אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
להתערב בשוק המט"ח

להתערב בשוק המט"ח

החלפת הנגידים תמנע רכישת דולרים בטווח הקרוב על ידי בנק ישראל, וחבל

04.02.2013, 11:58 | אלכס זבז'ינסקי

מהנתונים המתפרסמים אודות מצבו של המשק הישראלי עולה שההאטה בפעילות נמשכת ובאה לידי ביטוי כמעט בכל תחום. קיימים שלושה מנועים שיכולים להוציא את המשק מהאטה - תקציב המדינה, הגדלת היצוא והכלים של בנק ישראל. 

קראו עוד בכלכליסט

הבעיה היא שחלק מהמהלכים לזירוז המשק לא כל כך זמינים או שכבר נוצלו כמעט עד תום. הממשלה עומדת בפני משימה של קיצוץ בגירעון, שתכלול צעדים שפוגעים בצמיחה, כגון הקפאת שכר, הטלת מסים וקיצוץ בהשקעות, כך שמרחב התמרון של הממשלה להאצת הצמיחה די מוגבל.

מבחינת הכלים של הבנק המרכזי - בנק ישראל כבר הוריד את הריבית לרמה די נמוכה, בעוד שהמכשול העיקרי להורדה נוספת של הריבית הוא שוק הנדל"ן. למרות המגבלות שהטיל על המשכנתאות, הריבית הנמוכה עדיין מהווה זרז מאוד רציני לעלייה במחירי הדירות. כל עוד שוק הנדל"ן לא נרגע, קשה לראות את בנק ישראל ממשיך להוריד את הריבית.

נותר לקוות שההתאוששות בעולם, שסימניה מתחילים להיות יותר ויותר משמעותיים, תוביל לעלייה ביצוא הישראלי ודרכו תחלחל אל החלקים האחרים של המשק. אין לנו כמובן אפשרות להשפיע על הביקושים בעולם, אך ביכולתנו לשפר את רמת התחרותיות של היצוא הישראלי. דווקא הפגיעה הקטנה יחסית של המשק מהמשבר שיחקה לרעתן של החברות בישראל. המשבר גרם לחברות בעולם להתייעל, לפטר עובדים ולהוריד שכר.

בישראל תהליך ההתייעלות היה מתון הרבה יותר וכתוצאה מכך, נפגעה התחרותיות של החברות המקומיות. כאן יכול בנק ישראל לבוא לעזרתו של סקטור היצוא. אומנם מחסנית הריבית כבר כמעט ריקה, אך בנק ישראל יכול לסייע ליצואנים על ידי רכישת מט"ח, כפי שעשה בשנים 2008 - 2011. בתחילה הנימוק לרכישות היה הרצון להגדיל את יתרות המט"ח כדי לשפר את יציבותו של המשק. רק בשלב מאוחר יותר התחיל בנק ישראל להודות שגם הרצון להחליש את השקל ולסייע ליצואנים עמד מאחורי ההחלטה.

לנצל את ההתאוששות בעולם

מלבד סיוע ליצואנים, שבשלב הנוכחי די קריטי כדי לנצל את ההתאוששות בעולם, ישנם עוד גורמים שעשויים לסייע להחלטה. קודם כל, שער החליפין של השקל לעומת סל המטבעות נמצא ברמה דומה לזו שהייתה בעת שבנק ישראל התחיל את הרכישות בשנת 2008. שנית, מאז שבנק ישראל סיים את הרכישות באמצע שנת 2011, זרמו אל השווקים הרבה מטבעות זרים. הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם לא הפסיקו להזרים כספים באגרסיביות, אם על ידי רכישות בשווקים ואם על ידי הזרמות לבנקים. בגישה פשטנית, לפי חוק היצע וביקוש, עלייה בכמות המט"ח לעומת יציבות בכמות השקלים אמורה להוביל להתייקרות השקל.

סיבה נוספת שמצדיקה גידול ביתרות המט"ח טמונה בהרעה במצב הגיאופוליטי של ישראל ועלייה בסיכון. מצב זה מחייב "שכבת ביטחון" עבה יותר. היחס בין יתרות המט"ח לתוצר בישראל עומד על כ-30%. במרבית המדינות האסיאתיות שמתחרות עם ישראל, ולא רק בהן, היחס הזה גבוה או דומה לישראל, כאשר במדינות אלה לא קיימים אותם איומים עימם מתמודדת מדינת ישראל.

למרות שרכישת מט"ח נראית כצעד נכון בנסיבות הנוכחיות, אנו מעריכים שהוא לא יתבצע בקרוב. החלפת הנגידים תמנע כנראה הפעלת מהלכים משמעותיים על ידי בנק ישראל בתקופה זו, וחבל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות