אתם רכוש פייסבוק, רשמית

פייסבוק סוגרת שערים

פייסבוק, שכבר תוארה בעבר כחברה סוציופאטית, הוכיחה את זה שוב בסוף השבוע. היא גם הוכיחה שהיא מתייחסת למידע המשתמשים כאילו היא רכושה. בסוף השבוע השיקה טוויטר את Vine, אפליקציית הווידאו שלה. ההשקה לוותה בשלל בעיות ולאחת מהן לפחות לא היתה אחראית: משתמשי Vine שרוצים להזמין את חברי הפייסבוק שלהם לעקוב אחריהם בהסחת הדעת החברתית החדשה הופתעו לגלות שזה בלתי אפשרי. הסיבה: פייסבוק פשוט לא מרשה.

זה קרה בשבוע שעבר גם לאיזו אפליקציה שאף אחד לא שמע עליה קודם לכן, Vixer, ואז פייסבוק טענה שהאפליקציה לא חולקת את המידע שלה במידה שווה עם טוויטר. זה לא המקרה של ויין: יש שם כפתור בולט שמציע למשתמשים לחלוק מידע בפייסבוק.

אז מה קורה פה? פייסבוק החליטה לשחק משחקים מלוכלכים עם יריבה מרכזית, טוויטר. זה מגיע כמה שבועות אחרי שזרוע אחרת של פייסבוק, אינסטגרם, החליטה שאי אפשר יהיה להציג יותר תמונה מלאה בטוויטר, רק תמונה חלקית - מהלך שבעליל היה מיועד להרחיק את משתמשי אינסטגרם מטוויטר. ההחלטה הזו הגיעה אחרי שטוויטר יצר למשתמשיו תחליף זול לאינסטגרם.

בקיצור, פייסבוק משחקת עם המידע שלכם כאילו הוא שייך לה, לא לכם. אתם רוצים לשתף את החברים שלכם בהחלטה הגורלית שקיבלתם, להשתמש בשירות ויין שהוא הדבר החם ביותר אחרי כבל רשת פרוס? זב"שכם, למארק צוקרברג זה לא מתאים. זו לא הפעם הראשונה שפייסבוק נוקטת בשיטה הזו: לפני כמה שנים, פייסבוק מנעה ממשתמשי ג'ימייל לחפש את חבריהם בפייסבוק ישירות מג'ימייל, בעוד שהיא אפשרה למשתמשיה לחפש חברים בתיבת הג'ימייל שלהם. גוגל מחתה ונקטה בצעדי מנע - ופייסבוק פשוט התעלמה. חברה סוציופאטית, כבר אמרנו?

לפייסבוק יש יתרון מובהק במשחקים האלה: היא יודעת מי החברים שלך. לגוגל יש מושג קלוש הרבה יותר ולינקדאין יודעת איפה אתה עובד ואיך נראה הרזומה שלך, אבל זה לא מספיק. מצד שני, אם פייסבוק תעצבן יותר מדי חברות, היא יכולה למצוא את עצמה בהרבה, הרבה בעיות. יש רק צד אחד שממנו פייסבוק לא מודאגת: המשתמשים. אם הם לא ברחו אחרי כל מה שהיא עשתה להם עד כה, הם לא יברחו גם עכשיו.

העכבר ששאג, או: שודדי הקאריביים 2013

יש מדינה זערורית בשם אנטיגואה, אי קאריבי בגודל 281 קמ"ר עם אוכלוסיה של 80,000 ומשהו איש. הסיבה שאנחנו מזכירים את החור הנ"ל, שמוכר בעיקר כמלכודת תיירים, הוא שהשבוע הוא פחות או יותר הכריז מלחמה כלכלית על ארה"ב.

מחר (ב') צפויה המשלחת של אנטיגואה להתייצב בפני ארגון הסחר העולמי ולבקש ממנו רשות להתחיל למכור תוכן - מוזיקה, סרטים, תוכנה, ומה לא - בלי להתחשב בחוקי זכויות היוצרים. בקצרה, אנטיגואה מתחברת לשורשים שלה כמסתור לפיראטים.

הסיבה לכך פרוזאית למדי: ארה"ב טירפדה, כמה פעמים, נסיונות של אנטיגואה להפעיל אתרי הימורים מקוונים, למרות שארגון הסחר העולמי אישר לה לעשות את זה. ארה"ב מנעה מאזרחים אמריקאים מלגלוש לאתרי ההימורים של אנטיגואה, מתוך הצורך הדוחק להשאיר את ההכנסות מהימורים בידי משפחות הפשע ששולטות ביד רמה בלאס וגאס ואטלנטיק סיטי. ובצדק: היעלה על הדעת לשלול מהדוגמאות המובהקות הללו של שוק חופשי את ההכנסות שלהן?

