אפל TV: קופסה שחורה ומאכזבת

אפתח ואומר שאני אוהב את מוצרי אפל. יש לי אייפון, הכתבה הזו נכתבה על מקבוק אייר, ולא פעם כתבתי ב"כלכליסט" סקירות חיוביות על מוצרי החברה החדשים. ההקדמה הזו חשובה, כי לא פעם כשאנו כותבים דברים שליליים על אפל אנו זוכים לתגובות שמאשימות אותנו במשוא פנים.

הביקורת הזו על אפל TV, הסטרימר המוגבל והנכה של החברה - הולכת להיות שלילית במיוחד. מדוע? משום שהוא לא מספק חווית שימוש של סטרימר מודרני.

זו ציפור, זה מטוס, זה לא סטרימר

האפל TV מייצג את כל הפעילות של אפל בתחום הטלוויזיה, והוגדר על ידה לא פעם כ"תחביב", רמז לכך שהחברה עוד לא התפנתה על מנת להציג מהפכה בתחום. מדובר, בעיקרון, בסטרימר. ואולם, המגבלות של המכשיר הזה כה רבות ויכולותיו כה מצומצמות ששם התואר הוא פשוט עלבון לסטרימרים אמיתיים. .

על מנת להשתמש בסטרימר סטנדרטי, כל שצריך הוא מחשב מחובר לרשת ביתית ועליו תכנים לצפייה או להאזנה - סרטים, סדרות, שירים, תמונות וכו'. סטרימרים חדשים מציעים יכולות מתקדמות יותר כמו גישה לרשת ואפליקציות של ספקי תוכן כמו הולו או נטפליקס (שרובן לא רלוונטיות בישראל), אבל בשורה התחתונה לכולם אותה מטרה: לאפשר למשתמש להזרים את התכנים מהמחשב לטלוויזיה.

האפל TV לא יבצע את המשימות הללו, ולמעשה אם אין לכם מכשיר של אפל ואתם לא משתמשים באייטיונס, אין למכשיר כמעט שום שימוש.

 

המכשיר עצמו מעוצב לפי מיטב הסטנדרטים המינימליסטיים של אפל: קופסה קטנה ושחורה, ללא שום כפתורים ועם מעט שקעים מאחורה. השלט המצורף (שעשוי ממתכת, פרט לכפתורים) הוא אולי הפשוט ביותר בשטח: ארבעה כפתורי חצים לניווט מסודרים בעיגול עם כפתור בחירה במרכזם, כפתור Menu שמשמש במרבית המקרים ככפתור Back וכפתור Play/Pause. השלט כל כך מינימליסטי שמרבית שטחו ריק ומיועד לאחיזה נוחה.

ההתקנה הפיזית של האפל TV פשוטה: כבל אחד לחשמל, כבל שני לטלוויזיה. עם הפעלת המכשיר תידרשו להתחבר לרשת ה-WiFi שלכם. ברוב הסטרימרים זה מספיק, ומרגע זה אפשר לגשת לתכנים שעל המחשב וכן לשירותי רשת אם קיימים. כאן, זה לא מספיק ובשלב זה תוכלו לזכות רק לגישה לאפליקציות שונות כמו יוטיוב או נטפליקס.

לא אייטיונס? לא פועל

השליטה והניווט פשוטים, אך עלולים להטעות בהתחלה. בתפריט הראשי מוצגים עד חמישה אייקונים, שניים מהם קבועים, מחשב והגדרות, ועוד שלושה בהתאם להיצע של תכני חנות אייטיונס במדינה אליה משויך חשבון המשתמש - מוסיקה, סרטים וסדרות טלוויזיה (האחרון לא מופיע בישראל).

 

משתמש מתחיל יכול לחשוב שבחירה באחד משלושת האייקונים האחרונים מובילה לתכנים במחשב בהתאם לסוגה, אך למעשה מדובר בקישורים לחנות אייטיונס של אפל.

תכנים מהמחשב נמצאים רק תחת אייקון המחשב, אבל הגישה אליהם לא פשוטה כל כך. אם אתם רוצים להגיע לתכנים שעל המחשב, תידרשו להזין את פרטי חשבון האפל שלכם (ואם אין לכם אחד כזה, לפתוח). אחרי שביצעתם זאת זה הזמן לחזור למחשב שלכם, ולפתוח את תוכנת אייטיונס. כעת, במסך הראשי אפשר לבחור Computer ולהזרים לטלוויזיה תכנים שנמצאים בספריית אייטיונס בלבד. מדובר בהליך מייגע לא רק בשלב ההגדרות אלא גם בשימוש שוטף. כל תוכן שהורדתם או צרבתם צריך להגיע קודם לספריית האייטיונס, לא מספיק סתם לזרוק אותם בתיקייה.

זו אולי לא בעיה אם אתם כבר משתמשים בתוכנה לניהול ספריית השירים שלכם, אבל כמה אנשים עושים את זה? וכמה מהם גם משתוקקים להזרים שירים לטלוויזיה? זה הליך די מייגע להעביר כל סרט או פרק מסדרה שהורדנו מהרשת לאייטיונס, שלא לדבר על כך שהתוכנה לא תומכת בקבצי MKV שמהווים סטנדרט דה-פקטו בכל הקשור לסדרות וסרטים ב-HD. כלומר, אם הורדתם קובץ HD תיאלצו קודם להמיר אותו לקובץ שאייטיונס תומכת בו כדי להזרים אותו לאפל TV.

