מחקר: מע"מ אחיד ומענק לשכבות חלשות יקלו את הנטל הכלכלי

הניסיון להשיג שוויון בנטל הכלכלי נובע מהבעיה הבסיסית שעל קיומה יש הסכמה גורפת בכל הקשת הפוליטית - בעיית יוקר המחיה. מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק טוען שאותה בעיה שהוציאה המונים לרחובות בקיץ 2011 לא נעלמה: "אם מישהו חושב שבעיית יוקר המחיה נפתרה הוא טועה. כשמשווים מחירים בין ישראל לאירופה מגלים ששם מחירי המזון נמוכים יותר. ומנגד מגלים גם ששם משלמים מע"מ נמוך יותר על מוצרי מזון". חייק מרמז לפתרון שהוא היה רוצה לראות והוא - מע"מ דיפרנציאלי.

מע"מ דיפרנציאלי הוא שיטת מיסוי המאפשרת לממשלה לגבות, למשל, מס גבוה יותר על מותרות (מע"מ כללי) ומס נמוך יותר (מע"מ מופחת) על מוצרי יסוד.

צילום: בלומברג

מיסוי כזה מקובל ברוב מדינות העולם, בעיקר אלו המשתייכות ל־OECD. הרציונל לכך הוא הגברת הצדק החלוקתי על ידי מיסוי נמוך על סל שנצרך בעשירונים התחתונים. הדגש הוא בעיקר על סל מוצרי המזון הבסיסי הכולל: לחם, ביצים, מוצרי חלב, קטניות ומוצרי מזון בסיסים, כמו גם תרופות ושירותי התחבורה הציבורית.

בישראל המע"מ מוטל בשיעור אחיד (17%) על מרבית המוצרים, וישנם רק פטורים נקודתיים ממס זה: פטור לפירות וירקות, פטור למלכ"רים ופטור ממע"מ באילת. לעומת זאת במדינות כגון ארה"ב, קנדה אוסטרליה, אנגליה ומקסיקו שיעור המע"מ על מוצרי מזון הוא 0%. וגם באחרות השיעורים נמוכים: יפן 5%, הולנד 6%, שבדיה 12% ופינלנד 13%.

סמנכ"ל כלכלה בהתאחדות התעשיינים רובי גינל טוען, כי "ההוכחה הכי טובה להצלחה או חוסר הצלחה של מודל מיסוי היא השכיחות שלו, וכאן אנחנו רואים שהמע"מ המופחת מקובל במדינות רבות בעולם ומאפיין את רוב מדינות ה־OECD. מדובר במדינות עם מאפיינים שונים לחלוטין. ניתן למצוא ביניהן מדינות עשירות כמו בריטניה ושוויץ ומדינות עניות כגון יוון והונגריה. אפשר למצוא את המע"מ המופחת במדינות בעלות מע"מ כללי גבוה כמו נורבגיה ואירלנד ובמדינות עם שיעורי מע"מ כללי נמוכים כמו שוויץ ויפן".

למה בישראל מתנגדים למע"מ דיפרנציאלי?

הדיון על הטלת מע"מ דיפרנציאלי בישראל עלה על סדר היום הציבורי בעקבות המחאה החברתית, ועורר ויכוח גדול בין התומכים בו שרצו להוזיל את סל הצריכה לבין המתנגדים לו שסברו כי הטלתו קשה לביצוע, משאירה פתח רחב להעלמות מס ולמניפולציות מצד קבוצות לחץ ואינטרס. מה שסתם את הגולל על הדיון היה פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי־כלכלי, שלא כללו המלצה להטיל מע"מ מופחת. אחד הנימוקים לכך היה שהדבר יחייב הקמת מנגנון פיקוח ואכיפה ייעודי שיקשה על האזרחים.

עתה, בחלוף כשנתיים, עומד להתפרסם מחקר חדש של ד"ר חמי גוטליבובסקי וד"ר ניר יעקבי שייצא במסגרת התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר, אשר בוחן את האפקטיביות של מס זה בישראל.

צוללים למספרים נטל המע"מ כבד יותר על השכבות החלשות ישראל התמכרה להכנסות ממע"מ, כי בעשור האחרון היא הקטינה עוד ועוד את מס ההכנסה שאול אמסטרדמסקילכתבה המלאה

במסגרת המחקר נבחנה הפחתת המיסוי על מזון בפינלנד מ־17% ל־12% שנעשתה באוקטובר 2009. "מבדיקת המחירים של 171 מוצרי מזון שהמע"מ עליהם הופחת, ראינו שמחיר המוצרים ירד בממוצע ב־5.7% בחודש שלאחר הפחתת המע"מ. אך בארבעת החודשים שלאחר מכן (עד ינואר 2010) המחיר עלה ב־1.7%. מניתוח קבוצת ביקורת של מוצרים (לא מוצרי מזון) שהמע"מ עליהם לא הופחת, ראינו שלא חל שינוי במחירם", נכתב במחקר.

גוטליבובסקי ויעקבי מסבירים כי המסקנה המרכזית העולה מהמחקרים היא שהשפעה של הפחתת המע"מ תורגש על ידי הצרכן ככל שהשוק תחרותי יותר, וכן שיש לבחון את ההשפעה של הפחתת המע"מ על מחיר המוצרים לאורך זמן ולא רק בסמוך להפחתה.

