עלייתה ונפילתה של פייסבוק

כשפייסבוק עפה קרוב מדי לשמש

זה אולי מובן מאליו, בהנחה שחושבים על זה יותר מ-30 שניות, אבל האימפריות הטכנולוגיות הנוכחיות (כמו כל אימפריה אחרת) יגוועו מתישהו. אולי אפילו מהר מנדמה. שום מבנה לא מחזיק לעד - ואם האימפריה הרומאית קרסה, גם אפל ופייסבוק יתרסקו, זה כמעט בגדר חוק טבע.

בשבועות האחרונים, עם הקריסה במחיר המניה של אפל, דיברו - בהיסטריה המקובלת בעיתונות הטכנולוגיה - על מותה של אפל. מוות כזה לא סביר, מהסיבה הפשוטה שאפל מוכרת מוצרים שאנשים רוצים במחירים שמשאירים לה שולי רווח מטורפים. מה שסביר שיקרה - כנראה בעשור הקרוב (טווח זמן דומה לזה שלקח לה לעלות לגדולה הנוכחית) - הוא שאפל תחזור למצב הטבעי שלה: חברת בוטיק שבונה את מוצריה עבור קבוצה קטנה ביחס של אליטיסטים שמוכנים לשלם סכומים גדולים כדי לבדל את עצמם מהפלבאים. ההבדלים יהיו מינוריים עד לא קיימים, אבל הפנאפלים יהיו מוכנים לשלם את המחיר. מותר להניח שאפל תמשיך להיות חברה רווחית מאוד גם עוד 15-20 שנה. ליותר מזה אף חברה לא צריכה לצפות.

בשלב מסוים, לאנשים יימאס מבעיות הפרטיות של פייסבוק | עיבוד תמונה: אורן שירי

חברה שצפויה לשקוע הרבה יותר מהר, כפי שהעריך ג'ון נוטון, היא פייסבוק. הסיבה לכך פשוטה למדי: אפל מייצרת מוצרים שמספר גדול של אנשים (בינתיים) רוצה מספיק כדי לשלם עליהם מחיר מופקע. פייסבוק לא מייצרת כלום.

הרווח של החברה תלוי במשתמשים - וכאן נוצר פרדוקס: כדי לקבל רווחים ולמשוך אליה משקיעים, פייסבוק חייבת לחדור לחיים של המשתמשים שלה. אבל ככל שהיא תחדור לחיים שלהם, היא תרתיע אותם - ורתיעה כזו תפגע משמעותית ביכולתה של פייסבוק להרוויח. אפילו המפרסמים עצמם הביעו דאגה מהתוכנית של פייסבוק להשיק השנה פרסומות וידאו שיקפצו על הגולש מתוך הפיד שלו, למשל.

מה שאומר שהיא כנראה תנסה לדחוף את היד שלה עמוק יותר לכיס של המשתמשים, וחוזר חלילה. אפל תהיה איתנו גם ב-2030, למרבה הצער; לא יודע כמה אנשים מוכנים להמר שפייסבוק תשרוד את 2020.

אייפון? זה כל כך פאסה

ואם לאפל היו חסרות צרות, מגיעים נתונים על כך שבערים שקובעות את הטון במזרח אסיה - סינגפור והונג קונג - המצב שלה קשה. בעבר הרחוק של 2010 "כולם" שם השתמשו באייפון - ואז קרה לו מה שקורה לכל מוצר ש"כולם" משתמשים בו: נוצר הצורך לבדל את עצמך מהאספסוף.

בינואר 2012, לאייפון ולאייפד היה נתח שוק של 72% בסינגפור. בתחילת 2013, נתח השוק נפל ל-50% - עדיין מכובד, אבל הנפילה צריכה להפחיד את אפל. בהונג קונג, נתח השוק של מכשירי אפל עומד על 30% - ירידה של 15% תוך שנה.

למשתמשים באסיה נמאס מהאייפון | צילום: shutterstock

את מקומם של מכשירי אפל תופסים מכשירי אנדרואיד, במיוחד אלה של סמסונג. הסיבה לכך די פשוטה: אירונית, אנשים לא רוצים לראות את עצמם כמו האספסוף חסר השם של הפרסומת של אפל מ-1984, שמקבלים הוראות מאח גדול. ככל שהסמארטפונים הופכים לחלק מרכזי מהחיים של המשתמשים, הם גם הופכים לחלק מהאישיות שלהם. הסמארטפון שלך מצהיר על הבחירות שאתה עושה בחיים. ואפל, שמתגאה בכך שהחוויה שלה זהה לאורך כל המכשירים, לא מסוגלת להתמודד עם האידיוסינקרטיות של המשתמשים. יש רק דגם אחד של אייפון, והיכולת של המשתמש לעשות בו שימוש שחורג מזה שאפל העלתה בדעתה מוגבל מאוד; אבל כמעט כל אחד יכול למצוא דגם של אנדרואיד, אקזוטי ככל שיהיה, שיתאים לו.

