השופטת רות רונן פסלה עצמה מלדון בתביעה נגד אי.די.בי בעניין ישראייר

השופטת רות רונן לא תדון בתביעת הנגזרת נגד אי.די.בי בעניין ישראייר, זאת בשל קשריה עם עו"ד גיורא ארדינסט ולבקשת התובע בתיק, רו"ח ישראל בן יורם. השופטת רונן הודיעה היום (א') כי "בהתאם להנחיית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברילנר, יועבר התיק לטיפול השופט עודד מודריק".

בתחילת החודש, במהלך דיון בבבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה נגזרת אחרת, הנוגעת לחלוקת הדיבידנדים באי.די.בי, הפתיעה השופטת רונן את הנוכחים והודיעה: "יש לי תיק השקעות משפחתי בסך 10 אלף שקל בסדרה ד' של אג"ח אי.די.בי".

עוד ביקשה השופטת רונן להבהיר בפתח הדיון כי יש לה קשרים הדוקים עם עו"ד גיורא ארדינסט, המיייצג בתביעה שתיים מהחברות הנתבעות אברהם לבנת בע"מ ואברהם לבנת השקעות (2002) בע"מ. "בא כוחן של החברות הוא ידיד אישי שלי ושותפו הוא חבר טוב שלי", סיפרה רונן, "חברת נייס שבעלי הוא המנכ"ל שלה מיוצגת במספר עניינים על ידי משרד ארדינסט-בן נתן".

דווקא בתביעה הזו, הודיעה בא כוח התובע, עו"ד אופיר נאור, כי אין לו כל בעיה עם קשריה וכי הוא מאמין בבית המשפט. "זו ביצה קטנה", אמר ל"כלכליסט", "צריך להאמין באיכות השופטים וביושרה שלהם". אולם, דווקא התובע בתביעה הנגזרת הנוספת נגד אי. די.בי ביקש את פסילתה של השופטת. מדובר בתביעה שהוגשה בספטמבר האחרון על ידי רו"ח ישראל בן יורם נגד גנדן הולדינגס בעלת השליטה באי.די.בי אחזקות, ובעליה השליטה בה ובראשם נוחי דנקנר וכן נגד אי.די.בי אחזקות, אי.די.בי פיתוח, דירקטורים ומנהלים בקבוצה.

בן יורם טען בתביעה, כי רכישת הבעלות המלאה בגנדן תיירות ותעופה על ידי אי.די.בי פיתוח היתה נגועה בניגודי עניינים, החל בבעלי השליטה והדירקטורים וכלה במעריך השווי, רוה"ח יצחק סוארי, וחברת הייעוץ פועלים סהר שהמליצה למשקיעים המוסדיים להצביע בעד העסקה. בן יורם טען שעיסקת בעלי העניין שבה הוכנסה גנדן לתוך אי.די.בי פתוח שיחררה את דנקנר ואבי פישר שותפו מערבות של 43 מיליון דולר להבטחת חובות גנדן. לדבריו, הנזק שנגרם מהעסקה עומד על 211 מיליון שקל.

בבקשה שהגיש בן יורם לבית המשפט לפני כשבועיים נכתב כי הוא "אינו מטיל דופי, חלילה, ביושרם ובהגינותם של כל הנוגעים בדבר ובכלל זה השופטת רונן. יחד עם זאת, דומה כי בנסיבות העניין אין מנוס אלא להורות על העברת הליך זה למותב אחר".

לדברי בן יורם, העובדה שחברה מסחרית גדולה, שבעלה של השופטת הינו מנכ"ל שלה, המיוצגת בכמה עניינים במשרד ארדינסט–בן נתן "אף אם ייתכן שרק בה לבדה לא היה די כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים, כשהיא מצטרפת לקשרים החבריים בין השופטת לבין בעלי המשרד, יש בה כדי לחזק את המסקנה שמתקיימת קרבה ממשית בין השופטת לבין עורכי הדין, המקימה 'חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפטי'". עוד מצוין, כי התביעה הנגזרת, העוסקת בסכומים מהותיים של מאות מיליוני שקלים, בין היתר כנגד לקוחות של ארדינסט ובן נתן וכי "העמדת השופטת בפני הצורך להכריע בתובענה בעלת השלכות אפשריות כה משמעותיות לצדדים אלה, הינה תוצאה שמוטב להימנע ממנה, נוכח קשריה החבריים".

כאמור, בקשת הפסילה הועברה לנשיאה ברילנר שהנחתה את השופטת רונן לפסול את עצמה. בהתאם לכך, הועבר הדיון בתובענה לידיו של שופט המחוזי מודריק.