צילום: אוראל כהן
מי תצליח לחצות את התהום?
מה ימנע מאדוארדו אלשטיין לזרוק גלגל הצלה לאי.די.בי? כיצד ייפתרו המאבקים בין סדרות האג"ח באלביט הדמיה? האם משקיעי אינטרנט זהב יחליטו לעצור את התשלומים כבר השנה? 13 חברות ממתינות להכרעת גורלן
אלביט הדמיה: בשלבי גיבוש נציגות אג"ח
מחזיקי הסדרות הארוכות ינסו לטרפד את התשלום. זיסר ינסה לגייס משקיע
האקטיביזם המוסדי בא לידי ביטוי במלוא הדרו במקרה של אלביט הדמיה והחברה־הבת שלה, פלאזה סנטרס (62.5%). ב־20 בפברואר נדרשת אלביט הדמיה לשלם למחזיקי האג"ח הקצרות שלה, סדרות א' ו־ב', כ־84.2 מיליון שקל. סכום זה מצוי ברשות החברה שכן בתחילת השנה היו בקופתה 116 מיליון שקל.
אולם מחזיקי האג"ח מהסדרות הארוכות של החברה מנסים לעצור את התשלום הקרוב, שכן הם סבורים שלחברה אין די מקורות שיבטיחו שגם החוב כלפיהם ייפרע במועדו. היקף החוב שצריכה החברה ב־2013 כולה עומד על כ־600 מיליון שקל, ומחזיקי הסדרות הארוכות חותרים לכניסה למו"מ על הסדר חוב עם החברה ובעל השליטה בה, מוטי זיסר.
חוסר אמון בתזרים החזוי של החברה
התשלום הקרוב של אלביט הדמיה נמוך יחסית לסך ההתחייבויות העצום שלה שמסתכם בכ־2.5 מיליארד שקל. אולם תשלום זה יכול להיות הטריגר שיצרף בסופו של דבר את זיסר למועדון המפוקפק של שומטי החובות.
חששות המשקיעים מיכולת שירות החוב של אלביט הדמיה, כפי שאלו באות לידי ביטוי בתשואות הגבוהות שבהן נסחרות אג"ח החברה, מצביעים על חוסר אמון בתזרים המזומנים החזוי שהוצג באסיפת מחזיקי האג"ח שנערכה לפני עשרה ימים. החשש הוא שהנחות העבודה של הנהלת החברה לוקות באופטימיות יתר ושחלק ניכר ממקורותיה לתקופה אינם בשליטתה. המקור המהותי ביותר של אלביט הדמיה ב־2013 צפוי להגיע ממימושים של נכסים שונים שטרם הבשילו. העובדה שחלק משמעותי מהתזרים צפוי להגיע מעסקאות עתידיות, שטרם נחתמו, בעייתית במיוחד לנוכח לוחות הזמנים הצפופים, דבר שעלול להביא את החברה למכור נכסים במכירת חיסול ובמחירים נמוכים מאלו שניתן היה לקבל אילו נמכרו במהלך העסקים הרגיל .
מקור נוסף שעליו מתבססת אלביט הדמיה הוא התזרים הצפוי מפלאזה סנטרס. ההסכם שהושג בין פלאזה למחזיקי האג"ח שלה מותיר לה לחלק דיבידנד של עד 30 מיליון יורו בשנה, ולכן חלקה של אלביט הדמיה בדיבידנד צפוי להגיע לכ־94 מיליון שקל בלבד.
חלוקת הדיבידנד מפלאזה סנטרס אינה דבר מובן מאליו, היות שמחזיקי האג"ח של פלאזה לא מעוניינים לאפשר הוצאת מקורות מהחברה. פלאזה סנטרס עצמה צריכה לשרת חוב של כ־500 מיליון שקל ב־2013, מתוכם כ־347 מיליון שקל ישולמו בתחילת יולי.
מצב עניינים זה מייצר מחלוקת קשה בין מחזיקי האג"ח של אלביט הדמיה לאלו של פלאזה סנטרס. כך, נחשף אתמול ב"כלכליסט" כי נציגות מחזיקי האג"ח של פלאזה סנטרס שלחה מכתב אזהרה לבעל השליטה מוטי זיסר, המכהן כדירקטור בחברה. מטרת המכתב ההיתה לעצור את חלוקת הדיבידנד המתוכננת. במכתב ששלחו עורכי הדין של הנציגות לזיסר ולרשות ני"ע, נכתב כי זיסר מנסה לאלץ את פלאזה "באופן פסול ובחוסר תום לב קיצוני, תוך הפרה של מצגים והתחייבויות על מנת לשרת אינטרסים מיידיים צרים וזרים של בעל השליטה". הנציגות מתריעה ש"חלוקת הדיבידנד תפגע באופן חמור ובלתי הפיך לא רק בפלאזה ובמחזיקי אגרות החוב שלה אלא גם באלביט עצמה".
הצניחה בשווי פלאזה סנטרס תקשה על מימושה
בעיה נוספת בתזרים החזוי שהציגה החברה היא ההסתמכות שלה על מכירת מניות פלאזה סנטרס. המניות של פלאזה סנטרס רשמו צניחה של כ־42%, דבר שהופך את מכירת חלק ממניותיה למשימה בלתי אפשרית ואף בלתי כדאית.
