קמפיין עולמי: הרוצח השקט
אחת הדרכים למשוך תשומת לב היא על ידי שתילת פרט לא הגיוני, משהו שלא מסתדר עם המציאות. וזה בדיוק מה שקורה במודעה הזו של הליגה למלחמה בסרטן בפרו
הצורך לגרום לצופה לשים לב אליך בתור כל הרעש התקשורתי שמסביב הוא אחד האתגרים הגדולים בפרסום. הנטייה הטבעית היא כמובן לצרוח כמה שיותר חזק, כדי להתגבר על שאר האנשים מסביב שצורחים הכי חזק כדי שישמעו אותם. אבל יש עוד דרך למשוך תשומת לב, והיא על ידי שתילת פרט לא הגיוני, משהו שלא מסתדר עם המציאות, פרט שהתת־מודע שלך מבין שהוא בעייתי, אבל לא מבין למה. וזה בדיוק מה שקורה במודעה הזו של הליגה למלחמה בסרטן בפרו.
שתי תמונות של אותו פארק, אחת מצולמת באור יום והשנייה באמצע הלילה, מוצבות זו ליד זו. באמצע מופיע הכיתוב: "פארקים יותר מסוכנים ב־2". לוקח שנייה להבין מה לא בסדר. "רגע", אתה חושב לעצמך, "מתי בדיוק הם יותר מסוכנים, ב־2 בלילה או ב־2 בצהריים?", ורק אז אתה מגיע לטקסט למטה שממליץ על שימוש בקרם הגנה ואתה מבין שגם ב־2 בצהריים מסוכן, בגלל רמת הקרינה. ועכשיו תסלחו לי, אני הולך להימרח.
הכותב הוא סמנכ"ל קריאייטיב במקאן אריקסון
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה