ילדי ישראל יהפכו לחסכנים?

"כל אחד רוצה וצריך כל מיני דברים. רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את כל מה שהם רוצים או צריכים. אתם מוזמנים למסע היכרות עם משפחת כספי. המשפחה מנסה לענות על הרצונות והצרכים של בני המשפחה השונים, במסגרת התקציב (סכום הכסף) העומד לרשותם", בעזרת משפחת כספי ועזרים נוספים, ילמדו משרד החינוך שנה הבאה את תלמידי כיתות ב' את מקצוע הלימוד החדש "חינוך פיננסי".

שילוב החינוך הפיננסי מהווה חלק ממטרות תוכנית הלימודים "מולדת, חברה ואזרחות", ויכלול נושאים כמו: סדרי עדיפויות וקבלת החלטות של הפרט, המשפחה והקהילה, צרכנות נבונה, חשיבות החיסכון, מחירה האקולוגי של תרבות השפע והצרכנות והיכרות עם מוסדות ציבור ביישוב ובמדינה. משרד החינוך ממליץ להקדיש לנושא החינוך הפיננסי 4-5 שיעורים בכל שכבת גיל. השנה תיערך השתלמות מורים ארצית מתוקשבת בהיקף של 30 שעות, המוכרת כהשתלמות מורים למורי אופק חדש.

כיתות ב'-ג' ילמדו בו זמנית באמצעות מערך שיעורים אינטראקטיביים על חיסכון משפחתי וניהול תקציב המשפחה, ושיעורים פרונטאליים על הכרת שטרות הכסף בישראל ועל הבנק. כך לדוגמה במערך האינטראקטיבי הילדים יראו סרטון קצר של שיחה של משפחת כספי על התוכניות לחופש הגדול, כאשר השיח מראה שאומנם יש רצונות שונות לילדי המשפחה, אבל האם מסבירה לילדים שאין כסף לכל התוכניות, וצריך להתפשר. 

חומרי הלימוד לא רק יגרמו לילדים להבין את הוריהם שצריך לחסוך כסף ולא ניתן לקבל הכל, אלא גם ינסו לגרום להם להבין את הערך הכספי של כל הוצאה שהם מבקשים מהוריהם.

כך למשל יוכלו הילדים לנחש כמה כסף נחסך בחודש אם קונים בגדים שאינם שייכים למותג, ולאחר מכן לראות כמה כסף אכן נחסך.

לסיכום תהליך הלמידה, ילדי כיתות ב' יוכלו לשחק משחק שעובד על אותו היגיון של "באבלס", המראה לילדים שכאשר הם צורכים ממתקים, מותגים, קולה, כרטיסי קולנוע, פופקורן ופיצה, הנקודות יורדות.

תלמידי כיתות ד' ילמדו גם הם על צריכה נבונה וחיסכון אך בכלי למידה שונים המותאמים לגילם, הכוללים התייחסות לרכישה דרך האינטרנט והאפשרות להחזרת מוצרים.

בשיעור על שטרות הכסף נכנס גם המרכיב של שיעורי מולדת שיכללו היסטוריה וציונות. התלמידים יצטרכו להכין שיעורי בית בהם יתארו מי הם זלמן שז"ר, יצחק בן צבי, ש"י עגנון ומשה שרת ולענות על מטלת העשרה "מציאת מכנה משותף לדברים שסייעו לעם היהודי בשמירת צביונו בגולה".. הם גם יכירו מי הם הדמויות המופיעות על השטרות האמריקאים ועל השטרות הבריטיים.

בשיעורים על הבנק ילמדו התלמידים על תפקידי הבנק, יכירו מושגים הקשורים בעולם הבנקאות כמו חשבון עובר ושב וילמדו להבחין בין מוסד פרטי למוסד ציבורי. השיעור גם יכלול ביקור בסניף בנק הקרוב לבית הספר.

תלמידי כיתות ב'-ד' ילמדו גם על קיימות ומשאבי טבע ויקבלו עידוד לצריכה ירוקה. בנוסף ילמדו הילדים מה עומד מאחורי הפרסומות שהם רואים בטלוויזיה המפתים אותם לקנות שוקולד.

דנה פרידמן, מפקחת מרכזת מקצוע (מפמ"ר) מדעי החברה שהכינה את התוכנית לחינוך פיננסי של כיתות י', מסבירה כי התוכנית לכיתות הנמוכות נבנתה בהתאמה עם התוכנית הנוכחית. "אנחנו רוצים לבנות תשתית ברורה ומעמיקה של הנושא. כל נושא לומדים ביסודי ושוב בתיכון אבל ההבדל הוא ביכולת העמקה בכיתות הגבוהות. ברגע שנבנה את התשתית נכון בכיתות ב' נוכל לדעת שהתשתית בכיתה י' מתבססת על ידע מוקדם ונוכל לתת העמקה בתחומים נוספים או בראייה רחבה יותר".

היום 130 אלף תלמידי כיתות י' לומדים חינוך פיננסי. תוך שנתיים כל כיתות י' אמורים להיכנס לתוכנית. ההרחבה לשנה הבאה עדיין לא נקבעה, היות ובמשרד החינוך מחכים לאישור תקציב המדינה כדי לראות מה גודל התקציב שיקצו להם".

למה לדבר עם ילדים צעירים על כסף? מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר הסבירה כי "בעידן של היום המיומנויות הצרכניות חשובות ביותר. ילדים מגיל צעיר הם שוק צרכנים, וחשופים להמון פרסומות שמפתות אותם איך להוציא כסף. חשוב כבר מגיל צעיר להקנות להם מיומנויות מושכלות של צרכנות נבונה, השוואת מחירים ותודעת חיסכון. ככל שילד מפנים את המיומנויות בגיל צעיר, הן הופכות להיות גורם מובנה באישיות שלו והוא הופך להיות גורם משפיע בבית ובמשפחה והרבה פעמים הוא מביא מתוך המיומנויות שלו אל ההורים שלו ומשפיע על הרגלי צרכנות בבית". שטאובר מאמינה שכאשר ההורה יגיד לילד "לא" כי אין כסף, הילדים עתה יבינו את השיקולים של ההורים שלהם.

כאמור, לימודי החינוך הפיננסי מוטמעים בתוך לימודי האזרחות בכיתות י' ותוכנית "מולדת וחברה" בבית הספר היסודי. שטאובר מסבירה כי "תמיד המשאבים שעומדים לרשותנו צריכים להתחשב בכל הצרכים. אין על הפרק הוספת מקצוע, התכנים חשובים מאד ומתאימים לתכנים האזרחיים והצרכניים. אנחנו מלמדים צרכנות נבונה גם במתמטיקה ותחומי דעת רבים אחרים". על השאלה האם התכנים הללו מתאימים למגזרים השונים באוכלוסיה – למשל למגזר הערבי ולמגזר החרדי, להם שיעור השטרות אינו מתאים - מבטיחה המנכ"לית כי "תהיה התאמה לקבוצות השונות באוכלוסייה. זו רק יריית הפתיחה".