אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
13 שנה חלפו, ועדויות התביעה טרם הסתיימו צילום: אוראל כהן

13 שנה חלפו, ועדויות התביעה טרם הסתיימו

שני רואי חשבון הועמדו לדין על חלקם בקריסת בולוס גד ובולוס תיירות. העבירות הנטענות כבר חוגגות בר־מצווה, אך בית המשפט אפילו עוד לא שמע את כל עדי התביעה. ככה זה כשעד מרכזי חי בחו"ל ומגיע להעיד מתי שנוח לו

11.02.2013, 08:37 | משה גורלי

בבית המשפט המחוזי בתל אביב מקרטע לאטו תיק פלילי שממחיש את תחלואי הסחבת ועינוי הדין במערכת המשפט הישראלית. העבירות חוגגות בר־מצווה. הן בוצעו, לכאורה כמובן, לפי כתב האישום לפני 13 שנה. כתב האישום הוגש בשנת 2005. לאחר חניה אצל שני שופטים אחרים, נחת התיק בנובמבר 2007 באולמו של השופט ד"ר עודד מודריק.

מדובר בתיק שעוסק בהטעיית משקיעים ובקריסה של חברת בנייה ציבורית, בולוס גד, והחברה־הבת שלה, בולוס תיירות. כתב האישום הוגש נגד איבראהים בולוס, יו"ר הדירקטוריון ובעל מניות בשתי החברות (הלך לעולמו לפני כשלוש שנים); בנו יעקב בולוס, ששימש כמנכ"ל וכדירקטור; וחתנו עזמי נשאשיבי. הם נאשמים שלא חשפו מידע מהותי שהביא לקריסת החברה, ואפשרו לבעלי השליטה להוציא 27 מיליון שקל שלא כדין מחשבונות החברה. בתיק נאשמים גם רואי החשבון וליד סייד ואלי אביגוש, לשעבר מבריטמן־אלמגור, שחתמו על הדו"חות, לכאורה בידיעה שהם כוללים פרטים מטעים.

השופט עודד מודריק. החלטה בלתי שגרתית בעליל, צילום: אוראל כהן השופט עודד מודריק. החלטה בלתי שגרתית בעליל | צילום: אוראל כהן השופט עודד מודריק. החלטה בלתי שגרתית בעליל, צילום: אוראל כהן

מו"מ על מועד העדות

במשפט הזוטא שהגיש אביגוש נגד קבלת הודאתו במשטרה, נחשף מצבו הבריאותי הרעוע, שנזקף בין היתר להתארכות הפרשה שגורמת לו להיטלטל באי־הוודאות שבין הרשעה לזיכוי.

גם היום קשה לדעת מתי התיק יסתיים. אפילו עדויות התביעה טרם הסתיימו. הסיבה: אלי כליף, לשעבר מנהל הביקורת מטעם בריטמן־אלמגור, שהוא עד התביעה האחרון, חי ועובד בארה"ב, ולכן מועדי עדותו נקבעים לפי זמני הביקור שלו בארץ.

כשהוא מגיע, הוא מעיד. והוא מגיע מתי שנוח לו. עדותו של כליף חיונית במיוחד לרואי החשבון. כליף החל להעיד בדצמבר 2010 ועד כה הואיל להגיע לשמונה דיונים. בחקירה האחרונה שלו התנהל "משא ומתן" לגבי המועד הבא. כליף הודיע ש"יש מצב שיגיע בדצמבר 2012". השופט מודריק השלים בחוסר ברירה, אלא שלאחר מכן דחה כליף את מועד הגעתו למרץ. עכשיו, כשמרץ המיוחל מתקרב, הודיע כליף שכנראה יגיע ביולי.

על כך הגיב השופט מודריק בהחלטה שמדגימה את האבסורד: "נציגי המאשימה", הוא כותב, "דיווחו לי שמשיחות עם העד אלי כליף, הוא לא צופה התייצבות בישראל להמשך העדות שלו עד יולי הקרוב. זה מצב לא נסבל עבור ההליך השיפוטי הזה. אני מורה לעד כליף לערוך סידורים מתאימים כדי שיוכל להתייצב לעדות ליום אחד במועד כלשהו בחודשים פברואר־מרץ הקרובים. יראה בבקשה העד את ההחלטה הזו כצו מחייב את התייצבותו". ההחלטה הרימה לא מעט גבות. בתי משפט לא נוהגים לבקש. עליהם לקבוע. אלא שלמודריק אין סמכות כלפי העד, והחלטתו פונה לכל היותר אל רצונו הטוב.

מסלולים אחרים להשלמת עדות כליף הם חיקור דין או וידיאו קונפרנס. האופציה הראשונה אפשרית, אך דורשת פרוצדורה ממושכת. לאופציה השנייה מתנגדים חלק מעורכי הדין, שרוצים לעמת את העד עם מסמכים רבים, מה שקשה יותר לביצוע בווידיאו.

תקלה גוררת תקלה

כמו שעבירה גוררת עבירה, כך גם תקלה גוררת תקלה. הדחיות בגזרה של עד התביעה כליף הניעו את השופט לקבל החלטה בלתי שגרתית בעליל: להתחיל לשמוע את עדי ההגנה לפני שהסתיימו עדויות התביעה. ברור שהגנת הנאשמים

עלולה להיפגע אם הם עצמם יחלו להעיד כעדי הגנה לפני סיום עדותו של כליף.

לכליף קשה להגיע מארה"ב, אבל האחריות מונחת לפתחו של בית המשפט. השופט מודריק ידוע בסובלנות, באדיבות, באורך הרוח שלו. אלא שתכונות אלה עומדות לעתים לרועץ. למשל בהיעדר החלטיות מתי לחתוך חקירות שמתארכות יתר על המידה. במיוחד כשמדובר בתיק מורכב כמו זה.

למרות כל הנסיבות המקילות, אין זה מתקבל על הדעת שנאשמים יתגלגלו בכור ההיתוך הפלילי, כשהעננה מעל ראשם מרחפת כבר קרוב לעשר שנים (החקירה החלה ב־2004).

לא כולם אביגדור ליברמן, שיודעים לנצל היטב גם זמנים כאלה.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
השופט מודריק - דוגמא לשופט ראוי
השופט מודריק הינו דוגמא לשופט ראוי, כאשר הצדדים להליך המשפטי מנצלים את האדיבות והמזג השיפוטי הרואי שלו כבוד השופט. הרי בסופו של יום, המשפט אינו שייך למותב היושב בכס, אלא לצדדים, היינו לתביעה ולהגנה - ואין אלא לתלות את האשמה לפתחיהן. ברצון התביעה, יכולה היתה לבקש הוצאתו של צו האוסר על יציאתו מן הארץ של העד הנכבד, כעד מפתח בהליך פלילי - יש להזכיר! אם התביעה לא ביקשה זאת, בית המשפט אינו יכול להוציא הצו מכח "רצונו" שלו. לפעמים, רק לפעמים, יש להזקק לנקודת המבט האחראית באמת על ניהול ההליכים בביהמ"ש - וזוהי הפרקליטות: תיק עובר מתובע לתובע, דחיות מועדים ל-90 או ל-180 ימים! וכמובן, בהתאם, דחיית מועדי דיון, תגובות וכו' - והכל על חשבון הצד המתגונן, ברוב המקרים (ואין כל נפקות להיותו תם או פושע נתעב).
ירון  |  11.02.13