משפטו של שר החוץ לשעבר ליברמן החל; כפר באישום

משפטו של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, בפרשת השגריר, נפתח בצהריים (יום א') בבית משפט השלום בירושלים. ליברמן התיישב על ספסל הנאשמים להקראת כתב האישום נגדו. העד המרכזי במשפט, שסוגיית הקלון בו תקבע במידה רבה את עתידו הפוליטי של ליברמן, צפוי להיות סגנו לשעבר, דני אילון. עורך דינו של ליברמן, יעקב וינרוט, הודיע כי הוא כופר באישום וטען: "הוא פעל כדין במסגרת סמכויותיו ולא עבר עבירה פלילית". 

ליברמן מואשם שקידם את מינויו של זאב בן אריה, שגריר ישראל בבלארוס לשעבר, לתפקיד שגריר נוסף, מבלי שדיווח על המידע שקיבל בעת הליך המינוי. בן אריה הורשע במסגרת הסדר טיעון במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט, ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות - כיוון שדיווח לליברמן בעת שכיהן כח"כ על מידע שנגע לחקירתו במסגרת "פרשת חברות הקש", התיק המרכזי נגד ליברמן, שנסגר לאחר שנים של חקירה.

על פי כתב האישום, לאחר שליברמן מונה לשר החוץ במרץ 2009, הוא הציע לבן אריה לכהן כיועץ במטה שלו ומאוחר יותר, כשבן אריה רצה להגיש מועמדות לתפקיד שגריר ישראל בריגה, הוא התייעץ על כך עם ליברמן, שנתן את ברכתו. לאחר שבן אריה הגיש את מועמדותו והיה אמור להופיע בפני ועדת המינויים של משרד החוץ, שבראשה עמד אז אילון, זימן אותו ליברמן לחדרו ואמר לו שיש למנות את בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, כשהוא מנמק כי הוא האדם המתאים ביותר לתפקיד.

אילון, נטען, לא הכיר את בן אריה, הסתמך על דברי ליברמן ופעל לבחירתו לשגריר, תוך שליברמן נמנע מלהביא לידיעת חברי ועדת המינויים את פרשת המידע הסודי, ואת הפרת האמונים החמורה שביצע בן אריה במסגרתה. באישום נטען כי ליברמן לא דיווח על הפרשה גם בפני ועדת השרים והממשלה שאישרו את המינוי.

כתב אישום מחודש נגד ליברמן הוגש בסוף השנה שעברה, בגרסה מעט שונה מזו שתכננה הפרקליטות מלכתחילה, משום שהתברר כי חברי ועדת המינויים של משרד החוץ לא נחקרו בנושא. חקירתם, ובעיקר עדות אילון, הביאו לשינוי הצגת העובדות בנוגע למידת מעורבותו של ליברמן, ולהחמרת הנסיבות מבחינתו. עם זאת, סעיף העבירה נותר בעינו - מרמה והפרת אמונים - שמתבססים לכאורה על כך שפעל בניגוד עניינים לקדם את בן אריה ביודעו שהוא ביצע עבורו מעשים פסולים, וכי הוא ידע שבמעשיו יש משום גמול או מה שנראה כגמול.

במענה לכתב האישום טענו עורכי דינו של ליברמן, כי הוא "לא פעל לקידום בחירתו של בן אריה על ידי ועדת המינויים" כנטען בכתב האישום. "בן אריה נבחר פה אחד על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ לתפקיד שגריר ישראל בריגה. הנאשם לא מסר לידיעת ועדת המינויים של משרד החוץ מידע כלשהו בעניינו של בן אריה".

שאלת המודעות של ליברמן

שאלה מרכזית בתיק תהיה מידת המודעות של ליברמן - אם אכן ראה בבן אריה כמי שפעל למענו, ואם אכן פעל במודע לטובת השגריר לאחר שקיבל מידע ממנו. בפרקליטות משוכנעים כי אכן כך, וכי מדובר בתיק מוצק. בסביבתו של ליברמן מאמינים שהוא פעל מול בן אריה כפי שהתנהל עם מועמדים אחרים וכי לא ייחס חשיבות להעברת המידע אליו. מבחינתו, יטען שר החוץ לשעבר, הוא היה פשוט המועמד הבולט ביותר. 

סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת חגית מאק קלמנוביץ', שהרשיעה את השגריר על חלקו בפרשה, תכהן בראש הרכב מורחב של שלושה שופטים. לצדה יושבים בדין השופטים יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר. את ליברמן מייצגים עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ועודד גזית. את פרקליטות המדינה מייצגת עו"ד מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית.

אם ייקבעו מועדי דיון תכופים יחסית, ההערכה היא שהמשפט לא יימשך יותר מכמה חודשים. אם ליברמן יורשע, סוגיית המשך חייו הציבוריים תעמוד במוקד הדיונים. הטלת קלון ועונש מאסר ישימו סוף, על פי חוק, ליכולתו לכהן כשר בשבע השנים הקרובות, אך קרוב לוודאי שגם אחד מהרכיבים יוביל לתוצאה דומה.