ביהמ"ש סרב לבדוק את ניגודי העניינים של אהוד רצאבי

ההתנהלות החריגה סביב מינויו של המומחה להסדר החוב בפולאר השקעות נמשכת. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון־גונן, דחתה לחלוטין את בקשתם של מחזיקי האג"ח לבחינת ניגודי העניינים של רו"ח אהוד רצאבי לתפקיד המומחה הכלכלי להסדר החוב בפולאר.

בסוף ינואר הופתעו מחזיקי האג"ח שאגמון־גונן דחתה את המועמד שהוצע על ידי המחזיקים וכונס הנכסים הראשי, ובמקומו מינתה את רצאבי. רצאבי אינו דמות מוכרת בתחום הסדרי החוב, ואף אחד מהצדדים לא מכיר אותו. לאור זאת, מינויו עורר שאלות רבות של המחזיקים, בפרט לאחר שהשופטת אישרה את מינוי של רצאבי אף שהמינוי לא אושר קודם לכן על ידי הכנ"ר.

במסמך שהגיש נאמן האג"ח של מחזיקי האג"ח בפולאר, הרמטיק, לבית המשפט ביום רביעי, אכן עלו עובדות בעייתיות לכאורה ממינויו של רצאבי. מהמסמך שהוגש לבית המשפט, עולה כי רצאבי מכהן כיום כדירקטור חיצוני בחברת אלרון. חבר נוסף בדירקטוריון הוא לא אחר מאריה עובדיה, אחד מבעלי השליטה בפולאר השקעות (דרך חברת דסטיני גלובל המחזיקה ב־32.5% מהמניות). עובדיה, עם שותפו אריה רויכמן, הגיש את אחת ההצעות להסדר החוב בחברה - שאותו רצאבי, שמונה למומחה להסדר, אמור לבחון באופן אובייקטיבי. הבעייתיות אף מחריפה, כשבהצהרתו של רצאבי לשאלה "האם הנך עובד או מכהן כנושא משרה בכירה בתאגיד, שעל בעלי השליטה בו נמנה אדם שהנו בעל 'זיקה' לחברה או לבעל השליטה בה", השיב רצאבי כי "לא ידוע לי".

רצאבי אף דורש לכאורה שכר טרחה חריג לחברה בגודלה של פולאר השקעות. לשם השוואה, רו"ח איציק עידן, שמונה למומחה הכלכלי בחברה בסדר גודל דומה, א. לוי, מקבל שכר של 550 שקל לשעה. רצאבי מצדו דורש 750 שקל לשעה – יותר מהמומחה בקבוצת אי.די.בי.

אלא שלמרות טענותיהם של המחזיקים, לפי הסברי השופטת, אין כל בעיה באשר להיכרותו של רצאבי עם אחד מבעלי השליטה בפולאר השקעות. "איני רואה כל בעיית ניגודי העניינים בכך שלצדו של המומחה רו"ח רצאבי מכהן כדירקטור חיצוני גם רו"ח עובדיה", מבהירה אגמון־גונן. "זאת, מאחר שבהגדרתם כדירקטורים חיצוניים, הם אינם קשורים לחברה או לבעלי עניין בה".

בקשר לעובדה שרצאבי הצהיר כי "לא ידוע לו" האם הוא מכהן בתאגיד עם זיקה לבעלי עניין בפולאר, הסבירה במקומו השופטת כי מדובר ב"תשובה זהירה לאור ההגדרה הרחבה של זיקה. ניתן לראות בכך תשובה שלילית".

השופטת מתייחסת גם לנושא השכר וטוענת כי גם אדוארד קלר, המומחה שהוצע על ידי הנאמן, דרש שכר בגובה 700 שקל לשעה. אלא שבהצעתו של קלר נכתב בפירוש, כי שכרו ייקבע בהתאם להחלטת ביהמ"ש ורק למקרה שבו ביהמ"ש לא יקבע את השכר, הציג קלר את התעריף הרגיל שאותו הוא מקבל בדרך כלל כחבר נציגויות.