צילום: אלכס קולומויסקי
הממשלה צפויה לפרוץ את מסגרת התקציב שקבועה בחוק
גורמים בכירים במערכת הפוליטית סבורים שאין ברירה אלא להגדיל את מסגרת התקציב באופן זמני. כך יצטרכו לקצץ רק 7 מיליארד שקל במקום 12 מיליארד שקל, ולהגדיל את גביית המסים רק ב־5 מיליארד שקל במקום ב־6 מיליארד שקל
31.01.2013, 07:09 | אמנון אטד
הנתונים המאיימים על היקף הקיצוצים והעלאות המסים שעליהם תחליט הממשלה מיד לאחר בחירתה עשויים להתגלות בקרוב כהרבה פחות מפחידים. זאת, אם הממשלה הבאה תאמץ את ההערכה הרווחת כעת בקרב גורמים בכירים ביותר במערכת הפוליטית, לפיה אין לה ברירה אלא להגדיל את מסגרת התקציב.
קראו עוד בכלכליסט
קיצוץ אדיר? תלוי איך מחשבים
מה צפוי לקרות לאחר הקמת הממשלה החדשה? עודף ההתחייבויות שנטלה הממשלה היוצאת מגדיל השנה את צד ההוצאות בתקציב לסכום של 329 מיליארד שקל. אבל על פי נוסחת הכלל הפיסקאלי לחישוב ההגדלה המותרת של ההוצאות, רשאית השנה הממשלה להוציא עד 317 מיליארד שקל. לכן את ההפרש בין סך ההתחייבויות לבין תקרת ההוצאות המותרת, כ־12 מיליארד שקל, חייבת הממשלה לקצץ בסעיפים תקציביים אחרים. בשנת 2014 צפוי לקרות תרחיש דומה, אבל במימדים גדולים בהרבה הדורשים כבר קיצוץ של כ־22 מיליארד שקל. הפתרון המסתמן למצוקה זו, שעל פי כל ההערכות הוא זה שתאמץ בסופו של דבר הממשלה החדשה, הוא שהממשלה תעלה את תקרת הוצאות הממשלה החוקית לשנים 2013 ו־2014. וכאשר צד ההוצאות בתקציב גדל, יכולה הממשלה לבצע קיצוץ קטן מהנדרש. על פי אותה הצעה, השינוי בתקרה יהיה חד־פעמי והחל משנת 2015 ימשיך התקציב להתנהל על פי שיטת החישוב הנהוגה כיום.התוספת העלומה לביטחון עלולה לסבך
בפועל, סיפורו הסבוך של תקציב 2013 מורכב יותר, וכרוך באי־ודאות רבה. הסיבה לכך היא של־12 מיליארדי השקלים שיהיה על הממשלה לקצץ השנה מתקציבה צריך להוסיף סכום לא ידוע שהובטח כבר כתוספת לתקציב הביטחון. מדובר בסכום של כמה מיליארדי שקלים, שאף אחד אינו יודע את היקפו המדויק, ומי שצריך להחליט מה בדיוק עושים איתו הוא ראש הממשלה. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שהתוספת העלומה לביטחון, שחוזרת על עצמה כל שנה, מסתיימת בדרך כלל ברמת ההצהרות: הממשלה מחליטה על קיצוץ בביטחון ובפועל התקציב גדל. השאלות שעדיין נותרו פתוחות הן היכן תקצץ הממשלה 7 מיליארד שקל, והאם הגדלת התקציב חוקית. בתחום הקיצוצים, עומדות בפני הממשלה אפשרויות רבות. דחיית הביצוע של חלק קטן מההשקעות המתוכננות בתשתיות תחבורתיות שונות יאפשרו לממשלה להקטין את הוצאותיה בכ־1–2 מיליארד שקל. 3 מיליארד שקל נוספים יציע האוצר לקצץ בתקציב הביטחון. את יתרת הקיצוצים ניתן יהיה להשיג באמצעות צמצום חלק מקצבאות הביטוח הלאומי וקיצוץ בתקציבי הקניות של כל משרדי הממשלה.אשר לשאלת החוקיות, הרי שרק לפני ארבע שנים, כשהיה צורך לדחות את מועד אישור התקציב, שינתה הממשלה חוק יסוד באמצעות הוראת שעה.
2 תגובות לכתיבת תגובה