לאלביט הדמיה יש מסורת של מימושים מוצלחים שכללו ב־12 השנים האחרונות 21 עסקאות. חלקה של החברה בעסקאות אלו הגיע לכ־1.8 מיליארד דולר. אלא שלנוכח הקיפאון בשוק הנדל"ן במרכז ובמזרח אירופה והצורך המיידי במזומנים, נראה שהפעם, אם זיסר לא יצליח לאתר משקיע שיזרים הון לחברה, הגורל מזמן לו אתגר קשה יותר מאלו שבהם עמד בהצלחה בעבר.
יניב רחימי ואסף גילעם
קרדן אן.וי: החברה מתעקשת כי תעמוד בחובותיה, המשקיעים עדיין חוששים
גרינפלד בונה על הנדל"ן הסיני
אם עד 25 בפברואר לא יהיו הפתעות מיוחדות, אמורה חברת האחזקות קרדן אן.וי בשליטתו של יוסף גרינפלד לשלם לבעלי אג"ח ב' תשלום ריבית בהיקף של 65 מיליון שקל, ולסדרה א' קרן וריבית בהיקף של 210 מיליון שקל. מדובר בסכום לא מבוטל, אם מביאים בחשבון שבקופתה של החברה (סולו) כ־175 מיליון שקל. למרות התחושה כי החברה תעמוד בהתחייבויותיה המשקיעים חושבים קצת אחרת. איגרות החוב מסדרה א' ו־ב' נסחרות בתשואות של 31.7% ו־23.9% בהתאמה.
כללי המשחק בין קרדן אן.וי לבין מחזיקי האג"ח נכתבו רק בחודש האחרון. רק בשבוע הראשון של ינואר הגיעו מחזיקי איגרות החוב של החברה להסכמות עקרוניות עם הנהלת החברה.
בהסכם שחתמה חברת האחזקות עם מחזיקי האג"ח, שלהם היא חייבת כ־2.6 מיליארד שקל קרן וריבית, היא התחייבה כי 50% מכל הכנסה ממימושים בהיקף שמעל 15 מיליון יורו, יועברו ישירות לפירעון חובותיה בשנת 2014 - שבה עליה לשלם 355 מיליון שקל (קרן וריבית לאג"ח א') ו־303 מיליון שקל (קרן וריבית לאג"ח ב').
התחייבות משמעותית נוספת מצד הנהלת קרדן אן.וי לנושיה היא הימנעות מתשלום דיבידנדים עד למועד פירעון חובותיה בפברואר 2015.
התחייבות זו נועדה להבטיח לבעלי האג"ח כי הנהלת החברה לא תגייס מזומנים באמצעות הכנסת נושה שיהיה בעדיפות בסדר הנשייה. לנוכח התחייבות זו לא ברור מאין תממן קרדן אן. וי את תשלום חובותיה, אולם מדו"ח מקורות ושימושים של החברה (נכון לרבעון השלישי) עולה כי בונה על תזרים של 76 מיליון יורו ממכירת נכסים, בין היתר בחברה־הבת קרדן סין. מלבד זאת, צפוי להתקבל החזר של חוב בעלים מהחברה־הבת קרדן שירותים פיננסיים בהיקף של 58 מיליון יורו.
מקרדן נמסר בתגובה: "כפי שהצהרנו בעבר החוב עומד בראש סדר העדיפויות שלנו ואנו עושים כל שנדרש על מנת למלא התחייבויותנו לתשלום החוב במועד. לאורך כל הדרך אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מחזיקי האג"ח ולאחרונה הגענו עם המשקיעים המוסדיים להסכמות לקראת תשלומי החוב".
ענת ציפקין
סאני: כשל פירעון, מונתה נציגות
בעלי האג"ח של סאני יתבקשו לאשר דחייה נוספת של החובסאני שבשליטת אילן בן־דב צריכה לשלם בתחילת מרץ 67.2 מיליון שקל למחזיקי האג"ח. מדובר בתשלום שנדחה מינואר 2013, לאחר שהחברה הודיעה כי אין ביכולתה לשלם במועד. הסיכוי שהתשלום יתבצע במועד החדש נמוך במיוחד, והתרחיש הסביר הוא שהמחזיקים יתבקשו לאשר דחייה נוספת.
ב־2012 רשמה סאני הפרשה לירידת ערך מוניטין של כ־1.5 מיליארד שקל, בעקבות הצניחה בשווי של החברה־הבת סקיילקס, המחזיקה במניות פרטנר. כתוצאה מכך, שווי הנכסים של סאני נמוך משווי ההתחייבויות שלה, והגירעון בהון העצמי שלה עומד על 288 מיליון שקל.
