אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ספרים רבותי ספרים: 4 ב־100 דולר

ספרים רבותי ספרים: 4 ב־100 דולר

המשבר הכלכלי, האינטרנט, המבצעים ברשתות הישראליות ואפילו הצלחת "הומלנד" - לכל אלה יש משקל בשיווק ספר ישראלי חדש בחו"ל. לקראת יריד הסופרים הבינלאומי בירושלים, שמפגיש בין סופרים, עורכים ומו"לים ממדינות שונות, "כלכליסט" יוצא לבדוק מה צריך סופר ישראלי כדי להצליח בעולם

06.02.2013, 08:53 | מאיה נחום שחל

"אין נוסחת פלא, זה משחק של כימיה. סופר יכול לשלוח ספר לאלף סוכנים, אבל הוא מחפש את האחד שיהיה איתו קליק, שיתחבר לחומר ויקנה את הזכויות", אומר זיו לואיס, מנהל הרכש של הוצאת כנרת זמורה ביתן, שהיה מעורב לאחרונה במכירת הזכויות לספריו של ליעד שהם בחו"ל. "הסופרים צריכים להבין שהם עומדים להשקיע אלפי דולרים מכספם על תרגום איכותי, וגם שאין סיכוי שמישהו ירצה לייצג בחו"ל סופר ישראלי שלא הצליח בישראל".

ב־10 בפברואר ייפתח בירושלים יריד הספרים הבינלאומי, שמגיעים אליו סופרים, עורכים ומו"לים מהעולם. "המילייה האינטימי והמפגשים הספונטניים ביריד הובילו בעבר לעסקים ומכירת זכויות, או לפחות לתחילת דיונים", אומר מנכ"ל היריד יואל מקוב.

לקראת היריד, שחוגג השנה יובל לקיומו, ובעקבות ההצלחות האחרונות מעבר לים של סופרים צעירים, כמו ניר ברעם (עם "אנשים טובים" שנמכר לאחרונה בהולנד ובלגיה) ודרור משעני, יצא "כלכליסט" לבדוק מה צריך לעבור סופר ישראלי כדי להוציא לאור את ספרו בחו"ל.

לרדוף אחרי המקדמות

הצלחה בחו"ל היא חלומו של כל סופר ישראלי. הצלחה בינלאומית מביאה הכרה והערכה ליצירה, וגישה לקהל רחב יותר, אבל לא פחות חשוב - רווח כלכלי. בעוד שבישראל נלחמים המו"לים חדשות לבקרים במבצעים המותירים לסופרים תמלוגים נמוכים, בחו"ל הסיפור שונה. ספר שזכויותיו נמכרות מזכה את כותבו במקדמה שמנה כנגד התמלוגים העתידיים, שנותרת בכיסו גם אם נמכר רק עותק אחד.

לחצו לצפייה
גלריית כלכליסט: (5 תמונות)

"נושא התמלוגים בישראל הרסני, אבל חוזה באירופה או ארה"ב הוא שונה", מסבירה דברה האריס, מסוכנות הספרות הגדולות בישראל, המייצגת בין השאר את דויד גרוסמן ומאיר שלו. "הסופרים מקבלים מקדמה עם חתימת החוזה, ומתחילים להרוויח מהתמלוגים אחרי שהמו"ל כיסה את הוצאות המקדמה. בנוסף, התמלוגים מגיעים על סמך המחיר הקטלוגי של הספר, ולא לפי המחיר נטו אחרי הנחות בחנויות, כמו בישראל".

המשבר הכלכלי העולמי לא פסח גם על שוק המו"לות. המו"לים בארה"ב ובאירופה זהירים יותר, והנטייה היא להשקיע פחות בספרות מתורגמת. האריס מספרת שבארה"ב מוציאים לאור 3% ספרות זרה בשנה, לכן שם זה פחות מורגש, לעומת גרמניה, שם כ־60%–70% מהספרות היוצאת לאור היא זרה.

"בשנים האחרונות קשה יותר למכור ולפרוץ קדימה עם סופר חדש. למכור את שלו וגרוסמן זו לא בעיה, כי יש להם כבר קהל שאוהב אותם מאוד", מספרת האריס. "אני לא רוצה ליצור הרגשה שזה לא משתלם לכתוב או לנסות להגשים את החלום לצאת לאור בכמה שפות, אבל ספר שנמכר בעבר עם מקדמה של 100 אלף דולר יקבל עכשיו 50 אלף. המקדמות תלויות בהתלהבות ובאמון שיש בספר וברקורד של הסופר".

"עולה הרבה כסף לחשוף סופר חדש בעולם", אומרת נילי כהן, מנהלת המכון לתרגום ספרות עברית, גוף ממשלתי הפועל למען הפצת הספרות העברית בעולם ומייצג יותר מ־300 סופרים, ובהם צרויה שלו, אתגר קרת ויורם קניוק. "הצגת הספר בפני המו"לים הזרים כרוכה בעבודה של צוות מקצועי מורכב. המקדמה על חשבון התמלוגים בעת חתימת החוזה נקבעת, בדרך כלל, בהתאם להערכת המו"ל הזר לגבי צפי המכירה, ואלמנטים של שיווק, כמו הבאז והתחרות בין מו"לים מעוניינים. אין סכום קבוע למקדמה, וזו יכולה לנוע אצל סופרים מתחילים בשווקים המערביים בין 1,000 ל־20 אלף דולר".

