"מכיר עוד אורי אהד שהצ'קים לפקודתו?"

חברת שנחאי תקשורת, שהוציאה את העיתון "חדשות מקומיות" בפתח תקווה שסיקר גם מהלכים פוליטיים בעיר, הופעלה בין היתר מכספים שהעבירה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז נגה אהד. כך עולה לכאורה מתמליל שיחה בין בנה עו"ד אורי אהד לאשתו סיגל אהד, שהיא בעלת החברה הרשומה.

תמליל השיחה הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנספח לתביעה שהוגשה נגד בני הזוג אורי וסיגל אהד. מהתמליל עולה לכאורה כי עו"ד אהד אומר בו לרעייתו כי אלמלא הועברו לעיתון כספים על ידי בני הזוג עצמם וכן על ידי אמו של אהד ואמה של אשתו - "העיתון הזה היה מת הרבה קודם". דבריו נאמרו לאחר שסיגל אהד התעמתה איתו על כך שהוא משך לטענתה סכומים גבוהים של כסף מחשבון החברה, דבר שהוביל בסופו של דבר לקריסתה.

שנחאי תקשורת נסגרה בסוף 2010, ובינואר 2011 הוגשה בקשה לפירוקה מטעם עובדים שטענו כי נותרו חובות כלפיהם. כפי שנחשף השבוע ב"כלכליסט", תיק הפירוק מתברר זה יותר משנתיים בבית המשפט המחוזי מרכז (שעבר לאחרונה מהעיר פתח תקווה ללוד) בפני סגן הנשיא אילן שילה. זאת מבלי שאיש מבני משפחת אהד פעל למנוע מצב שבו סגן הנשיא בבית המשפט שבו מכהנת השופטת אהד, מטפל בתיק פירוק של חברה הקשורה לבנה ולכלתה של השופטת.

עו"ד אורי אהד | צילום: גיל לרנר, ידיעות פתח תקווה

לאחר שביטוח לאומי שילם חלק מחובות החברה לעובדים, משום שבחברה לא היו כספים כלשהם שמהם ניתן להיפרע, הגיש כונס הנכסים הרשמי בקשה לשופט שילה למנות מפרק שיחקור טענות של אחד הנושים על הברחת כספים לכאורה מקופת החברה, שהובילה לקריסתה. טענות אלו התבססו על מסמכים המעידים כי במהלך 2010 נמשכו מחשבון החברה 235 אלף שקל - מרביתם לחשבונו של עו"ד אהד, מקצתם לחשבון של סיגל אהד, וכן 9,000 שקל שהועברו לחשבונו של אפרים אהד, אביו של עו"ד אהד ובעלה של השופטת אהד.

לפי התמליל אומר עו"ד אהד לכאורה כי אמו העבירה כספים לחברה, והדבר מחדד את התמיהה מדוע לא פעלה השופטת אהד להעביר את תיק הפירוק לבית משפט אחר ואפשרה לעמיתה לטפל בו. בינתיים הנהלת בתי המשפט פתחה בבדיקה בפרשה.

"למשוך בלי לחשוב"

תמליל השיחה בין בני הזוג אהד הוגש על ידי אלירן היקרי, עובד לשעבר בשנחאי תקשורת, במסגרת התביעה שהגיש נגד השניים, אך היא טרם התבררה משום שהיקרי העמיד את התביעה על סכום של 6 מיליון שקל אבל לא שילם את אגרת בית המשפט אלא ביקש פטור. בקשתו לפטור נדחתה לאחר שנקבע כי סכום התביעה נראה מופרך ולא מנומק, וכעת תלוי ועומד ערעור שהגיש על ההחלטה. לכן, עד כה לא נדרשו בני הזוג אהד להגיש כתב הגנה ולמעשה לא הגיבו עד כה לתמליל.

לפי היקרי, התמליל מבוסס על הקלטת שיחה שהתקיימה בין סיגל לאורי אהד, כשלטענתו סיגל אהד היתה מודעת לכך שהוא מאזין לשיחה. בתמליל מתעמתת סיגל אהד עם בעלה באשר למשיכת כספים רבה מקופת החברה, וטוענת כי זו היתה הסיבה לקריסת החברה.

סיגל אהד

אורי: "עם יד על הלב, אם לא היינו שמים את הכספים האלה קודם, לא היינו מגיעים למצב שלקחו משם את הכספים. אחרת העיתון הזה היה מת הרבה קודם".

סיגל: "מה? על מה אתה מדבר?"

אורי: "על כל הכספים שאת אומרת שלקחנו. אם לא היינו שמים שם קודם כסף, הוא לא היה חי בכלל... העיתון לא חי, לא חי מהכספים שלו, הוא חי גם ולא מעט, ולא פחות מזה מכספים שאנחנו שמנו: את, אני, אמא שלך, אמא שלי, כולנו".

סיגל: "ואז מה זה אומר? שאם צריך למשוך, אז מושכים כאלה כמויות בלי לחשוב על המחר?"

אורי: "לא לקחו כמויות, וזה לא נכון..."

בהמשך התמליל שואלת סיגל אהד את בעלה: "אתה מכיר עוד אורי אהד שהצ'קים רשומים לפקודתו?"

טעם לפגם לא ידעתי, לא שמעתי ההתחמקות של השופטת הבכירה נגה אהד והתירוצים של בנה לא מתקבלים על הדעת ענת רואה, 2 תגובותלכתבה המלאה

אורי: "סיגל, עזבי, אין בעיה..."

סיגל: "ואתה באמת חושב ומאמין שעסק שמוציאים כל כך הרבה בבת אחת זה חכם?"

אורי: "הוא לא היה חי אם לא הייתי שם קודם... די..."

בהמשך, לפי התמליל, סיגל אהד התעמתה עם בעלה וטענה כי משיכות הכספים הגבוהות הן שהובילו לקריסת החברה.

סיגל: "גם אם תבוא ותגיד חייבים לי 200 אלף (שקל), אז מה, מושכים עכשיו 200 אלף?"

אורי: "אף אחד לא לקח 200 אלף, ואם אנחנו נראה כמה באמת לקחנו, שלא בדיוק, כאילו קוזז, אולי נגיע ל־20 אלף. אולי".

סיגל: "אוי, אורי, די, אל תעשה... משחק תעשה טובה, אי אפשר היה בחודש יוני לא לקחת 60 לקחת רק 20, ובחודש יולי לקחת עוד 20, היה צריך בחודש יוני 60 בבת אחת... וזה כבר לא קשור לעובדה שאם חייבים או לא חייבים, גם צריך לדעת איך להוציא ובשכל, ולא כאילו אין מחר ואין אלוהים..."

"מצילים את עצמנו"

סיגל אהד אף מציינת בתמליל כי לדעתה עו"ד אהד היה צריך להכריז על עצמו כחייב מוגבל. הכרזה על חייב כ"מוגבל באמצעים" נעשית מכוח חוק ההוצאה לפועל, ובמסגרתה מאוחדים תיקי הוצאה לפועל נגד חייב, נקבע לו צו תשלומים, והוא עלול להיות כפוף למגבלות ובהן צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה מלעשות שימוש בכרטיסי אשראי, ואיסור לייסד חברה או להיות בעל עניין בה ללא אישור של רשם ההוצאה לפועל.

סיגל: "אמרתי לך שלא נכון היה הפריסה הזאת. כן מודה באשמה, זה לא נכון היה הפריסה הזאת. כן תבוא ותגיד לי, סיגל, עכשיו 160 אלף שקל צריכים לעבור אלינו לחשבון, נשב ונוציא ונעשה פריסה, לא ככה, לא ככה!"

בהמשך אמרה סיגל אהד לפי התמליל: "מה חכם בלהרוג עסק? מה חכם? מה חכם בלסגור לו ת'חמצן, מה, מה חכם בזה? תבוא תגיד, אני חושב שמגיע לנו עוד החזר של 200 אלף שקל לחשבון שלנו, ואז נעשה את זה בפריסת תשלומים, אבל לא ככה... לא ככה בלי לחשוב על מחר ומחרתיים ועל מה יכול לקרות..."

אורי: "אין בעיה, את צודקת, בסדר גמור..."

סיגל: "בשורה התחתונה, מה יצא? זה מה שאמרתי לך כבר, קיבינימט, כבר היית מזמן מכריז על עצמך כחייב מוגבל ולא מחזיר את כל הכספים האלה, אבל היינו מצילים את עצמנו. מה זה עוזר ששני אנשים, באותה סיטואציה שניהם נופלים, ואם אתה חושב שאחד עולה זה עוזר, אז אתה טועה, פה אתה טועה...".

עורכי הדין עמיקם הדר וחדוה שפירא, המייצגים את אורי וסיגל אהד, מסרו בתגובה: "הדברים יימסרו בהליך כמקובל בבית המשפט ולא דרך התקשורת".

דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה: "כפי שנמסר, לשופטת נגה אהד אין נגיעה מכל סוג שהוא להליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו של בנה. השופטת אינה צד לשיחה נשוא התמליל, אשר הוגש במסגרת תיק שעדיין תלוי ועומד. מעבר לכך אין התייחסות".