טבע ואינטל משקיעות מאמצים להצדקת הטבות הענק שקיבלו

החברות הגדולות במשק עמלות בימים האחרונים להצדיק את הטבות הענק שהן מקבלות מהמדינה. חלקן בדמות הטבות במס וחלקן בדמות מענקים כספיים. אינטל חשפה אתמול במסיבת עיתונאים שהיא מקיימת מדי שנה את היקפי הייצוא השנתיים שלה מישראל ודיווחה על עלייה של קרוב ל־10% ביחס לשנת 2011. היקף הייצוא של אינטל ב־2012 עמד על 4.6 מיליארד דולר, כחמישית מייצוא ההייטק של ישראל, שהיקפו עמד בשנה שעברה על 21.5 מיליארד דולר, כך סיפר נשיא החברה בישראל, מולי אדן.  

אינטל חריגה בנוף ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות הפעילות בישראל, והיא היחידה שחושפת את נתוניה הפיננסים בפני הציבור הישראלי. הסיבה העיקרית לכך הוא שאינטל נהנית ממענקי מדינה. עד כה קיבלה אינטל מענקים בגובה של 1.1 מיליארד דולר, לאחר שהשקיעה בתעשייה המקומית 10.5 מיליארד דולר.

לאחרונה נכרך שמה של אינטל בפרשת הרווחים הכלואים, במסגרתם הוצעה לאינטל האפשרות להגיע להסדר מסוי על חלוקת הדיבידנדים מרווחיה בישראל. אדן העיר על כך אתמול ואמר כי "לאחרונה יש כאן נטייה לכרוך את כל החברות יחד, אבל אני מבקש שתכנסו לעובי הקורה של התרומה הספציפית של כל חברה לכלכלה המקומית, ואז תראו שהתרומה שלנו לכלכלה היא אדירה". ל"כלכליסט" נודע כי אינטל איננה מעוניינת להיות חלק מהסדר המס על הרווחים הכלואים, וכי היא מתכננת להשתמש ברווחים שהשיגה בשנים 2008–2009 מכוח חוק עידוד השקעות הון לשם השקעות עתידיות בנכסיה בישראל, כמו למשל בהקמת מפעלי ייצור, מרכזי פיתוח, או רכש גומלין מספקים מקומיים.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי אינטל תקבע האם היא תקים את אחד ממפעלי הייצור הבאים שלה בישראל עד חודש מאי הקרוב. מנכ"ל ענקית השבבים פול אוטליני שיפרוש מתפקידו במאי שם לעצמו למטרה לקבל את ההחלטה לגבי הדור הבא של מפעלי השבבים בטכנולוגיית 10 ננומטר עד פרישתו. עם זאת, צוות המשא ומתן של אינטל טרם החל לדון בפרטים עם ממשלת ישראל, וטרם הוגשה לו הצעה קונקרטית. מהצד השני, טרם גובשה ממשלה המסוגלת לקבל החלטה לתת מענק לאינטל, וכן טרם גובש תקציב שיאפשר זאת.

באינטל מבקשים להקים מפעל לייצור שבבים בטכנולוגית 10 ננומטר מן היסוד ולא לשדרג מפעל קיים, כפי שנעשה במפעל בקרית גת Fab28 ששודרג השנה לטכנולוגית 28 ננומטר, וכפי שנעשה במפעל באירלנד עם טכנולוגיית ה־14 ננומטר. אינטל מבקשת להקים גם את המפעל הבא שלה בקריית גת, ואילו הממשלה צפויה לנסות ולשכנע אותה להקים את המפעל באזורי פריפריה אחרים, כפי שעשתה בעבר כאשר ניסתה לשכנע את אינטל להקים מפעל אריזות בצפון. עלותו הצפויה של הקמת מפעל שבבים מן היסוד תנוע בין 5–10 מיליארד דולר, ומתוכו תידרש המדינה לסבסד באמצעות מענק כעשירית מעלות ההקמה, כך לפי ההערכה. עם זאת, כאמור, טרם החל משא ומתן מהותי.