להשקיע בתרגום

המשוכה הראשונה בדרך לשיווק ספר בעולם היא תרגום. "בעבר היה מקובל שמו"לים באירופה קנו ספרות ישראלית על בסיס חוות דעת של לקטורים, אבל העולם השתנה ולא רוצים להסתכן", אומרת האריס. "בימינו הכרחי לתרגם לאנגלית חלק מהספר ולהכין סינופסיס, כדי שעורך יוכל לדעת אם הספר מתאים על בסיס קריאה חלקית".

"תרגום הוא נושא רציני בעל חשיבות עליונה", אומר וויל מרפי, עורך בכיר מהוצאת הספרים האמריקאית רנדום האוס. "הוא חייב להיות באיכות הגבוהה ביותר, אבל לא חייב להקיף את כל היצירה בשלב הראשון. עסקאות לפעמים נסגרות גם מתרגום של דוגמית".

"השפה היא מגבלה שיווקית", מחדד ירון סדן, יו"ר התאחדות המו"לים בישראל. "הלקטורים בחו"ל ברובם לא יודעים עברית, כמובן, ואין תחליף לעורך או לקטור שקורא בשפה שהוא יכול לרדת לדקויות שלה. את חיים באר, למשל, לא מספיק לקרוא בתרגום כדי להבין את האיכות של כתיבתו".

כמה זה עולה? עלות התרגום משתנה בהתאם לאורך, לסגנון ולתעריף המתרגם. האריס נוקבת בסכום שנע בין 8,000 ל־30 אלף דולר, בהתאם למספר העמודים, וכהן מדברת על בין 5,000 ל־10,000 דולר. סדן מכיר נתונים של חצי שקל למילה, כך שספר ממוצע, המכיל בין 80 אלף ל־100 אלף מילים, יכול להגיע לכ־13,500 דולר.

הסופר דרור משעני, שזכויות התרגום של ספרו "תיק נעדר" נמכרו לאחרונה ל־15 מדינות, מספר כי מומלץ לתרגם לפחות שניים־שלושה פרקים לאנגלית, כדי להקל על ניסיונות השיווק בעולם ולזרז את התהליך. עלות תרגום של שלושה פרקים קצרים עלתה לו כ־2,100 דולר, ובעזרתם נמכרו הזכויות, והספר יראה אור בארה"ב במרץ ובאירופה במאי.

למצוא את הסוכן הנכון

תרגום הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, ומתברר שמאחורי כל סופר מצליח עומד סוכן מקצועי ומנוסה. הסוכנים מכירים את השוק ודרישותיו, ופיתחו במהלך השנים חושים לדעת איזה ספר עשוי להיות נגיש לקהל ולעניין את המו"לים בעולם. את החושים הללו הם ירתמו לטובת הלקוח תמורת עמלה של 10% לפחות. "צריך סוכן שמאמין שהספר שווה את ההשקעה ויכול להצליח ביותר ממדינה אחת", אומרת האריס. "כשיש בידי תרגום חלקי אני יכולה לצאת לעולם ולבדוק אם אפשר לקבל התחייבות ממו"ל לחוזה, מקדמה וכיסוי יתרת התרגום או תרגום לשפה שלהם".

יריד הספרים הבינלאומי בירושלים אשתקד, צילום: שלומי כהן יריד הספרים הבינלאומי בירושלים אשתקד | צילום: שלומי כהן יריד הספרים הבינלאומי בירושלים אשתקד, צילום: שלומי כהן

יש שמדלגים על שלב העבודה עם סוכן בישראל ופונים ישירות לסוכן בחו"ל. במקרה של א"ב יהושע ועמוס עוז זה עובד בהצלחה כבר שנים. את עוז מייצגת הסוכנת הבריטית דברה אוון, בעולם וגם בשוק הישראלי. א"ב יהושע מיוצג בסוכנות ליפמן של אווה קורלניק בשוויץ. "מנקודת מבט של מכירות בינלאומיות אפשר לשבת בכל מקום בעולם ולעבוד עם הסופרים", אומרת הסוכנת רונית זפרן מליפמן, המייצגת גם את ניר ברעם, אלי עמיר ודרור משעני. "יש סופרים שעובדים ישירות איתנו. פונים אלינו הרבה באופן עצמאי, כמו ברעם ומשעני שתרגמנו ליותר מ־12 שפות".

"עבור סופר שרוצה לצאת לאור בארה"ב, עבודה עם סוכן היא המפתח", אומר מרפי, "ולא משנה אם הוא ממוקם בישראל או במקום אחר. רצוי גם לעבור דרך המחלקה לזכויות זרות של ההוצאה שאיתה הוא עובד, בהנחה שיש כזו". לואיס מבהיר: "אני לא ממליץ למכור ישירות להוצאה בלי סוכן. האתגר הגדול הוא למצוא סוכן טוב, זה כמו שידוך. ספריו של ליעד שהם 'מסדר זיהוי' ו'עיר מקלט' נמכרו לאחרונה בהצלחה לכמה מדינות בזכות סוכן בלונדון".