ברשות המסים התנגדו להטלת מע"מ דיפרנציאלי מאז ומתמיד. לטענת גורמים ברשות, קרן המטבע והבנק העולמי דווקא מעריכים את פשטות השיטה הנוהגת בישראל של מע"מ בשיעור אחיד על כלל המוצרים והשירותים ועל כל הצרכנים במשק. אמנם במספר מדינות באירופה נהוגה שיטת מע"מ דיפרנציאלית, אולם הניסיון מלמד כי במרבית המקרים השפעתה היא זמנית וזניחה.

ברשות המסים נשענים על מחקרים, כולל זה של בנק ישראל, שמראים כי אם יבטלו את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, הצרכנים משלושת העשירונים התחתונים ירגישו רק פחות מ־30% מההטבה. משמע שרוב המחירים לא יירדו. ביטול המע"מ על מוצרי יסוד מוערך ב־6 מיליארד שקל שלא ייכנסו לקופת המדינה, ולכן לטענת הרשות מדובר בצעד שאינו יעיל כלכלית לצמצום העוני.

סופרמרקט בארץ | צילום: נמרוד גליקמן

מהו הכלי המיסויי שיעזור לשכבות החלשות?

רשות המסים נסמכת גם על עמדת ה־OECD, שפרסם דו"ח ב־2010 שמסקנתו העיקרית היא כי השימוש במע"מ הדיפרנציאלי אינו באמת כלי המסייע לשכבות החלשות. על פי הדו"ח, מאחר שהצריכה של העשירים גדולה מזו של העניים, בהכרח רוב ההנחה מהפחתת המע"מ תגיע לכיס של העשירונים החזקים במקום זה של החלשים. הדו"ח עוד מסיק שאין יכולת אמיתית לזהות מוצרים שנרכשים על ידי השכבות החלשות, ולכן הם מסיקים בדו"ח שעדיף לסייע לשכבות החלשות באופן ישיר באמצעות קצבאות ולא באופן עקיף דרך המע"מ.

למסקנה דומה הגיעו גם גוטליבובסקי ויעקבי שסברו כי שיטת המע"מ הדיפרניצאלי כפי שהיא אינה מתאימה לישראל, ולכן הם מציעים מודל של מע"מ פרוגרסיבי - מע"מ בשיעור אחיד על כל המוצרים בתוספת מענק או זיכוי לכל תושב או עובד. לשיטתם מס כזה גם ישמור על הכנסות המדינה וגם יקטין את אי־השוויון.

גם פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למיסוי שידוע בדעותיו הסוציאליות, סבור ש"המע"מ היום מאוד יעיל ואין צורך לפלח מוצרים ולעשות הבחנות. אני לא רואה פה פגיעה בצדק החלוקתי מאחר שכשיש פטור במע"מ אנחנו אף פעם לא יודעים מי באמת נושא בנטל המס (החברות או הצרכנים - ה"ק). החשש הגדול הוא שהפחתת המס לא תגולגל לצרכנים בכלל, ומי שירוויח אותה הם דווקא היצרנים והספקים. זה מאוד תלוי בגמישות הביקוש. ואם לא יהיה פיקוח, הביקוש יישמר ולא יתגלגל לצרכן".

"שיקולי העלמות מס אינם שיקולים רלבנטיים"

לתומכי המיסוי המופחת יש כמובן תשובות לכל הטענות שלעיל. עו"ד יניב שקל טוען כי "ברור שרק 30% מהטבת המס המופחת תגיע למשפחות עניות, אבל זה רק כי עשירים צורכים יותר ולכן נהנים יותר. אבל בפועל סל הקניות של משפחה חלשה נוגס אחוזים ניכרים מההכנסה הפנויה שלה, לעומת סל הצריכה של משפחה ממעמד גבוה. בפועל אם יוזילו את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים ויעלו אותו על מוצרי יוקרה, עשירים ישלמו יותר מע"מ. בפועל המשמעות היא להקטין את הרגרסיביות של מערכת המס".

גם עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים, טוען כי "אין סיבה בעולם שמי שקונה ג'יפ ב־700 אלף שקל ישלם אותו שיעור מע"מ כמו מי שקונה לחם. מע"מ אחיד בהגדרתו והוא מס רגרסיבי (מס שעולו כבד יותר על אנשים בעלי הכנסה קטנה מאשר על אלה שהם בעלי הכנסה גבוהה - ה"ק) כי עניים ועשירים משלמים אותו סכום. זה לא נכון כלכלית ולא מוסרית. ברור שמסים טובים צריכים להיות פרוגרסיביים - כלומר העני ישלם פחות והעשיר יותר. השאלה על מה מטילים ואיפה אינה כה מסובכת".

חייק אף חריף יותר בביקורות שהוא משמיע על טענות רשות המסים. לדעתו הטענות כלפי העלמות מס וקבוצות לחץ לא צריכות להוות שיקול בכלל בהחלטה להטיל את המע"מ הדיפרנציאלי: "הממשלה צריכה לדעת להתמודד עם קבוצות לחץ. היא לא יכולה להמשיך לטעון שאם יבטלו מע"מ על מזון זה יפתח פתח לביטול המע"מ על תשמישי קדושה. אם לא רוצים להיות נתונים ללחצים צריך להקים ועדה ציבורית שתחליט באופן אובייקטיבי על מה יחול מע"מ מופחת".