אנטיגואה טוענת שההעדפה האמריקאית של הקוזה נוסטרה גורמת לה לאובדן הכנסות של מיליארדים, ושהיא צריכה לחיות ממשהו ועל כן היא נוקטת בשיטה הפיראטית הישנה של "הצתת זקנו של המלך", ספציפית ארה"ב. המטרה, יש להניח, היא לאלץ את ארה"ב להסיר את החסמים על אתרי ההימורים של אנטיגואה יותר מאשר למכור סחורה הוליוודית דלוחה במחיר נמוך לכל דורש. אישור לכך ניתן לראות בעובדה שהמשלחת מאנטיגואה מודה שגם אם היא תקבל אישור לאתר הפיראטיות שלה, היא לא מתחייבת לבנות אחד בפועל.

משחק מסוכן: בשנות העשרים והעשרה של המאה הקודמת, שימש הצבא האמריקאי ככלי מדיניות החוץ של תאגידים אמריקאים בקריביים, במיוחד של החברה הידועה לשמצה United Fruit, שהמדיניות שלוחת הרסן שלה - בשיתוף פעולה הדוק עם הממשלה האמריקאית - נתנה לנו את המושג רפובליקת בננות, על שם הממשלות המופרכות שהיא הקימה בכוח כידוני צבא ארה"ב. אנטיגואה עשויה לגלות שתאגידי התוכן האמריקאים חזקים לא פחות מ-United Fruit בשעתה. הצבא האמריקאי חלש כרגע, אחרי שתי מלחמות מיותרות במדינות איסלמיות - אבל כנראה שיצליח ללעוס היטב את אנטיגואה, אם היא תעצבן מספיק.

פרטיות היא סחורה

לא רק פייסבוק חושבת שהמידע שלכם שייך לה בטאבו: קבוצה של תאגידי הייטק אמריקאים מנהלים בימים אלה מערכת יח"צ ושתדלנות באירופה, לקראת חוקי פרטיות חדשים שצפויים לצאת שם. על קרבות ראשונים בסדרה דיווחנו לפני שבועיים.

ההחלטה האירופית מדאיגה את התאגידים האמריקאיים מאוד, משום שאם אירופה תחליט להדק את ההגנות על פרטיות, מה שצפוי לפגוע משמעותית בהכנסותיהם, חלקים אחרים של העולם צפויים להחמיר אף הם את מדיניות הפרטיות. המצב שבו כל המידע שלך זמין למפרסמים כדי להעשיר אנשים כמו מארק צוקרברג ולארי פייג' יכול להישאר נחלתם של ארה"ב וגרורותיה לבדן. התאגידים כל כך מודאגים מהמצב, שנציגים של ממשל אובמה מתערבים גם הם בהליכים - ולא קשה לנחש לטובת מי.

וכך הופכת אירופה לשדה קרב סוריאליסטי משהו, שבו ניצבים כוחות אמריקאיים זה נגד זה: מצד אחד התאגידים - שרוממות "הכלכלה הדיגיטלית" בפיהם ושבע תועבות בליבם - ולצידם הממשלה, כשמולם נערכים ה-ACLU (ארגון זכויות האזרח האמריקאי הוותיק), יחד עם "ידידי הפרטיות בארה"ב" ופדרציית הצרכנים האמריקאית. המסר של הארגונים שונה מזה של התאגידים והממשלה: הידוק ההגנות על פרטיות עשוי להציל את הכלכלה הדיגיטלית, לא להרוס אותה. עוד כמה חודשים נדע לאן תנטה הכף. בינתיים, טיעון לנציגים האירופאיים: כל הדיבורים על "חשיבות הכלכלה הדיגיטלית" ריקים מתוכן כל זמן שהתאגידים האמריקאיים מתחמקים מתשלום מס אמת, הן בארצם והן באירופה.

עיתונאים במלכודת

דיווחנו בשעתו על המצב הבלתי אפשרי בו מצאו עצמם עיתונאי אתר חדשות הטכנולוגיה cnet: הם אולצו על ידי התאגיד ששולט בהם, CBS, להימנע מחלוקת פרס למוצר שיוצר על ידי חברה שנתבעה על ידי CBS. בתגובה, התפטר עיתונאי בולט, גרג סנדובל.