מחזיקי האג"ח של סאני נהנים אמנם משעבוד על מניות החברה־הבת סקיילקס, ולמרות זאת דחיית התשלום כלפיהם אושרה באסיפת המחזיקים בפה מלא. לכאורה, השעבוד על מניות סקיילקס מביא את מחזיקי האג"ח של סאני לעמדת כוח. דרישה לפירעון מיידי תעביר לידיהם את השליטה בסקיילקס, מהלך שיכול להוות מנוף כוח על בן־דב. אלא שהעמדה לפירעון מיידי היתה עלולה לפגוע במאמציו של בן־דב לחתום על ההסכם למכירת השליטה בפרטנר לחיים סבן או לכך שהסכם ההפצה עם סמסונג לא יחודש. בתרחיש כזה סקיילקס עלולה להיקלע בעצמה לקשיים בשירות החוב, והמחזיקים היו עלולים לקבל שליטה על חברה שלא שווה דבר. בפני סקיילקס עצמה עומדים ב־2013 פירעונות אג"ח של 430 מיליון שקל. עד להשלמת מכירת השליטה בפרטנר נהנה בן־דב מחסדי מחזיקי האג"ח של סאני, אולם כעת משזו הושלמה, יהיה עליו לגבש "סל תמריצים" שיעניק למחזיקים תמורה לפריסת החוב, ושיקנה לבן־דב זמן יקר בראש הפירמידה.
יניב רחימי
אי.די.בי: מגעים להסדר חוב באי.די.בי אחזקות
אלשטיין יחכה לוויתורים של בעלי האג"ח לפני שיזרוק גלגל ההצלהאי.די.בי, חברת האחזקות הגדולה בישראל שבשליטת נוחי דנקנר, נמצאת החל מ־24 בדצמבר 2012 בסטטוס של כשל פירעון.
הטריגר שהביא את חברת הדירוג S&P מעלות להוריד את דירוג אי.די.בי אחזקות ל־SD (Selective Default) הוא דחיית תשלום ריבית לסדרה ד' בהיקף של 65 מיליון שקל. התשלום נדחה בשלושה חודשים לסוף מרץ 2013, לדרישתם של מחזיקי איגרות החוב שחששו ממצב שבו לאחר התשלום לא תוכל אי.די.בי אחזקות לעמוד ביתר התחייבויותיה. במועד החדשה צפויה החברה לשלם את הסכום באמצעות 120 מיליון שקל שתזרים לקופתה החברה־האם גנדן. הזרמת הכסף לאי.די.בי אחזקות מותנית בכך שאדוארדו אלשטיין יממש את האופציה שניתנה לו לרכישת 21% נוספים מהחברה תמורת 75 מיליון דולר. אלשטיין כבר הזרים 25 מיליון דולר לגנדן עבור 10% ממניותיה, ומתוך סכום זה הועברו 35 מיליון שקל לאי.די.בי אחזקות.
נראה שההחלטה של אלשטיין האם להגדיל את השקעתו בגנדן תלויה במידה רבה בנכונות של מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות להגיע להסדר חוב עם החברה.
בשבוע שעבר העבירה הנהלת אי.די.בי אחזקות לנציגות מחזיקי האג"ח הצעה להסדר חוב המבוססת על תספורת למחזיקי האג"ח ודחיית מועד הפירעון של הסכום שנותר לתקופה ממושכת. בתמורה מציע דנקנר להזרים לאי.די.בי אחזקות 260 מיליון שקל ולהקצות למחזיקים 10% ממניותיה של כפיצוי. הצעה זאת, שכוללת הכנסת היד לכיס מטעם בעל השליטה ופיצוי מחזיקי האג"ח באמצעות מניות, מהווה נקודת פתיחה למשא ומתן שמתנהל בין הצדדים. אולם, נראה שכדי שהמאמצים יבשילו להסדר חוב שיאפשר לאי.די.בי אחזקות לצאת לדרך חדשה, המשקלים של הרכיבים השונים בהסדר יצטרכו להשתנות באופן ניכר, בין אם על ידי הגדלת תרומתו של בעל השליטה להסדר ובין אם על ידי הגדלת שיעור המניות שיקבלו מחזיקי האג"ח. כך או אחרת, נראה שהדרמה הגדולה לא מתרחשת באי.די.בי אחזקות, שבמידה רבה גורלה כבר נחרץ, אלא דווקא בחברה־הבת אי.די.בי פתוח (100%). עתידה של אי.די.בי פתוח קריטי למחזיקי האג"ח של החברה־האם. בתרחיש שאי.די.בי פתוח לא תעמוד בהתחייבויותיה, גם אם כל מניותיה יועברו למחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות, הן לא יהיו שוות דבר. לפני כשבועיים הורידה חברת הדירוג S&P מעלות את דירוג האג"ח של אי.די.בי פתוח בשלוש רמות לרמה של B והותירה את תחזית הדירוג השלילית. להערכת מעלות, חסרים לאי.די.בי פתוח כ־500 מיליון שקל כדי לעמוד בהתניה מול המערכת הבנקאית בתום הרבעון הרביעי של 2013, וכמיליארד שקל כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה במהלך שנת 2014. באי.די.בי מתכוונים לקדם את מכירת כלל ביטוח, המוחזקת על ידי אי.די.בי פתוח, לחברה אחרת בפירמידה - כור. השלמת המהלך, שזוכה להתנגדות מצד מחזיקי האג"ח של כור, תשפר באופן משמעותי את הנזילות של אי.די.בי פתוח, אך עדיין לא יהיה בכך כדי לפתור את הבעיות ארוכות הטווח. בנוסף, לא יהיה די בהזרמה כדי לאפשר לה לחלק דיבידנד שיחלץ את החברה־האם מהסדר החוב. אתגר נוסף שאורב לקבוצת אי.די.בי טמון בתשלום שעתידה לבצע דיסקונט השקעות לבעלי האג"ח שלה ב־18 באפריל בהיקף של 575 מיליון שקל. מדובר בסכום הגבוה ביותר שצריכה אחת מחברות הקבוצה לשלם בשנת 2013, מקרב אלה שנסחרות בתשואה הגבוהה מ־10%. לאחרונה דווח שדסק"ש פועלת למכירת גרעין השליטה בגיוון המוחזקת ישירות על ידיה (15%) ובעקיפין על ידי אלרון (31%), שגם היא מוחזקת על ידי דסק"ש (50%). אם המאמצים למכירת גרעין השליטה בגיוון יישאו פרי, רמת הנזילות של דסק"ש תשתפר באופן משמעותי.
