צילום: רונן אקרמן
שופטים, על המערכת הממוחשבת שמעתם?
בזכות מערכת נט-המשפט פרטי התיקים והבקשות הפתוחות מגיעים לשופטים בלחיצת כפתור. יכול להיות שבמחוזי בלוד לא שמעו על זה?
סיפור עכשווי, רגיש במקצת, מעלה לדיון את נושא המערכת הממוחשבת בבתי המשפט, הפעם מכיוון יתרונותיה הגלויים. מדובר על תיק פירוק שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז (לוד). בתחילת 2012 הוגשה בקשה למינוי מפרק קבוע. צו הפירוק ניתן כשנה לפני כן. על פי הטענה, הסיבה לכשלון החברה היתה משיכת כספים על ידי מי שהיו מעורבים בעסקי החברה, והתבקשה חקירה. אך הבקשה למינוי המפרק נותרה "באוויר" ולא טופלה.
קראו עוד בכלכליסט
בימים האחרונים נתן כבוד השופט שהוציא את צו הפירוק החלטה, ובה הסביר: "הבקשה לא טופלה, ככול הנראה משום שלא הגיעה לשולחני". וכן: "איש גם לא הסב את תשומת לב בית המשפט לאי מתן ההחלטה". עוד ציין, כי בימים אלה הוסבה תשומת לבו לכך שטרם ניתנה החלטה, וכי מי שנזכר בבקשה, הוא בנה של שופטת מאותו בית משפט. בנסיבות אלה העביר השופט את העניין לכבוד נשיא בית המשפט העליון, שיכריע באיזה בית משפט ידונו בתיק.
מתוך נקודת מוצא שזו ההחלטה הנכונה שיש לקבל בנסיבות כאלה, נשאלת השאלה, מה זה: "ככל הנראה משום שלא הגיעה לשולחני"? ואיפה מערכת נט-המשפט?
"מת המשפט"
כידוע, מערכת נט המשפט נכנסה לפעולה מלאה אצל השופטים בכל בתי המשפט, למעט העליון. אמנם, מדובר במערכת המושמצת ביותר בזירה המשפטית, שספגה הכי הרבה טענות ומענות. חטא המשפט, מת המשפט, הם רק חלק מהבדיחות שהמציאו המשתמשים, בגנותה. פיתוח המערכת נמשך מעל למצופה והתקלות החמורות שהתגלו הקשו על קליטתה. עיקר הטענות היו בעניין איטיות, אי יציבות, אמינות נמוכה ואי טיפול בתקלות. מבקר המדינה בדו"ח ביקורת מחודש מאי 2012 אף קבע, כי חלק מהליקויים החמורים טרם טופלו.
יחד עם זאת, נראה שמשתמשים רבים לא יכולים לחשוב או לזכור מה היה קודם. די ברור כי ניהול כמות כזו של תיקים, באתרים כה רבים, מחייב מערכת שכזו. מדובר בשינוי מהותי ויסודי, ואין פלא כי הטמעתה מורכבת ונמשכת עד היום. כך למשל, נוהל חדש לעניין החתימות על ההחלטות הוצא בשנה שעברה, לאור החלטת נציב התלונות על השופטים, ונראה כי מרבית השופטים "יישרו קו" עם ההתנהלות הנדרשת. למעשה, כיום נראה כי המערכת התקבלה ככורח המציאות, ובהדרגה מספר הנהנים והמתפעלים ממנה עולה על מספר המתלוננים והמעכבים - דומה כי מרבית המשתמשים מצויים בעמדה שיתרונותיה עולים על חסרונותיה.
להיפטר מהמונחים הישנים
מבחינת השופטים, אחד השינויים הגדולים הוא בעניין "שולחן העבודה". לא עוד שולחן עבודה עמוס תיקים לעייפה שחייבים לעבור פיזית ביניהם, כי אם שולחן עבודה ממוחשב שממתין לשופט, שמאתר את התיקים או הבקשות שבהמתנה להחלטה. אלה "נוחתות" לו לסל, אם נפתחה אצלו משימה מתאימה. בפעולה תקינה של המערכת, הבקשות שיש לתת בהן החלטה צריכות להופיע כמשימה אצל השופט שאליו נותב התיק, באופן יום-יומי.
השופט של היום יושב מול מערכת מקוונת, שצריכה להתעדכן כל הזמן. במידה רבה, השופט הוא אדון המערכת. לא אמור להיות "לא הגיעה לשולחני." הגיעה העת להיפטר מהמונחים הישנים. עדיין יתכן - לא קיים במערכת, לא נותב כנדרש, הפרטים לא הוקלדו, או סיבה אחרת הקשורה בעיון וחיפוש. אך אם הבקשה קיימת בנט, צריך לבחון מדוע "התייבשה" - אם לא נפתחה משימה, לא נותבה כמו שצריך, או לא נשלפה במועד. תקלה שכזו יכולה להימנע באמצעות הנחיה ורענון הנהלים במזכירות, והקפדה על פתיחת משימות במערכת הממוחשבת, עם סריקת הבקשות.
תגובה אחת לכתיבת תגובה