מנכ"לית אינטל ישראל, מקסין פסברג, התייחסה אתמול לנושא הקמת המפעל הבא של אינטל בישראל. "לפי מפת התחזיות, ההחלטה על הקמת המפעל הבא של אינטל צפויה להתקבל השנה", אמרה.

ג'רמי לוין ומולי אדן | צילומים: יובל חן, אלעד גרשגורן

טבע טוענת כי השקיעה מעל מיליארד שקל במפעלים השנה

בניגוד לאינטל, בטבע מתחוללת סערה סביב סוגיית הרווחים הכלואים בשבוע האחרון. זאת אחרי שהתברר כי ענקית הגנריקה הישראלית שילמה מס זעום של 5 מיליון דולר בלבד בשנת 2012 במדינת ישראל, כשרווחיה הסתכמו ב־1.66 מיליארד דולר.

כעת, מגיבה טבע לטענות כנגדה, והיא טוענת כי פעילותה בישראל מייצרת למדינה הכנסות שנתיות ממס בגובה של למעלה מ־3 מיליארד שקל בשנה. לטענתה עיקר ההכנסות למדינה הן ממסים על הדיבידנדים שהחברה חילקה בשנת 2012 בהיקף של 750 מיליון שקל. אך החברה טוענת עוד כי גם מעבר לכך היא מייצרת למדינה הכנסות נוספות ממס בהיקף של 300 מיליון שקל, מאחר והיא מעסיקה מעל ל־7,000 עובדים בישראל. בנוסף, כותבת טבע כי היא קשורה עם ספקים וקבלנים המעסיקים למעלה מ־40 אלף עובדים במדינה, המשלמים מס שנתי של כ־2 מיליארד שקל.

מקסין פסברג | צילום: עמית שעל

ומה עם שיעור המס בדו"חות והסכסוך עם רשות המסים?

כשטבע מספרת כי היא מייצרת למדינה 3 מיליארד שקל בשנה ממסים היא מציגה תמונה מעט ורודה שמתעלמת משתי עובדות חשובות: האחת, טבע שילמה רק 0.3% מס ב־2012 על פי דוחותיה שלה והשניה, כי היא בסכסוך גדול מול רשות המסים שכבר הגיעה לבית המשפט.

טבע טוענת עוד כי הייצוא של החברה בשנים האחרונות מישראל עולה על 18 מיליארד שקל בשנה, וכי היא השקיעה בישראל מעל למיליארד שקל בשנה בהקמת מפעלים ואתרי מחקר ופיתוח. בנוסף, השקיעה החברה 2 מיליארד שקל בממוצע בשנה במחקר ובפיתוח.

לטענת טבע, היא כלל אינה רואה ברווחים שנוצרו מחוק עידוד ההשקעות כרווחים כלואים, מאחר ומרבית הרווחים שהחברה הפיקה כבר הושקעו בפיתוח ובהרחבה של תשתית הפעילות שלה בישראל, כאשר גם רווחיה העתידיים ימשיכו להיות מושקעים כך.

טבע עצמה צברה לאורך השנים רווחים בהיקף של כ־40 מיליארד שקל עליהם היא לא שילמה מס, במסגרת חוק עידוד השקעות הון. אם אכן טבע תרצה להשתמש בכספים אלו לתשלום דיבידנדים ביום מן הימים, במסגרת השינויים שנעשו בחוק בתקופה האחרונה, היא תצטרך לשלם כ־2.4 מיליארד שקלים במקום כ־6 מיליארד שקלים (15% - שיעור המס על דיבידנדים). עם זאת, לא מן הנמנע שטבע תבחר להמשיך ולהחזיק ברווחים שנצברו בקופתה, ותשתמש בהם בעתיד למטרות אחרות, כגון רכישת חברות או השקעות אחרות, שאינן דורשות כלל תשלום מס.