יניב רחימי
אלעזרא: ניסיון לשחרר שעבוד ולבצע פירעון מוקדם
כישלון במיחזור החוב יחזיר את אלי אלעזרא למו"מ על הסדר רגע האמת של אלי אלעזרא, בעל השליטה בחברה הפרטית אלעזרא החזקות, מתקרב: בסוף מאי החברה נדרשת לפרוע שליש מתשלום הקרן למחזיקי אג"ח א', שעומד על 85.9 מיליון שקל. הבעיה היא שעל פי תזרים המזומנים החזוי שפרסמה לאחרונה, יתרת המזומנים בקופה בתחילת השנה עמדה על פחות ממיליון שקל. המקור הדומיננטי לשירות החוב של אלעזרא צפוי להגיע מהחברה־הבת אפרידר שצפויה לפרוע. ב־2013 הלוואת בעלים לאלעזרא של 60 מיליון שקל. מקור נוסף להחזר ההלוואה עשוי להיות דיבידנדים שמקבלת אפרידר מאלבר ומהכשרה ביטוח, שבהן היא מחזיקה.
נכון להיום, לשתי החברות אין אפשרות לחלק דיבידנד משמעותי, אולם בהנחה שאלבר תמשיך להציג את הרווח שרשמה בשנה החולפת, היא תוכל לחלק כ־20 מיליון שקל ב־2013. בנוסף, ב־2013 אלעזרא מתעתדת לגייס חוב של 42 מיליון שקל. בימים כתיקונים ניתן היה להתייחס לתוכנית הגיוסים של אלעזרא בשלוות נפש, אלא שהתשואה לפדיון שבה נסחרת אג"ח החברה (כ־11%) מטילה ספק גדול ביכולתה לממש את תוכניותיה.
אלי אלעזרא כבר ישב בעבר במו"מ להסדר חוב, לאחר שבתחילת 2009 הושלם הסדר החוב של הכשרה אחזקות ביטוח בפריסה וללא תספורות, הודות לכך שאלעזרא הכניס את היד עמוק לכיס. הסיבה לכך שאג"ח אלעזרא נסחרות בתשואה שאינה גבוהה יותר נעוצה בשעבוד קבוע ראשון בדרגה על מניות אלבר. ההון העצמי של אלבר, על פי דו"חות הרבעון השלישי, מסתכם ב־370.9 מיליון שקל, ולפיכך יחס בין שווי הביטחונות לחוב האג"ח עומד על 156%. השבוע שלף אלעזרא שפן מהכובע עם הצעה יצירתית שתובא לאישור מחזיקי האג"ח. ההצעה כוללת שחרור השעבוד על כ־7.8% ממניות אלבר, שיאפשרו הזרמת כ־15 מיליון שקל והקדמת חלק מהתשלום למרץ. בסוף 2008 נסחרו אג"ח אלעזרא בשער של 8 אגורות, אך החברה פרעה את כל חובותיה במועדם ומי שהאמין בה נהנה מזינוק של כ־1,300%. העליות החדות שרשמו האג"ח בחודשים האחרונים עשויות לרמוז שמאחורי הקלעים מתבשל פתרון שיסייע לאלעזרא לעמוד בהתחייבויותיו.יניב רחימי
אמפל: הקפאת הליכים
ביהמ"ש יכריע אם אמפל תעבור למחזיקים אמפל, חברת האחזקות של יוסי מימן, חייבת למחזיקי האג"ח שלה כמעט מיליארד שקל. החברה נקלעה לקשיים לאחר שזרוע הפעילות המרכזית שלה EMG נפגעה אנושות על רקע הפסקת הזרמת הגז ממצרים, באופן שלא מאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה במועדן. במשך יותר מחצי שנה ניהל מימן מו"מ מול מחזיקי האג"ח שבמסגרתו ביקש לדחות בשנתיים את לוח הסילוקין של האג"ח. אלא שלאחר שסירב לדרישות המחזיקים לחתוך דרמטית בהוצאות השכר של נושאי המשרה הבכירים בחברה ולבצע הזרמת הון משמעותית, ורגע לפני שמחזיקי האג"ח קיבלו החלטה לדרוש את פירוק החברה, פנה מימן בסוף אוגוסט לבית המשפט בניו יורק בהליך צ'פטר 11 (הקפאת הליכים). מאז מתנהל המאבק על השליטה באמפל בבית המשפט בניו יורק כשמצד אחד, מימן זורק הצהרות שלפיהן הוא מוכן לוותר על אמפל אך בפועל מושך זמן ומתנה את העברת הבעלות בהתחייבות לפטור מתביעות נגדו. מצד שני בעלי האג"ח דורשים מבית המשפט להעביר את החברה לידיהם ללא כל ויתורים מצדם. לפני כשבועיים הורה בית המשפט למחזיקי האג"ח להגיש הצעה מגובשת מטעמם להעברת השליטה לידיהם. אם אמנם יאשר לבסוף השופט את העברת השליטה למחזיקי האג"ח, אמפל תהיה החברה המשמעותית הראשונה שהנפיקה אג"ח בהיקף גדול בישראל ושמחזיקי האג"ח שלה מקבלים את המושכות לניהולה. בימים אלו מחפשים מחזיקי האג"ח מנכ"ל מטעמם לנהל את החברה.
