אלבום: "פתיחות" / עבודות עפר

יש אחיות בקופת חולים שמוצאות לך את הווריד בקלות. יש כאלה שמתקשות. וכמוהן, יש אלבומים שנכנסים לך לווריד מההאזנה הראשונה, בגלל שילוב של כיפיות, רעננות ותחושה שיש כאן מישהו עם רעב, התלהבות והרבה כישרון. כזה בדיוק הוא האלבום השני של הצמד עבודות עפר.

קהל היעד: חובבי פופ ישראלי רהוט עם השפעות אייטיז.

דבר המבקר: שנה בלבד לאחר צאת אלבום הבכורה שלהם, "עבודות עפר", יונתן תורג'מן ואסף חזן חוזרים עם אלבום שני, "פתיחות", שהוא אחד הממתקים המענגים של חורף 2013. כבר מהשיר הראשון, "עומק הפינה", ברור שבאנו לקבל תמהיל מנצח של פופ איכותי, שירה בוטחת והפקה שמתבססת על עיטורי קלידים שמזכירים את העשור המושמץ ההוא.

"נולדת בשנות השבעים, מתוך הרחובות הריקים / ברגע ראשון לא ידעת אם בושה, או זה כוח עליון, שגרם לך לרצות עוד", הם שרים ב"כמו נמר", בשורה שמאפיינת אולי יותר מכל את אווירת האייטיז. גם הסינגל הראשון מהאלבום, "תיכנסי לראש", משלב באופן מצוין בין הרמוניות שמזכירות את ELO של ג'ף לין לבין סאונד קריר יותר של קלידים שמתכתבים ישירות עם הניו ווייב. שירים קצרים, מהודקים, שלא מבלבלים במוח אלא בעיקר מדגדגים אותו בשמחה.

ילידי שנות השבעים ירגישו כאן בבית, וגם ירגישו עקצוץ נעים ברגליים, מהסוג שפופ משובח תמיד נותן. והמבחן העיקרי הוא כמובן מבחן הזמן: מתברר שגם שבוע אחרי שהאזנתי לאלבום, השירים נותרו טריים במוח ולא איבדו דבר מהרעננות שלהם. להפך - הם מצאו את דרכם שוב למערכת שלי (הוצאה עצמית, 34 דקות).

• שורה תחתונה: הבלחת פופ קסומה ונעימה.
  

"הנערה מאיפנימה" / אנטוניו קרלוס ז'ובים. יש אוספים שבאו לעולם כדי לעשות נעים בנשמה. האוסף החדש הזה, בעריכת דובי לנץ, מביא אליכם את אחד מגדולי המלחינים של ברזיל ומלך הבוסה נובה, בשתי זוויות: דיסק אחד, "ז'ובים וחברים", עם הביצועים המקוריים של שיריו, ודיסק שני, "חברים שרים ז'ובים", של קאברים לשיריו, בין היתר מפי דיאנה קרול, אלה פיצג'רלד, מרסדס סוסה, שרה ווהן ואחרים. עיסוי עדין לאוזן, למי שרוצה להשקיט קצת את המהומה שבחוץ (הליקון, 120 דקות).