גם נאמנים זקוקים ליועצים משפטיים

קופותיהן של חברות קורסות משמשות מקור שנדמה כאינסופי לשכר טרחה למשרדים הגדולים והיקרים בארץ. ל"כלכליסט" נודע שלאחרונה קיבל המשרד הגדול בישראל, גולדפרב זליגמן, 878 אלף שקל מקופתה של קבוצת לב אופיר עבור ייעוץ משפטי שהוא מעניק לבעלי התפקיד, שגם הם יקבלו את שכר הטרחה שלהם בהמשך. בעלי התפקיד בתיק הם רו"ח עליזה שרון, שמכהנת גם כמפרקת חברת כוח האדם האחים עובדיה, ורו"ח חיים קמיל, שותף במשרדו של עו"ד שלמה נס. אף שרו"ח קמיל שייך למשרד עורכי דין מהמובילים בתחום, הוא ושרון ביקשו שבית המשפט יאשר להם להעסיק יועצים משפטיים חיצוניים וששכר הטרחה של היועצים ישולם מקופת הפירוק.

לכאורה, הבקשה מנוגדת לנוהל של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), שקבע שרו"ח שזקוק לעוזר משפטי יממן אותו באמצעות קיזוז הסכום משכר הטרחה שיקבל. מסיבה זו התנגד בנק אגוד לבקשה, אלא שבמקרה זה הכנ"ר החליט לסטות מהנוהל שהוא עצמו קבע והמליץ לשופט אילן שילה לאשר את העסקת גולדפרב זליגמן, והותיר את שאלת הקיזוז להכרעתו של השופט ובלי שהוא נוקט כל עמדה בעניין.

רו"ח חיים קמיל. "התנהלות מקובלת וידועה" | צילום: אוראל כהן

"את כל השפיץ"

במענה לפניית "כלכליסט" השיב רו"ח קמיל שהוא נזקק לשירותים משפטיים חיצוניים משום ש"המחלקה המשפטית במשרד שלמה נס חוותה עומס נקודתי באותה העת". אלא שהיות המשרד עמוס לא דווחה לבית המשפט בעת שהחברה ביקשה שקמיל יתמנה כנאמן שלה. השופט שילה אישר את העסקת המשרד בתעריף של 468 שקל לשעה (כולל מע"מ). מדו"ח שהגישו בימים האחרונים הנאמנים עולה שגולדפרב זליגמן קיבלו על הייעוץ המשפטי שהעניקו בששת החודשים הראשונים מאז הקריסה 878 אלף שקל, שמגלמים 1,876 שעות עבודה.

קבוצת לב אופיר, מסיטונאיות אביזרי החשמל הגדולות והוותיקות בארץ, נקלעה להקפאת הליכים במאי 2012 עקב חובות של 150 מיליון שקל. בבקשה להקפאת הליכים שהוגשה באמצעות משרד חיים צדוק, ביקשה החברה למנות את קמיל לתפקיד נאמן שלה, ובתחילה הוא מונה לבדו. אלא שכמה מהנושים הלא מובטחים התנגדו וטענו שקמיל מזוהה עם הבעלים והבנקים, וביקשו למנות בעל תפקיד נוסף מטעמם. ב־20 במאי 2012 פורסם ב"כלכליסט" שעו"ד רנן גרשט, שמייצג אחת מנושות החברה, סינרג'י כבלים, טען בהודעה שהגיש שבתום הדיון שבו התנגד למינוי קמיל, הגיח לפתע רו"ח קמיל במסדרון ואמר לו: "באתם עליי באישי, לא אשכח זאת. תקבלו ממני את כל השפיץ".

בדיון שלאחר מכן החליט השופט שילה למנות בנוסף לקמיל את רו"ח שרון, שסמכויותיה יהיו בדיקה וחקירה של נסיבות קריסת החברה. השופט שילה לא הסביר מדוע החליט למנות שני רואי חשבון בתיק אחד, במקום עו"ד ורו"ח כמקובל. קמיל הודיע בתחילה שלדעתו "מיותר" למנות נאמן נוסף, ואף הודיע שאם השופט יחליט לעשות זאת, הוא יבקש להתפטר. בסופו של דבר קמיל התרצה והמינוי המשותף יצא לדרך.

