אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנגיד הבא יצטרך לבלום את התחזקות השקל צילום: יותם פרום

הנגיד הבא יצטרך לבלום את התחזקות השקל

רפי מלניק, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ומועמד לתפקיד הנגיד, אומר כי הצעדים של הבנקים המרכזיים בעולם הופכים את ישראל ליעד השקעה אטרקטיבי יותר

31.01.2013, 07:06 | אורי פסובסקי

פרישתו של נגיד בנק ישראל המשיכה אתמול להכות גלים שחרגו הרבה מעבר לגבולות ישראל. בעוד שכאן עוסקים בבורסת שמות מחליפיו הפוטנציאליים של סטנלי פישר, הרי שבחו"ל עסקו בספקולציות על תפקידו הבא, והיו שמיהרו להושיב אותו בכיסאו של נגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי, העתיד לפרוש בעוד כשנה.

במבט קדימה ובהקשר הישראלי, השאלה המרכזית היא האתגרים הכלכליים העומדים בפני מי שיתפוס את מקומו. תמונה של האתגרים האלה, במשיכות מכחול רחבות, מתקבלת משיחה עם פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה, שכיהן בעבר כמנהל בפועל של מחלקת המחקר בבנק ישראל, וכיום משמש חבר חיצוני בוועדה המוניטרית של הבנק.

האתגר הבסיסי שמתאר מלניק נובע מהמציאות הכלכלית העולמית שבה פועלת ישראל: גלובליזציה. "בעבר היינו משק סגור ויכולנו ליהנות מחופש גדול יותר בקביעת הריבית או מסלולי שער חליפין. היום העולם גלובלי והשוק פתוח ותחרותי מאוד, ולכן חלק מהשיקולים הם מה שקורה בחו"ל. בחודשים האחרונים, הבנקים המרכזיים הגדולים שמשפיעים על השווקים הנהיגו מדיניות מרחיבה מאוד: ביפן מעלים את יעד האינפלציה; באירופה נמצאים בתהליך של הרחבה מוניטרית, הורדת ריביות ותמיכה במערכת הבנקאית; ובארה"ב הרחיבו את ה־QE, מה שנקרא ההרחבה הכמותית, והנגיד ברננקי אפילו קבע יעד לשיעור האבטלה, שזה דבר חסר תקדים לבנק מרכזי".

פרופסור רפי מלניק, צילום: אוראל כהן פרופסור רפי מלניק | צילום: אוראל כהן פרופסור רפי מלניק, צילום: אוראל כהן

לכל אלה יש השלכות: "מפני שמצבנו באופן יחסי טוב יותר והריבית בארץ גבוהה יותר, המשק הישראלי הופך להיות יותר אטרקטיבי. זה משפיע כמובן על שער החליפין ועל תנועות ההון, ובנק ישראל, כחלק מהשיקולים שלו, חייב להגיב לזה".

במילים אחרות, להרחבה הכמותית בעולם - מונח טכני להצפת השווקים בכסף - יש השלכות. הן יוצרות "כסף חם" הזורם למדינות שבהן ניתן להשיג תשואה עודפת, ומכאן האתגר לישראל. "כל עוד נשמרת המציאות המשקית והכלכלה ממשיכה לצמוח בקצבים שמעוררים קנאה בחו"ל, ויש רגיעה גיאו־פוליטית, פער הריביות בין ישראל לחו"ל מזרים כסף למשק. זה משפיע מאוד על שער החליפין ויש לזה דינמיקה משקית. אנחנו משק מאוד קטן ופתוח, ושער החליפין הוא משתנה מרכזי מאוד בהתפתחות היצוא והתוצר. זה אתגר שימשיך להעסיק אותנו כל עוד העולם נמצא בתהליך של ריביות אפסיות".

המגמה שעליה מדבר מלניק והצורך לבלום את התחזקות השקל היו בין הגורמים שהניעו את מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל, שהביאה להצטברות שיא של יתרות מט"ח בניהול הבנק - 76 מיליארד דולר. פישר ספג לא מעט אש על מדיניות זו אבל מלניק יוצא נחרצות להגנתה, ואף מגדיר אותה כ"מהלך מבריק. לא הייתי שותף לו, אז אני יכול לתת מחמאות", הוא אומר, ומוסיף שלכל צעד כלכלי, גם במקרה הזה, יש עלות ויש תועלת. "העלות על הריבית גדולה יותר מהתשואה שאנחנו מקבלים על הרזרבות, ולכן היא קלה לחישוב. אבל הצעד הזה נתן חוסן לכלכלת ישראל. כשמנסים להבין למה הביצועים שלנו כל כך טובים, זה אחד האלמנטים".

הריבית בישראל עדיין נמוכה היסטורית, הביאה להסתערות על המשכנתאות בריבית משתנה ותרמה לזינוק במחירי הדיור - הנושא הטעון ביותר סביב מדיניות בנק ישראל. מלניק, שהיה חבר בתת־ועדת הדיור בוועדת טרכטנברג, סבור שהגורם העיקרי לזינוק במחירי הדיור נמצא בצד ההיצע. "הסיבה הבסיסית, היסטורית, לעליית מחירי הדיור היא חוסר בתוכניות, בשיווק קרקעות, בצד ההיצע. עד שזה ישתנה, אין לצפות מבנק ישראל או ממישהו שלא מטפל ישירות בגורמים אלה שהמצב בשוק ישתנה. ברור שעל רקע זה, פעילות הריבית של ישראל הגבירה את הביקוש וזה תרם לעליית המחירים. אבל אם במקביל להורדת הריבית מינהל מקרקעי ישראל, ממשלת ישראל או משרד השיכון היו מספקים את הקרקע, לא היינו רואים את מה שראינו בשוק".

לפני כמה חודשים הצהיר מלניק בראיון לבלומברג ש־2013 עתידה להיות שנה מסוכנת. "גם אז וגם היום", הוא אומר עכשיו, "אני רואה את האתגר הגדול שעומד בפני ממשלת ישראל, שצריכה לטפל בגירעון. הגירעון שנוצר הוא מעל למה שמותר לכלכלת ישראל, בוודאי על פני זמן, כדי לשמור על יציבות כלכלית".

האתגר שעליו מדבר מלניק הוא כפול: "לצד ההוצאות יש מחויבויות שחורגות בכ־15 מיליארד שקל מעל הגדלת התקציב המותרת, על פי כלל ההוצאה. מחויבויות אלה דורשות קביעת סדר עדיפויות חדש, וזה אתגר שעומד בפני הממשלה שתיכון. אבל בלי לתקן את צד ההכנסות, כלומר את צד המיסוי, לא נעשה תיקון מלא".

ההודעה של פישר הסיטה לרגע את הזרקורים מהמהומה מעבר לכביש באגף התקציבים של משרד האוצר, ומהצוות עוקף האוצר שהקים ראש הממשלה. מלניק מסרב להתרגש. "תמיד אחרי בחירות, בגלל המשטר שאנחנו חיים בו, יש צורך לבנות קואליציה ויש אי־ודאות. אני לא חושב שהמצב הנוכחי חורג ממה שאנחנו מכירים מהעבר".

גם שמו של מלניק עצמו עלה בבורסת המועמדים להחלפת פישר. תגובתו: "אני לא עונה על שאלות היפותטיות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות