לאן נעלמו ההמלצות בדו"ח מזרחי טפחות?

חדי העין שעיינו בדו"ח הבדיקה הסופי של בנק ישראל בנושא היבטי ממשל תאגידי במזרחי טפחות, יכלו להבחין כי הדו"ח מתחיל בעמוד 3. מדוע אם כך העדיפה הנהלת בנק מזרחי טפחות שלא לפרסם את שני העמודים החסרים בקובץ הוורד שהעלתה שלשום?

ל"כלכליסט" נודע כי בשני העמודים הראשונים הופיעו בין היתר המלצות אופרטיביות לבנק כיצד לנהוג. אחת מהן היתה דרישה מהדירקטוריון להתכנס ולדון בממצאי הדו"ח ובהתנהלותו של המנכ"ל אלי יונס, במטרה להגיע להחלטות שישנו את נהלי הבנק. אולם אף שייתכן עניין לציבור בהמלצות המלאות, בבנק העדיפו שלא לפרסם אותן.

תנו סיכו לדירקטוריון הדור ההוא של המנהלים כישוריו של אלי יונס הם אלו שאחראים להצלחתו של בנק מזרחי טפחות בשנים האחרונות. וייתכן גם שהצלחות אלו קצת בלבלו אותו גלית חמי, 11 תגובותלכתבה המלאה

המאבק בין בעלי השליטה פגע בפעילות העסקית

בנק ישראל החל לבדוק את אופן קבלת ההחלטות במזרחי טפחות לאחר שיונס קרא להדחתו של הדירקטור דאז, שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט. זאת על רקע כפל כהונתו כדירקטור בבנק ובקבוצת הרכב קרסו. לטענת יונס, כפל זה הקשה על הפעילות העסקית של הבנק מול קרסו.

בדו"ח הסופי מלין בנק ישראל על כך שמאבקי השליטה בין נציגי בעלי השליטה משפחת עופר ומוזי ורטהיים, הובילו את הדירקטוריון לקבל החלטות שפגעו בפעילות העסקית. לפי הדו"ח, במשך יותר משנה התקשה הבנק לאשר עסקאות עם יבואנית כלי הרכב קרסו. זאת מכיוון ששלושה מתוך ששת חברי ועדת הביקורת בבנק היו בעלי עניין אישי בקרסו - אברהם (בייגה) שוחט, יוסי שחק ודב מישור.

החוק קובע שכאשר הבנק מבצע עסקה עם חברה, שלנושא משרה בבנק יש בה עניין אישי, יש לאשר זאת בוועדת ביקורת. העובדה שלמחצית מהוועדה עניין אישי בקרסו, הביאה לכך שלא ניתן היה לאשר לבנק להעניק אשראי או להתקשר באופן כזה או אחר עם קרסו.

בנוסף הדו"ח ביקר בחריפות את המכתב של יונס, שהוגדר כחריגה מסמכותו. זאת משום שבמכתב מנהל שכיר קורא לכאורה לדירקטור המפקח עליו, להתפטר.

בשיחה עם "כלכליסט" אתמול שוחט התייחס לממצאי הבדיקה. "אני מאוד שבע רצון מהדו"ח, ואני חושב שהוא שם את האצבע על המקומות הנכונים", אמר שוחט.

"בסיכומו של דבר הובהר שהמנכ"ל לא פעל כהלכה בכתיבת המכתבים שלו, בנוסח שלהם ובתוכנם. הדו"ח גם מציין במפורש שכאשר יונס כתב את המכתבים, הוא ידע שאני לא אשאר חבר דירקטוריון", הוסיף שוחט.

"לא מובן מדוע המנכ"ל התנהג כפי שהתנהג"

בדו"ח הפרוס על פני 19 עמודים תוקף הפיקוח על הבנקים את החלטתו של יונס להתערב בגיבוש תוכנית התגמול למנהלים. בדו"ח מתואר כי בישיבת הוועדה לשכר ותגמולים מפברואר 2012, החליטה הוועדה למנות יועץ חיצוני בכדי לבחון את תוכנית התגמול להנהלה הבכירה ולייעץ לוועדה כיצד להרכיב תוכנית חדשה. אולם לשיטתו של יונס, הנהלת הבנק היא זו שצריכה להכין את התוכנית. זאת לאור העובדה כי מי שממונים על מערכת יחסי העבודה בבנק הם המנכ"ל וההנהלה.

על ההתערבות בתגמול אמר אתמול שוחט כי "הדו"ח מאשר שיונס פעל יחד עם היועמ"ש בניגוד לכל הכללים בדיונים בוועדת התגמול, גם בעובדה שהוא התעקש שהחוק מחייב אותו להביא תוכנית בניגוד לדעתו של יו"ר הוועדה גדעון סיטרמן".

הדירקטור לשעבר אברהם (בייגה) שוחט | צילום: גיא אסיאג

הדו"ח מבקר את חברי הדירקטוריון, ובנק ישראל מטיל ספק בכך שפעלתם לטובת החברה.

"זה מתייחס לאירוע מסוים של ישיבה שבה שינו את הרכב הוועדות. אני מוכן להסכים שהביקורת על הישיבה הזו, כפי שהיא התנהלה, היא מוצדקת, אבל התנהלות הדירקטורים היא לא דבר מהותי או יוצא דופן, לדעתי".

יש משהו בדו"ח שחסר לך?

"אני בטוח שבוועדת התגמול הדברים יתנהלו אחרת להבא. לשם עניין כתיבת המכתבים אני מקווה שהמנכ"ל יבין שיש דירקטוריון, שיש יו"ר דירקטוריון, ושהביקורת שהופנתה כלפיו היתה בהחלט במקומה. בסופו של דבר, הפרשה חלפה והדברים הסתיימו, אבל מפריע לי שכשקוראים את הדו"ח, לא מבינים מדוע המנכ"ל התנהג כפי שהתנהג".

ממזרחי טפחות נמסר בתגובה: "הבנק פרסם בדו"ח מיידי ופומבי את דו"ח הבדיקה המלא, בדיוק כפי שנדרש על ידי בנק ישראל. הבנק לא נדרש לפרסם את מכתב הלוואי של בנק ישראל (בן עמוד וחצי) בדבר אופן הטיפול בדו"ח הבדיקה ולוחות הזמנים הכרוכים בכך. לאחר דיון בדירקטוריון הבנק ובהתאם להחלטתו, במועד ובצורה שייקבעו על ידו, יביא הבנק לידיעת הציבור את אשר ימצא לנכון ולמתאים".