אם כבר עברתם את כל השלבים האלו, תוכלו לבחור ב-Computer מהמסך הראשי של אפל TV, לבחור את סוג הקובץ (סרט, שיר, סדרת טלוויזיה, פודקאסט) ולהריץ את הקובץ. לזכותו של המכשיר ייאמר שאחרי ההליך המפרך הזה, הקובץ יתנגן בצורה חלקה ויוצג באיכות גבוהה.

AirPlay Mirroring: שיקוף מסכים בעייתי

יש דרך נוספת להזרים תכנים מהמחשב לטלוויזיה, AirPlay Mirroring. מדובר בפתרון מדליק שבלחיצה אחת על האייקון המתאים גורם למסך הטלוויזיה לשקף למעשה את כל שמתרחש על מסך המחשב. באופן זה, אפשר לבחור קובץ וידיאו ששמור על המחשב, להפעיל אותו והוא יוצג על גבי הטלוויזיה. יש כמה בעיות בולטות, והנה הן מהקל אל הכבד:

1. שימוש ביכולת זו לא מאפשר להשתמש בשלט האפל TV. כלומר, המחשב ממנו מזרימים צריך להיות בסמוך למקום שבו אנו יושבים וצופים בטלוויזיה כדי שאפשר יהיה לשלוט בנעשה על המסך.

2. קבצי HD סובלים מתקיעות וקפיצות רבות בעת הצפייה, ובכל מקרה האיכות נמוכה משמעותית מהמקור.

3. תכונה זו זמינה רק למחשבים ומכשירים מתוצרת אפל. לבעלי ווינדוס או לינוקס היא פשוט לא קיימת.

ה-AirPlay Mirroring זמינה גם למכשירי iOS - אייפון, אייפד ואייפוד טאץ' - שמעצם טיבם יותר קל להשתמש בהם בתור שלט חלופי. עם זאת, השימוש במכשירים אלו צופן בחובו את אותן בעיות בדיוק שקיימות בעת הזרמה מהאייטיונס.

טמפל ראן מעולם לא נראה טוב יותר

גיימרים, מנגד, יכולים למצוא עניין באופציה מוצלחת אחרת שגם היא נסמכת על יכולות ה-AirShare של מכשירי ה-iOS: לא מעט משחקים באפסטור מנצלים אותה על מנת להפוך את הטלוויזיה לתצוגת המשחק, ואת המכשיר לבקר חכם מבוסס מגע שיכול להציג נתונים משתנים ולעשות שימוש בחיישני התנועה של המכשיר.

למעשה, אם יש לכם כבר אייפון או אייפד, האפל TV יוכל לתפקד כמעין קונסולת משחקים רזה שמסתמכת על כוח העיבוד ושטח האחסון של מכשיר המובייל. לא מעט נכתב על האיום שמציב האייפון על קונסולות המשחקים הניידות, ולתכונה זו יש אופציה לאיים גם על קונסולות המשחקים הנייחות. ואולם, כרגע מבחר המשחקים לא גדול, מורכב ממשחקים פשוטים יחסית ולא כולל כותרים בולטים ומסקרנים.

בפני עצמו, בלי חיבור למכשירים אחרים, יש לאפל TV מעט שימושים. הזכרתי כבר את האפליקציות (שלמרבה הצער מגיעות מותקנות מראש, בלי אפשרות להוריד נוספות). שימוש אחר הוא החיבור לאייטיונס. דרך האפל TV תוכלו לרכוש תכנים חדשים ולהזרימם למכשיר באמצעות iCloud.

בנוסף, אם כבר רכשתם תכנים בעבר תוכלו להזרים אותם לטלוויזיה באמצעות iCloud. במקרה הזה, בניגוד ל-AirSharing, סדרות שניגנתי היו באיכות גבוהה וזרמו למכשיר מהענן ללא תקיעות או תקלות.

סיכום: למעריצים בלבד

המחיר של האפל TV לא גבוה, בפרט כאשר מדובר במוצר של אפל - 519 שקל באיידיגטל, פחות מ-500 שקל אצל יבואנים עצמאיים. אבל למרות זאת, אי אפשר להמליץ על רכישתו. האפל TV הוא מוצר שמיועד בראש ובראשונה להזרים תכנים שנרכשו מאפל. אם אתם לא רוכשים את כל הסדרות והסרטים שלכם מחנות אייטיונס, השימושים האפשריים במכשיר מוגבלים מאוד ולמעשה כמעט שלא קיימים. יכולות ה-AirPlay אמנם נחמדות, אבל לא שימושיות בכל הקשור להזרמת קבצי וידיאו מהמחשב. גם החיבור עם מכשירי iOS לא מצדיק רכישת מכשיר במאות שקלים.

בסכום דומה, או גבוה במעט, תוכלו למצוא לא מעט סטרימרים סבירים שיספקו גישה רחבה ונוחה הרבה יותר לכל התכנים שנמצאים במחשב שלכם. את האפל TV אפשר להשאיר למטורפי אפל הגדולים באמת.