יניב רחימי
גאון אחזקות: סכנת פירעון מיידי
האתגר של גאון: לגייס משקיע לפני התשלום בחודש מאי 159 מיליון שקל - זהו החוב של גאון אחזקות לסדרה האג"ח היחידה של החברה (סדרה א'). עסקיה של גאון אחזקות סבלו בשנים האחרונות מקשיים והגיעו לשפל עם קריסתה של רשת אייס דיפו, שהגיעה לפירוק ונמכרה לאלקטרה צריכה בתחילת השנה שעברה. מאז מתרכזת גאון אחזקות בקידום "מהלך אסטרטגי" בהובלת המנכ"ל אבי הוכמן והיו"ר ארז מלצר להתמקדות בעסקי המים של הקבוצה, ובמימוש נכסים אחרים. גאון היא חברת אחזקות שהקים בני גאון המנוח לפני 15 שנה. במאי 2008 נפטר גאון ולנעליו נכסי בנו, הפרסומאי משה גאון, שעמו מזוהה ירידת ערך החברה, שלוותה בקריסת חברת אייס דיפו. גאון מחזיקה בבעלות ובשליטה על עשר חברות בתחום המים ובהן צנורות המזה"ת, פלסים, מצרפלס, קרן אקווה וכנרות. בנוסף, היא צפויה להחזיק ב־4% מבית ההשקעות הממוזג מיטב־דש.
אסף גילעם
פטרוכימיים: מחזיקי אג"ח ו' עלולים לחבל
מחזיקי האג"ח תלויים בדיבידנד מבזן חברת מפעלים פטרוכימיים בשליטתו של דיוויד פדרמן תידרש ב־2013 לשלם למחזיקי האג"ח של החברה תשלומי קרן וריבית בהיקף של 197.4 מיליון שקל. נכון לסוף ספטמבר, בקופתה של פטרוכימיים 64.7 מיליון שקל ו־17.4 מיליון שקל בפיקדון בנקאי, שנועד למימון פעילותה השוטפת של החברה ב־2012. בחודש שעבר השלימה פטרוכימיים את מכירת השליטה באבגול, ובעקבות השלמת העסקה למכירת אבגול נוסף לפטרוכימיים תזרים מזומנים נטו של 73.7 מיליון דולר ולאחר ניכוי של 12 מיליון דולר בשותפות המוגבלת, תזרים המזומנים נטו (לפני מס) שנבע לחברה עומד על 61.7 מיליון דולר. למרות נקודת הפתיחה האופטימית, נראה כי דווקא תשלומי האג"ח שיהיה עליה לשלם בשנה הבאה, עלולים להוות מכשול בפירעון האג"ח השנה. הסיבה: נכון להיום, פירעון התחייבויותיה של פטרוכימיים ב־2014 תלוי במידה רבה בקבלת דיבידנד בהיקף של כ־200 מיליון שקל מבזן. לפיכך, לא מן הנמנע שאם לא יימצאו מקורות אחרים לשירות החוב, כבר במחצית השנה הקרובה, מחזיקי אג"ח ו', שהחברה תידרש לפרוע את תשלום הקרן הראשון של האג"ח רק ביוני 2014, ינסו לחבל בפירעון תשלומי האג"ח למחזיקי הסדרות האחרות. זאת בטענה כי פירעון תשלומי האג"ח ב־2013, בזמן שקבלת הדיבידנד מבזן אינה מובטחת, עלול להיתפס כהעדפת נושים. חששם של מחזיקי אג"ח ו', שבשונה מהסדרות האחרות שהנפיקה פטרוכימיים, אינן מובטחות בשעבודים, משתקף היטב בתשואה שבה נסחרת האג"ח. אג"ח ו' של החברה נסחרה אתמול בתשואה לפדיון ברוטו של 45.6%. לשם השוואה, אג"ח ב' וד' של החברה, שהחברה תידרש לפרוע את תשלומי הקרן שלהן כבר בשנה הקרובה, נסחרות בתשואה לפדיון של 15.2% ו־8.4% בהתאמה.שניר הנדלר
רוזבאד: הערת עסק חי
ויסמן ובירן יידרשו להכניס שוב יד לכיס הנזילות של רוזבאד נדל"ן שבשליטת דודי ויסמן ושרגא בירן, הקשתה עליה בשנים האחרונות לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח. בעלי השליטה יכלו להרים ידיים, ולבקש מבעלי האג"ח הנחה, אך למזלם של בעלי האג"ח, נחלצו ויסמן ובירן לעזרת החברה, והעמידו לטובת שירות החוב של החברה ולמימון פעילותה השוטפת כ־150 מיליון שקל. נכון לסוף ספטמבר 2012, בקופתה של רוזבאד מזומנים והשקעות לטווח קצר בשווי של 3.1 מיליון שקל, והיא תיאלץ באפריל הקרוב לפרוע תשלומי קרן וריבית בהיקף של 47.7 מיליון שקל. החברה מקווה לפרוע את החוב באמצעות גיוס מזומנים או מימוש נדל"ן מניב בגרמניה, אולם אם מהלכים אלו לא יצליחו, היא תצטרך לפנות שוב לחסדי בעלי השליטה. ויסמן ובירן היו נכונים להתחייב בדומה לעבר, כי אם לא יתממשו תוכניות החברה הם ימשיכו להזרים מזומנים לקופתה. אך בסמוך לפרסום הדו"חות לרבעון השלישי של 2012 פנתה רשות ני"ע לחברה ודרשה מבעלי השליטה לצרף לדו"חות הצהרת הון. זאת, על מנת להבטיח את יכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם. ויסמן ובירן לא הסכימו לחשוף את כל נכסיהם, ולכן הוסרה התחייבותם לתמוך בחברה, כך שהחברה נאלצה לספוג הערת "עסק חי". העובדה שעד עתה ויסמן ובירן עמדו בהתחייבותם להעמיד לחברה והזרימו לרוזבאד סכום לא מבוטל, מרמזת כי אם תימשך מצוקת המזומנים של רוזבאד, בעלי השליטה יסייעו לה לפרוע את חוב האג"ח באפריל. זאת גם אם התחייבות שכזו לא תופיע בדו"חות החברה ל־2012.שניר הנדלר
אינטרנט זהב: חלוקת דיבידנד בחברה־הבת לא תעבור בשתיקה
המשקיעים מנסים להקדים תרופה למכה
בקופתה של אינטרנט זהב, החברה הציבורית שבראש הפירמידה של שאול אלוביץ', היו בתחילת השנה כ־180 מיליון שקל. אלו אמורים לשרת ללא כל קושי את החוב למחזיקי איגרות החוב המסתכם בשנת 2013 בכ־171 מיליון שקל.אם כך, מדוע נסחרות האג"ח של אינטרנט זהב בתשואות של כ־21%? מפני שאם מחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב לא ישתכנעו שיש לחברה מקורות לשנת 2014, הם צפויים להקדים תרופה למכה ולעצור תשלום של 141 מיליון שקל, שאותו הם אמורים לקבל כבר בנובמבר השנה.
לחברה־הבת של אינטרנט זהב, בי קומיוניקיישנס (79.9%), המחזיקה ב־31% מהון המניות של בזק, יש יתרות נזילות מספקות לשירות החוב בשנת 2013.
חלקה של בי קומיוניקיישנס בדיבידנד שחילקה בזק באוקטובר 2012 מסתכם ב־464 מיליון שקל. 309 מיליון שקל בגין דיבידנד רגיל ו־155 מיליון שקל בגין התשלום הרביעי מתוך שישה של דיבידנד מיוחד בסכום כולל של 3 מיליארד שקל.
הודות לחלוקת הדיבידנד, יתרת המזומנים בקופה של בי קומיוניקיישנס עמדה בתחילת השנה על כ־700 מיליון שקל. יתרה זאת צפויה להספיק לתשלומים השונים למחזיקי האג"ח (107 מיליון שקל), לבנקים (480 מיליון שקל) ולמגדל (40 מיליון שקל). החוב הבנקאי ששימש בתחילת הדרך לרכישת השליטה בבזק ירד בהיקף משמעותי מ־4.6 מיליארד שקל באפריל 2010 לכ־2.5 מיליארד שקל נכון לתחילת השנה, וזאת כתוצאה מפירעונות קרן לבנקים בקצב מואץ.
למרות יתרות הנזילות המספקות של בי קומיוניקיישנס, לחברה אין כיום יכולת לבצע חלוקת דיבידנד משום שיתרת הרווחים הראויים לחלוקה של החברה שלילית. לפיכך, הנהלת אינטרנט זהב נדרשת לפעול בדרכים חלופיות כדי להניח את דעתם של מחזיקי האג"ח ולדאוג לכך שלפני נובמבר השנה יהיו לחברה מקורות לשירות החוב גם בשנה הבאה.
האפשרות הראשונה העומדת לרשות בי קומיוניקיישנס היא חלוקת דיבידנד באמצעות אישור של בית המשפט לביצוע הפחתת הון. סביר להניח שמהלך מסוג זה, שלא זכה להתנגדות בעבר בבזק, פרטנר וחברות אחרות, לא יעבור בשתיקה ויזכה להתנגדות מצד מחזיקי האג"ח של בי קומיוניקיישנס.
אפשרות שנייה היא הארכת לוח הסילוקין של הסדרות הקיימות של אינטרנט זהב. כל אחזקותיה של אינטרנט זהב בבי קומיוניקיישנס חופשיות משעבוד. עובדה זאת מקנה לאינטרנט זהב גמישות פיננסית שעשויה לאפשר לה למכור חלק מאחזקותיה בבי קומיוניקיישנס, לקבל הלוואה מצד שלישי או להנפיק סדרה חדשה המובטחת בשעבוד על מניות החברה־הבת.
יניב רחימי
כנפיים: בעלי השליטה יכניסו את היד לכיס?
לא ממריאה: הנושים של כנפיים מסתכלים על 2014
בנובמבר האחרון נדלקה עוד נורת אזהרה בחברת כנפיים, בעלת השליטה באל על. חברת הדירוג מידרוג הורידה את דירוג אג"ח ג' של כנפיים (בהיקף של 66 מיליון שקל) בדרגה אחת מ־A3 ל־Baa1 עם אופק שלילי. הבשורה הקשתה על כנפיים, בשליטתם של משפחת בורוביץ' ופויו זבלדוביץ', שמתמודדת עם הצניחה בשווייה של אל על מאז רכשה את השליטה ב־2005. מנכ"ל אל על אליעזר שקדי אמנם הצליח לשפר משמעותית את פעילותה של חברת התעופה הלאומית, אולם נראה שיעבור עוד זמן מה עד שבעלי השליטה יקבלו דיבידנדים.
לאור מצבה הבעייתי של אל על, הכנסותיה של כנפיים מגיעות מגלובל ליסינג, שמתמקדת בעסקאות רכישה והחכרה של מטוסי איירבוס ובואינג גדולים מיד שנייה. כיום מחזיקה החברה בצי של 21 מטוסים. ב־2009 תכננה כנפיים להנפיק את גלובל ליסינג, אך ב־2010 החליטה במקום לגייס הון, להנפיק סדרת אג"ח.
גמישות מוגבלת
במידרוג סבורים כי השחיקה בשווי השוק של חברת התעופה אל על הנה אחד הגורמים המעיבים על גמישותה הפיננסית של החברה־האם כנפיים. מרבית האחזקה באל על משועבדת לטובת הגורמים המממנים, ושווי השוק של המניות החופשיות מסתכם בכ־2.5 מיליון דולר בלבד. לפיכך, רמת המינוף של כנפיים (2.9% הון למאזן), הגמישות החלשה ורמת המרווחים שבהם נסחרות האג"ח שלה, "יוצרות אתגר משמעותי" עבור יכולת החברה למחזר את חובותיה.
לכנפיים היו בקופה כ־52 מיליון שקל בסוף ספטמבר, כשהתשלומים לבעלי החוב בלבד עומדים על 80 מיליון שקל בשנה הנוכחית. כלכלני מידרוג מעריכים כי היקף הנכסים שברשות כנפיים יספיק לכיסוי חוב עד סוף שנת 2013. לאחר מכן תיאלץ החברה לגייס מקורות מימון נוספים.
מה שמעיב על יכולתה של כנפיים אחזקות לקבל תזרים מגלובל ליסינג הנה העובדה שגם לחברה־הבת נושים משלה, והם גם אקטיביים. לגלובל ליסינג סדרת אג"ח אחת, שלה היא אמורה לפרוע כ־230 מיליון שקל עד שנת 2020. מצבה של גלובל ליסינג, במיוחד על רקע פשיטות רגל של חברות תעופה בינלאומיות המהוות את לקוחות החברה, הדאיג את המוסדיים עוד בתחילת 2012, אז הסכימה גלובל ליסינג לבקשת המחזיקים לקבל סדרה של הגבלות על חלוקת הדיבידנדים והתניות נוספות שנועדו לחזק את יכולתה הפיננסית של החברה־הבת לשלם את חובותיה. כיום כנפיים לא יכולה למשוך דיבידנד שגבוה מ־24 מיליון שקל ללא אישור מחזיקי האג"ח של גלובל ליסינג.
מאין יגיע ההון?
לאחר הכתם של קריסת רשת הקמעונאות קלאב מרקט ב־2005 שהיתה בבעלותה של משפחת בורוביץ', מרחפת השאלה האם הפעם יכניסו בעלי השליטה את היד לכיס ויזרימו את ההון הנחוץ להרגעת המשקיעים.
אסף גילעם
מועדון 365: הממונה על הגבלים אישר את מכירת סיבוס
בעל השליטה קיבל אוויר לנשימה, מחזיקי האג"ח עוד לא מועדון 365 מקבוצת המשביר 365 שבשליטת רמי שביט, נמצאת בתקופה סוערת במיוחד בזירה העסקית והפיננסית. היקף החזרי הקרן ותשלומי הריבית של שתי החברות מגיע בשנת 2013 לכ־32.9 מיליון שקלים המתחלקים באופן דומה בין מועדון 365 והמשביר.מצבה של מועדון 365 טוב יותר מזה של חברת האם, המשביר 365, אולם גם דרכה של הראשונה לא סוגה בשושנים. בשלהי 2012 השיקה המועדון את רשת הסופרמרקטים Cost365, מהלך שלדברי שביט צפוי להסב לחברה בשנתיים הראשונות הפסדים. השקת שני הסניפים הראשונים לוותה בתגובת נגד של המתחרים שפתחו במלחמת מחירים באזורים בהם ממוקמים סניפי הרשת החדשה.
