פנסיה ואמנות ניהול המשפט

בשבוע שעבר פורסם כאן הסיפור על משפטם של רואי החשבון אביגוש וסייד שנכנס לשנתו השישית, כשאפילו עדי התביעה טרם סיימו את עדותם. ומדובר בתיק שהעבירות בו בוצעו לפני 13 שנה. למצב הבלתי מתקבל על הדעת הזה אחראי השופט ד"ר עודד מודריק. שופט אדיב, סבלני ויודע משפט. ורק מגרעת אחת לו: הוא לא יודע לחתוך, הוא לא יודע לקצר, הוא נותן לצדדים לשלוט בדיון, הוא מתקשה להחליט. בקיצור, הוא לא יודע לנהל משפט.

1. אמנות נרכשת

רבות הן הסיבות ליכולת ניהול המשפט הלקויה של חלק מהשופטים

 

ניהול משפט הוא אמנות, אבל גם אמנות נרכשת. העובדה שיש שופטים במערכת שאינם יודעים לנהל משפט היא ידועה. הסיבות מגוונות: או שלא הוכשרו לכך, או שנשחקו במהלך השנים, או שהקצב האמיתי שלהם הוא אטי, או שאינם בנויים באופיים להחליט מהר. בזמנו של שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד פורסמה אפילו רשימה של שופטים כאלה. מדי פעם מותקנות עבורם תוכניות חילוץ מהעומס. למשל, לפנותם לכתיבת פסקי דין מבלי לשמוע תיקים חדשים. השופט מוריס בן עטר ז"ל התאבד, בין היתר כי כרע תחת הנטל. הטרגדיה הזו הובילה לדיונים מחודשים בנושא, אבל כנראה שפתרון טרם נמצא.

2. לא רוצים לפרוש

הפנסיה הצוברת אינה מאפשרת לפרוש בכבוד לפני גיל 70

 

הדיון בוועדה לבחירת שופטים שנחשף בשבוע שעבר בקול ישראל הציף את הקושי "להיפטר" משופטים כאלה: הפנסיה הצוברת אינה מאפשרת לשופט שפורש, נניח, בגיל 55 אחרי 15 שנות שיפוט, קיום בכבוד. אז הוא ממשיך "לגרור" עד גיל 70, גיל הפנסיה. העובדה שהשופטים הוותיקים יזכו לפנסיה תקציבית, ואילו לצעירים יותר מופרשת פנסיה צוברת יצרה למעשה שני מעמדות בקרב השופטים. מצב זה, בלשונו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, הוא "פצצה מתקתקת". השופטים עברו מפנסיה תקציבית לצוברת בזמנו של הנשיא לשעבר מאיר שמגר. שמגר לא חשב שתהיה בעיה. היו לו דרכים משלו לסיים את עבודתו של שופט לא מתאים. פגישה דיסקרטית ורמז משמגר הספיקו. הזמנים השתנו. היום שופטים מסרבים להירמז. לרובם אין אופציה אמיתית בחוץ. בודדים כישגב נקדימון מוכנים להודות ש"זה לא בשבילי", לפרוש מרצון מכס השיפוט ולחזור לעבודה כעורכי דין.

3. כמה פתרונות

יותר שופטים, שיפור תנאי הפרישה וניתוב תיקים מבוקר יותר

הפתרונות למצב מצויים בכמה מישורים: 1. הגדלת מספר השופטים. 2. שיפור תנאי הפרישה שיתמרצו שופטים "בעייתיים" לעזוב. 3. ניתוב מבוקר יותר של תיקים לשופטים שלא יפיל עליהם יותר ממה שהם יכולים. עד שזה יקרה, צריך לשפר את מנגנוני הסינון והבחירה טרם המינוי ולהבליט בהם את ההתמודדות עם תנאי לחץ, ובתהליך ההכשרה של השופט צריך להתמקד בטכניקה הנכונה לניהול משפט. יש במערכת מספיק שופטים שהם גם טובים וגם יעילים שיידעו להנחיל את שיטות העבודה הראויות.