"זו לא רק פונקציה של סוכן טוב, אלא כמה הצליח הספר בארץ, ואם היה באז סביבו", אומר סדן. "חשוב שהבאז יזלוג לחו"ל, וסוכן טוב צריך לדעת למנף את חומרי הגלם שנותנים לו - איכות היצירה, שמו הטוב של הסופר והבאז. היום זה בעיקר אינטרנטי". גורם בתעשייה מספר שיש סופרים שבשם הבאז אין להם כלל עניין בהכנסות מהשוק הישראלי: מטרתם היא למכור כמה שיותר עותקים בארץ כמקפצה לחו"ל. הם רוצים ליצור עניין סביב הספר, גם אם יימכר בכל המבצעים והתמלוגים עליו יהיו אפסיים, העיקר שיגיע למעמד של רב־מכר בישראל, מה שידחוף ויזרז את תהליך קבלת ההחלטות מעבר לים.

לזהות מגמות עתידיות

לנסות להצביע על "הדבר הבא" בעולם הספרות זהה להצבעה על הדבר הבא בעולם העסקי. "יש פה מעגליות בסיסית שאומרת כי היום אתה אין ומחר אאוט", אומר לואיס ומוסיף: "כרגע מותחנים ישראליים הם מאוד אין, בגלל הסדרה 'הומלנד', ומחפשים סופרי מתח מישראל".

בעבר היתה יותר התעניינות במצב הפוליטי, ונמכרו ספרים על ישראל והמזרח התיכון, אבל גם זה השתנה. "זה גורם לנו לגעת בחומרים שלא נגענו בהם בעבר", אומרת האריס. "אני מנסה דברים יותר מסחריים. נכנסתי לתחום הפנטזיה והמדע הבדיוני, שמעולם לא קראתי לפני כן, ויש דברים שאני מאמינה בהם, עם פוטנציאל הכנסה גבוה, כמו אופיר טושה גפלה, שכתב לפני שמונה שנים את 'עולם הסוף', שהפך לקאלט בארץ ונמכר עכשיו לארה"ב".

אי אפשר להתעלם מההזדמנויות החדשות שמייצר העולם הדיגיטלי. ענף המו"לות נמצא בנקודה שבה השינויים הטכנולוגיים מעמידים בסימן שאלה את נחיצותם של סוכנים או מו"לים בעתיד. "מרגישים שינוי", אומרת האריס, "כל אחד יכול לשים ספר למכירה באמזון ואולי להצליח. ההכנסה המקובלת מספר דיגיטלי היא 25% ממחיר של 10 דולר. אפשר גם להוציא בקינדל ספר שעולה שלושה דולר, והסופר מקבל חצי. אבל, חשוב לזכור שמישהו צריך להשגיח כדי שהספר יהיה ראוי לצאת לאור, ומביני דבר יודעים שמו"ל מסוים זה גושפנקה לאיכות".

"צריך לנצל הזדמנויות חדשות להציג דוגמאות של חומרים, כמו אתרי שיתוף חברתי שמתמקדים בכתיבה", אומר לואיס. "פעם סף הכניסה לעולם היה דרך סיפור קצר בעיתון יוקרתי, והיום זה דרך אתרים. הסוכנים בעולם מחפשים במקומות האלה".

"שמעתי מאנשים שהעמידו את ספריהם למכירה באמזון שלא נחלו הצלחה, כי אין מו"ל מאחור שמטפל ומו"ל זר שמשווק וזה קשה", אומר סדן. "אם אין כוח שמשקיע ויש לו עניין לדחוף, זה לא יקרה לבד. עדיין אין תחליף למו"לות המסורתית, בוודאי לא לישראלים למכירה בחו"ל".

הסופרים הישראליים המתורגמים ביותר:

עמוס עוז: תורגם ל־38 שפות

דוד גרוסמן: 35 שפות

אורי אורלב: 34

אפרים קישון: 34

אתגר קרת: 30

א.ב. יהושע: 28

אהרן אפלפלד: 25

יהודה עמיחי: 24

ש"י עגנון: 24

מאיר שלו: 19

צרויה שלו: 23

יורם קניוק: 20

* לפני נתוני המכון לתרגום ספרות עברית, נכון ל־2011

יריד הספרים הבינלאומי בירושלים

היריד מושך אליו מעל 500 מוציאים לאור מכ־30 מדינות, המציגים מעל 100 אלף ספרים בשפות שונות. תקציב היריד עומד על כ־2.72 מיליון שקל, מתוכם כ־1.5 מיליון שקל תמיכה ציבורית, רובם מעיריית ירושלים, ההכנסות העצמיות של השכרת הדוכנים למו"לים נאמדות בכ־800 אלף שקל וכל השאר מתרומות ומספונסרים (jerusalembookfair.com).

תגיות