תזרים המזומנים החזוי מניח שבשנת 2013 ההשקעה ב־Cost365 תסתכם ב־30 מיליון שקל. מתוך סכום זה כ־20 מיליון שקל כפופים להשלמת מכירת סיבוס.
העסקה למכירת סיבוס העוסקת בתחום ההסעדה קיבלה אתמול את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. עם השלמת העסקה מועדון 365 צפויה ליהנות מתמורה מיידית של כ־67 מיליון שקל. סכום משמעותי שהוא כמו אוויר לנשימה עבור החברה. התמורה תאפשר חלוקת דיבידנד למשביר 365, השקעה ברשת הסופרמרקטים החדשה ותקנה למחזיקי האג"ח של מועדון 365 שקט - מצרך מבוקש בסביבתו של שביט בשנה האחרונה. עם זאת, המכירה צפויה להביא לעליית מדרגה בחילוקי הדעות עם מחזיקי האג"ח של מועדון 365 שהקימו נציגות בניגוד לעמדתה של החברה. המחזיקים חוששים שהתמורה מהעסקה שזה עתה אושרה תחולק כדיבידנד לבעלת השליטה, המשביר 365.
לטובת מחזיקי האג"ח עומדת התחייבות שקיבלו בהנפקה שלא ישעבדו נכסים לצד שלישי (שעבוד שלילי), אלא שבמקרה זה מדובר במכירת נכסים ולא בשעבודם. כך שכעת עלולים המחזיקים למצוא את עצמם קירחים מכאן ומכאן - בלי סיבוס ובלי המזומנים שיתקבלו מעסקה עתידית. כך או אחרת, השלמת עסקת מכירת סיבוס מהווה קרש קפיצה משמעותי עבור שביט שישפר את סיכוייה של קבוצת המשביר לצלוח את שנת 2013.
יניב רחימי
לאחר הכתם של קריסת רשת הקמעונאות קלאב מרקט ב־2005 שהיתה בבעלותה של משפחת בורוביץ', מרחפת השאלה האם הפעם יכניסו בעלי השליטה את היד לכיס ויזרימו את ההון הנחוץ להרגעת המשקיעים.
אסף גילעם
קווינקו: בונה על גיוס הון
ההימור על הקזינו ביוון לא השתלם למחזיקים
למחזיקי איגרות החוב של קווינקו יש פחות משנה להמתין ולראות האם החברה עומדת בהתחייבויותיה כלפיהם. כפי שהמצב נראה כעת, המחזיקים לא מאמינים כי החברה תפרע את חובותיה. על קווינקו לשלם לנושיה כ־55 מיליון שקל קרן וריבית בשלוש השנים הבאות, סכום לא קטן בהתחשב בעובדה שבקופתה (סולו) 4.2 מיליון שקל בלבד.המבחן הראשון של קווינקו הוא תשלום ריבית של 2.6 מיליון שקל בלבד ביוני הקרוב, אולם אין הוא מבשר דבר על הבאות.
מצבה הפיננסי של קווינקו אינו פשוט בכלל. חברת בתי הקזינו להימורים בשליטתו של יגאל זילכה (59%) סיכמה את הרבעון השלישי בהפסד של 5 מיליון שקל.
ההכנסות מיצרנית המזומנים המסורתית שלה, קזינו קלאב הוטל לוטראקי הולכות וקטנות, וזו הבעיה העיקרית מולה ניצבת החברה. אף שבשנה האחרונה ביצעה קווינקו תפנית חדה, והחלה לפתח פעילות עסקית בקמבודיה, הרי שפעילות זו, מוצלחת ככל שתהיה, ברור שייקח לה זמן להניב תזרים מזומנים נכבד כדי לפצות על הבור התזרימי שנפער בדו"חותיה הכספיים.
מתזרים המזומנים החזוי שפרסמה החברה בסוף הרבעון השלישי של 2012 עולה כי היא בונה על גיוס הון של 10 מיליון שקל במהלך שנת 2013.
קרש הצלה נוסף שלה הוא החזר הלוואות מחברות־בנות בהיקף של 18 מיליון שקל, שאמור להתקבל בהדרגה עד סוף שנת 2013, לקראת תשלום הקרן הראשון.
מקווינקו נמסר בתגובה: "עד למועד זה החברה עומדת בכלל התחייבויותיה כלפי מחזיקי איגרות החוב, ללא יוצא מן הכלל, לרבות פירעון קרן וריבית של כ־8 מיליון שקל בדצמבר האחרון. החברה תמשיך ותעמוד בכל מחויבויותיה כלפי ציבור מחזיקי איגרות החוב במלואן ובמועדן, כפי שנהגה עד עתה".
ענת ציפקין
2 תגובות לכתיבת תגובה