חברה סינגפורית הוציאה לאחרונה אפליקציה שמיועדת לחלק חשבונות מסעדה. היא הוציאה אותו לאייפון, כי זו היתה הפלטפורמה שהיא חשבה ששולטת בשוק - אבל תוך זמן לא רב היא קיבלה דרישה עצומה לגרסת אנדרואיד. בדיקה שערכה גילתה שכ-70% מהקהל שלה - צעירים בשנות העשרים - משתמשים באנדרואיד או עומדים לעבור אליו. וכשהמכשיר שלך הופך להיות המכשיר המועדף של ההורים של הלקוחות שלך, אתה בבעיה.

שוברים את הכלים ולא משחקים

גוגל הודיעה בשבוע שעבר שמעתה, אם המשטרה רוצה לקבל פרטים של מייל של משתמש שלה, היא צריכה להגיע אליה עם צו. אתמול (ב') הבהירה החברה שזו לא תקלה או פליטת פה אלא מדיניות לכל דבר ועניין.

דובר החברה אמר שגוגל נמצאת במגעים עם קבוצות שתדלנות כדי לשנות את החוק, שנכתב ב-1986. כפי שנחשף בפרשת הגנרל פטראוס, החוק הנוכחי מאפשר למשטרה לשלוף מייל אם הוא נמצא בתיבת הדואר שלך יותר מחצי שנה - ההנחה, בעת כתיבת החוק, היתה שמייל כזה "ננטש".

זה לגמרי לא המצב בצורה שבה מייל עובד כיום - משום שהוא נשמר תמידית בענן. לגוגל נמאס לשמש ככלי של רשויות החוק, ומבחינה יש כאן גם בעיה: היא משקיעה הרבה אנרגיה וכסף בשירותי ענן ואם חברות ידעו שהמשטרה יכולה לקבל את הקבצים שלהם בלי צו שמצריך הוכחה לעילה נאותה, הן לא תעבורנה לשימוש בענן.

הרועץ המשפטי של גוגל, דיוויד דרומונד, קרא לממשלה לפעול ולתקן את החוק, כשהוא טוען שמדובר בנושא שיש עליו הסכמה דו-מפלגתית בוושינגטון. נראה. היסטורית, בעשור האחרון, כשהממשל רצה לכרסם בחירויות של האזרחים, דווקא הוא זה שזכה לתמיכה דו-מפלגתית.

המכשול הלא צפוי שבפני המכוניות האוטומטיות

הח"מ סובל מבעית ראיה וכתוצאה מכך איננו יכול לנהוג משום ששום רופא לא יסכים לתת לו לעבור בחינת נהיגה - אולי, רק תמורת שוחד שאין ביכולתו או בכוונתו של הח"מ לשלם. לסכום הזה, ברור לי, יהיה צריך להוסיף עוד הרבה מאוד לצרכי עוכר דין - אחרי שאדרוס למוות מישהו שבכלל לא אראה. כתוצאה מכך, נשלחתי אל הגיהנום של התחבורה הציבורית הישראלית.

על כן היתה לי פינה חמה בלב למכוניות גוגל. מדובר, כזכור, בכלי רכב אטונומיים לגמרי, שמסוגלים לנהוג עצמאית ולזהות את מה שקורה סביבם באופן שאני לעולם לא אצליח לעשות. הם יגיעו לשוק ב-2015, ישראל תעביר את החוקים הרלוונטיים ב-2030 - ואני אוכל לנוע בשנותי האחרונות באופן מכובד יותר מאשר קו 25 שנראה כאילו התפוסה שלו תוכננה על ידי מהנדס קרונות בקר.

או שלא. על האתגר הטכנולוגי גוגל כנראה התגברה, ויש מצב שהיא תצליח להתמודד אפילו עם הפחד האנושי הקמאי מפני רובוט ששולט בחיים שלך. עם זאת, לא ברור בכלל איך היא תתגבר על המכשול הקשה מכולם: חוקי הביטוח.

אם אני גורם תאונה, או שנגרמת לי תאונה, המצב פשוט למדי. אחד מאיתנו אשם וחברת הביטוח שלו, לאחר רטינות, תשלם. מה קורה, עם זאת, כאשר התאונה מתרחשת בין רכב שמופעל על ידי בין אדם ובין מכונית הגוגל שלי, שמופעלת על ידי רובוט חכם כשאני שרוע בעצלתיים מאחור ומעלעל במגזין? מי צריך לשלם? אני, בעליו של הרכב? הרי כלל לא הייתי ליד ההגה. זה כל הרעיון. היצרנית של הרכב? למה היא אשמה?

