אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שכר הבכירים צילום: רותם ברק

שכר הבכירים

האם שגה הרגולטור בכך שלא החיל את תיקון 20 על חברות פרטיות

31.01.2013, 09:32 | יורם ל.כהן

תיקון 20 לחוק החברות הכניס כללים חדשים לגבי אישור שכרם של דירקטורים ונושאי משרה בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות שהן חברות אגרות חוב (שאג"ח שלהן רשום למסחר בבורסה או הוצעו לציבור על פי תשקיף). בתוך כך התעוררה השאלה האם יש להחיל את התיקון גם על נושאי משרה בחברות פרטיות שנשלטות על ידי חברה ציבורית. לפי לשון החוק התשובה לכך ברורה – התיקון אינו חל במקרה זה.

אך, האם שגה המחוקק בנסחו את התיקון ובכך שלא החילו על חברות פרטיות כאמור. תשובתי היא – המחוקק לא טעה, דייק מאוד בלשונו, ולשם שינוי, כדאי גם להקשיב לו.

קראו עוד בכלכליסט

הטעם לכך הוא שבחברה פרטית, להבדיל מחברה ציבורית, בעלי המניות ברוכשם מניות, בין במכירה ובין בהקצאה, עושים זאת במסגרת הסכם. במסגרת זו הם יכולים להגן על זכויותיהם כבעלי מניות - "זכויות להגנת המיעוט". בדרך כלל מקובל שגם תנאי שכר למנכ"ל ולנושאי משרה נכללים בהוראות אלו להגנת המיעוט, ומחייבים אישור מיוחד של בעלי המניות. דבר זה נמנע מבעלי מניות בחברה ציבורית.

אלו רוכשים מניות בבורסה ואינם יכולים בעת הרכישה להתנות תנאים לחברה על דרך של הסכמים ותקנונים. הבדל מהותי זה, הוא שמבחין בין הצורך לתת הגנה מיוחדת לבעלי מניות בחברה ציבורית להבדיל מחברה פרטית.

אילו היה חל התיקון על חברה פרטית שבשליטת חברה ציבורית, התוצאה הייתה גם אי צדק משווע. מדוע ששכרם של בכירים בחברה הפרטית יהיה כפוף למדיניות תגמול אשר אושרה בחברת האם הציבורית ומתוך שיקולי טובת חברת האם, ולא מתוך שיקולי טובת חברת הבת.

מדוע שאישור שכרו של מנכ"ל בחברה הפרטית או בכירים אחרים בחברה, יהיה טעון אישור של בעלי מניות אקראיים שבחברה הציבורית, כאשר מי שנושאת בעלויות השכר היא החברה הפרטית. ובפרט, כאשר מי שנושא בעלויות השכר הללו היא החברה הפרטית וכאשר האינטרס של בעלי מניות המיעוט בחברה הפרטית הוא אינטרס ישיר ומיידי להבדיל מאינטרס עקיף בלבד של בעלי מניות המיעוט בחברה הציבורית.

הכותב הינו מומחה לדיני חברות ושותף מנהל בפירמת עורכי הדין יורם ל. כהן, אשלגי, אשל – עורכי דין.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות