגלס גורדון היא תערוכת היחיד הגדולה ביותר שהוצגה אי פעם במוזיאון ת"א, וסביר להניח שגם בישראל.

על פני שבעה חללים שונים במוזיאון, בשני אגפיו, מתפרסת התערוכה שסוקרת 20 שנה בעבודתו. גורדון, יליד סקוטלנד, הוא זוכה פרס טרנר לאמנות לשנת 1996 ומוכר בציבור בעיקר בזכות סרטו "זידאן" העוקב אחרי הכדורגלן המצליח. בחלל המרכזי באגף החדש של המוזיאון מוצגות עבודות וידיאו של גורדון על מסכי ענק דו־צדדיים, מה שמדמה את השיטוט בחלל לכניסה אל עולם דמיוני, קרקס של אמנות.

מחוץ לחלל זה הופך "מפל האור" הארכיטקטוני של המוזיאון ליצירה בפני עצמה כאשר על קירותיו השונים מוצגים טקסטים של גורדון מכל שנות יצירתו. השימוש בחלל לטובת הצגת הציטוטים יוצר חוויה ייחודית וחד־פעמית שכמוה עוד לא היתה בו. עוד באגף החדש מוצג הסרט "זידאן" על מסך מפוצל, ובחלל אחר עשרות טלוויזיות שמונחות אחת על גבי השנייה, כל אחת מהן מציגה עבודת וידיאו אחרת. לחלל זה מתייחס גורדון כ"סי.טי" - סקירת המוח שלו מכל שנות עבודתו. באגף המרכזי חללים נוספים עם עבודותיו, ובהן חדר שלם שבו מוצגים צילומים רבים, רובם עוסקים באוכל, משפחה וסקס. למרות ריבוי החללים והמגוון העצום של העבודות, הצפייה בתערוכה איננה מתישה, אלא הופכת למסקרנת יותר מחלל לחלל.

שורה תחתונה: חוויה מוזיאלית כמו שחוויה מוזיאלית צריכה להיות.