בסוף השבוע הידקה CBS את אזיקי העיתונאים: היא הודיעה ל-cnet שמעתה, העיתונאים שלה לא יכולים לסקר מוצרים שמיוצרים על ידי חברות ש-CBS תובעת. המוראל במערכת האתר צונח במהירות ובצדק - משום שמה שהיה בעבר אתר טכנולוגי מוביל הופך כעת לאתר יח"צ של תאגיד תוכנה. למרבה הפדיחה, CBS נימקה את ההחלטה שלה לסתום את הפה של כותביה בטענת "רצון להמנע מניגוד אינטרסים".

ומי פסע לזירה הבעייתית הזו אם לא מייקל ארינגטון, שלומר שהוא נפקנית תאגידים יהיה עלבון הן לנפקנות והן לתאגידים. ארינגטון, ששמו השני הוא "ניגוד אינטרסים" וכתב לא פעם בעבר על חברות שבהן הוא מושקע מבלי לציין את העובדה, נוזף כעת בכותבי cnet על כך שהם לא מתפטרים כאיש אחד. אם הגעתם למצב שבו מייקל ארינגטון יורד עליכם, באמת הגיע הזמן להחליף מקום עבודה.

קצרצרים

1. תנועת אל שבאב הסומלית, שמנהלת מלחמת גרילה כחלק מהמלחמה המבלבלת מאוד שמתרחשת בקרן אפריקה וספציפית בסומליה, הצליחה לפחות בחזית אחת: מלחמת הטוויטר. היא הצליחה כל כך, עד שהסנאטור האמריקאי ג'ו ליברמן, שהפך למשל ושנינה כמופת לצביעות, דרש מטוויטר לסגור את החשבון של התנועה. למה? כי הדרך הנכונה לנצח במלחמת הרעיונות אליבא דג'ו החמוץ היא לסתום לצד השני את הפה. טוויטר התעלמה מליברמן בשעתו, אבל בסוף השבוע נסתם הגולל על חשבון הטוויטר של אל שבאב, אחרי שהתנועה איימה לרצוח בני ערובה קנייתים. החשבון נסגר בעבר, עת תיעד בו הארגון את רציחתו של שבוי צרפתי. כשמדינות מאיימות בהרג בטוויטר זה דווקא בסדר.

2. משטרת מנצ'סטר צועדת עם הזמן והיא מציעה כעת אפליקציה שמאפשרת למשתמשיה לדעת איפה הם נמצאים ביחס לתחנת המשטרה הקרובה ביותר. זה בפני עצמו לא היה מצריך תשומת לב, אבל האפליקציה מאפשרת למשתמשים גם לדווח למשטרה בזמן אמת על פשעים מתבצעים, כמו גם לציין את המיקום של אנשים נעדרים או פושעים מבוקשים שהם חושבים שהם מזהים. משטרת מנצ'סטר ידועה בחדשנותה בתחום הלחימה בפשיעה: ב-2010 היא צייצה, כחלק מניסוי, כל פניית חירום שהגיעה אליה - ואחרי המהומות שפקדו את בריטניה ב-2011, היא צייצה את שמותיהם וכתובותיהם של בוזזים.

3. בצרפת לוקחים ברצינות ראויה להערכה את ההגנה על השפה הצרפתית ויש לה אפילו מכון שכל תפקידו בחיים הוא למצוא תחליף ראוי למילים אנגליות בתחום הטכנולוגיה. ההברקה האחרונה של המכון הנ"ל היא המילה mot-diese, שתחליף את המילה האנגלית Hushtag. הממשלה הצרפתית כבר הודיעה שהפרסומים הרשמיים שלה לא ישתמשו עוד בהאשתג, אלא רק ב-mot-diese. בישראל אכולת האמריקניזיציה זה כנראה לא יקרה בקרוב.

4. ובדיוק כשחשבתם שחוקי זכויות לא יכולים לשבור שיאים של אבסורד, משרד הפטנטים האמריקאי מתקן אתכם: החל מהיום, כל מי שיפעיל טלפון סלולרי ללא סיוע של ספק סלולר רשמי או החברה שמייצרת אותו, עשוי להיות עבריין. בתי המשפט עוד לא החליטו אם הסעיף הזה של החוק תקף בכלל, אבל משרד הפטנטים נמנע מלחדש הגנה שמנעה תביעות כנגד אנשים שמפעילים את המכשירים שלהם בעצמם, ומתקינים בו מי יודע איזה כרטיס SIM. הסלולר? הוא לא שלכם, הוא של היצרן, ואם אתם עושים בו משהו ללא הסכמתו, עכשיו יהיה קל יותר לתבוע אתכם.

"דו"ח טכנולוגי" יתפרסם החל ממחר בשעות הבוקר המאוחרות