בעת שמתמנים שני בעלי תפקיד נהוג שהם חולקים חצי משכר הטרחה לכל אחד, ואף אמורים להתחלק בעבודה ובכוח האדם בטיפול בתיק. עם זאת, בעלי תפקיד שמגיעים לתיק עם צוות משפטי ממשרדם, כשמולם בעל תפקיד שהוא רו"ח ואינו מלווה בצוות משפטי, מתלוננים לעתים שרוב העבודה נופלת עליהם וחלוקת השכר אינה הוגנת. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שבתיק זה התבקשה העסקה של יועצים משפטיים חיצוניים. מי שהגיש ראשון את הבקשה בנושא היה רו"ח קמיל, שטען שמשרד חיים צדוק שהגיש את בקשת ההקפאה היה אמור להעניק לו סיוע משפטי שוטף, אך בסופו של דבר הודיע שלא יעשה זאת (כנראה מפני שהמשרד ייצג בהליך את הבעלים - ע"ר).

קמיל ביקש "לצורך ייעול ההליך" לאשר קבלת שירותים מגולדפרב זליגמן תמורת 450 שקל לשעה לפני מע"מ. מיד לאחריו הגישה גם רו"ח שרון בקשה דומה, וכתבה שקמיל לא תיאם איתה את בקשתו. בנק אגוד התנגד לבקשות וטען שעמדתו "עולה בקנה אחד עם עמדת המחוקק, הכנ"ר והפסיקה בעניינים אלו" והוא הפנה לנוהל הכנ"ר, שם נקבע ש"העובדה שבעל תפקיד הוא רו"ח לא תשמש עילה למינוי עו"ד לעזר ולהפך". לפי נוהל הכונס הרשמי, אם יתבקש מינוי כזה "הרי ששכר הטרחה של בעל התפקיד יכלול את שכ"ט 'העוזר' המסייע בידו לביצוע תפקידם". הבנק ביקש כי השופט שילה יקבע שאם יאושרו הבקשות, הרי ששכר הטרחה יקוזז מהשכר שישלם לנאמנים ולא יהיה בנוסף להם. אלא שלמרות עמדתו העקרונית של הכנ"ר, במקרה זה הוא הודיע שהוא מבקש שבית המשפט יכריע בנושא רק כשתוגש בקשת שכר טרחה סופית של הנאמנים. הכנ"ר קבע שמטעמי חיסכון יש למנות רק את משרד גולדפרב זליגמן כיועץ לשני הנאמנים בשכר של 468 שקל לשעה (כולל מע"מ), כשהיקף השעות יסוכם בין הכנ"ר לנאמנים "לכשיתבהר היקפן המדויק של הפעולות המשפטיות הכרוכות בייצוג הנאמנים". השופט שילה אישר את הודעת הכנ"ר.

"מהומה על מאומה"

רו"ח קמיל בתגובה: "רוב מהומה רבה על לא מאומה: מדובר בהתנהלות מקובלת וידועה לטובת תיק הכולל עבודה משפטית רבה. קבוצת לב אופיר כוללת שלוש חברות נפרדות, שכל אחת מהן עתירת פעילות ודורשת עבודה משפטית רבה ומורכבת ולכן נדרשה העסקתו של משרד גולדפרב זליגמן. זאת, בין היתר, מכיוון שהמחלקה המשפטית במשרד שלמה נס חוותה עומס נקודתי באותה העת. בניגוד לנטען, מדובר בפרקטיקה מקובלת, כאשר בחלק מהתיקים בהם אני משמש כנאמן יש משרד חיצוני מלווה, כך לדוגמא היה גם בעניין דורנט, רובננקו, שבירו, עמותת על"ה ועוד. הפעילות הזו היתה ועודנה לטובת העניין כאשר לפי עמדת הכנ"ר, הסכום שישולם לייעוץ המשפטי יילקח בחשבון בעת קביעת שכר הטרחה לנאמנים"

רו"ח שרון מסרה: "משרדנו פועל כמתחייב מההחלטת ביהמ"ש".

מהכנ"ר לא נמסרה תגובה.