פה נוצרת פירצה אדירה, שתאפשר לחברות הביטוח לעשות את מה שהן אוהבות לעשות: לגבות כסף עבור ביטוח ולא לשלם לעולם. ועד שהנושא הזה לא יוסדר - ולחברות הביטוח אין סיבה טובה לרצות שהוא יוסדר, אבל מצד שני יש להן לובי חזק - לא נראה שנוכל ליהנות בקרוב מהיתרונות של רכב אוטונומי. והם רבים: פחות פקקים, פחות תאונות, פחות זיהום אוויר.

קצרצרים

1. אחד המקומות הסודיים ביותר בעולם, סודי יותר ממ.ק. 22 (שם שומרת ישראל את כלי הנשק שיש לה רק על פי מקורות זרים), הוא צפון קוריאה. ברוסיה הסטליניסטית, גם ספר הטלפונים של מוסקווה היה מסמך מסווג וצפון קוריאה, המדינה הסטליניסטית האחרונה בעולם, שומרת על המסורת. גוגל ממש לא התרשם מהמפה הריקה שהציגה צפון קוריאה, ובפרויקט מרשים של שיתוף פעולה עם קרטוגרפים-אזרחים, יצרה מפה משלה, נרחבת ומדויקת בהרבה. המפה אינה מושלמת, אבל בשביל משהו מוצלח יותר תצטרכו כנראה לדבר עם המודיעין הצבאי האמריקאי.

מנפלאות צפון קוריאה

2. אף אחד לא ממש סגור על למה באמת אנחנו צריכים שירות וידאו של שש שניות בטוויטר - ועד כה הוא מספק לטוויטר בעיקר מבוכה. אחרי שעקב טעות לא ברורה, סרטון פורנו קצר הפך לאייטם המוביל בוויין, הודיעו בטוויטר שהם הולכים לצנזר אותו, ובין השאר חיסלו את האפשרות לחפש אחרי ההאשתג #porn. זה הולך להיות משחק חתול ועכבר מעיק - מי שרוצה פורנו בוויין, מתבקש בסך הכל לחפש, נכון לשעת הכתיבה, אחרי #pornvine. ככה זה עם צנזורה.

3. ההיפסטרים בוכים (בדמעות אירוניות ומודעות לעצמן): המחיר של הפיכת אינסטגרם לחלק מפייסבוק הוא העובדה שהשירות הופך לחלק מתאגיד תמנוני, על כל מה שזה אומר. האנשים שהיללו את השירות בימיו הראשונים עדיין מתאוששים מהעובדה שגם משתמשי אנדרואיד יכולים להשתמש בו  ועכשיו נוחתת עליהם מכה אחרי מכה. אתמול (ב'), התחילה אינסטגרם להודיע למשתמשיה על כל פעם שמישהו מתייג אותם בתמונה, בהתאם לתנאי השימוש של פייסבוק - ומייל נראה למשתמשים הוותיקים כמו משהו שאבד עליו הכלח. גם העובדה שאינסטגרם מתיישרת עם תנאי השימוש האחרים של פייסבוק ודורשת ממשתמשים שכותבים בשם בדוי להוכיח את זהותם, מעיקה עליהם. זוכרים מה כתבנו על פייסבוק למעלה? אז אותו הדבר.

4. אפליקציית אנה פרנק מגיעה לאייפד ולנוק. מדובר בגרסה של היומן הידוע, שהחלק העיקרי שלה הוא היומן עצמו, אבל מצורפים אליו גם קו זמן - שמתאר את ההיסטוריה של פרנק מילדותה ועד מותה – וכל מיני תוספים כמו דיאגרמה של הבית שבו הסתתרה, שמותר להניח שבעצם נוכחותם הטכנולוגית גורעים מן הטקסט, שהוא אחד הייחודיים שנכתבו. מעניין אם אפל צינזרה את ההתייחסויות של אנה הצעירה למיניותה המתפתחת; חלק ניכר מהגרסאות המודפסות בארה"ב משמיטות אותם, כי זה בסדר לדבר על כך שילדה הופכת למטרה לציד אדם מצד משטרה חשאית כל יכולה, וזה בסדר לדבר על זה שהיא מתה מטיפוס במחנה ריכוז, אבל חס וחלילה שנדבר על זה שלצעירים יש דחף מיני.

5. דיווחנו שלשום (א') על כך שאנטיגואה מתכוונת לפנות לארגון הסחר העולמי כדי שיאפשר לה להפר את חוקי זכויות היוצרים של ארה"ב, בתגובה לכך שארה"ב מתעלמת מהחלטות הארגון שמאפשרות לה לפתוח קזינו מקוון. אתמול (ב') אישר ארגון הסחר העולמי בדיוק את זה. עכשיו יש לאנטיגואה את היכולת להפיץ את התוכן האמריקאי חינם לכל דורש. מה היא תעשה אם ארה"ב תחסום את השרתים האלה, כפי שחסמה את הגישה לאתרי ההימורים שלה? שאלה טובה.