המחלוקת על החוק לעידוד השקעות: "המצב הקיים אינו סביר"

במשרד האוצר שוקלים בימים אלו מגוון הצעות להעלאת מסים שונים כדי לסגור את הגירעון הענק הצפוי בשנה הקרובה. אחת ההצעות שנשקלת היא להקטין את היקף הפטור ממס הכלול במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.  

ב־2011 שונה חוק עידוד השקעות הון וקבע כי החברות שנכללות במסלול החוק ישלמו מס חברות בשיעורים שבין 6% ל־12%, זאת בניגוד לחברות שלא במסלול המשלמות 25%. בנוסף החברות משלמות מס בהיקף של 15% על דיבידנד, בניגוד למס בשיעור 25% שמשלמות שאר החברות. כעת שוקלים באוצר את העלאת שיעורי המס לשיעורים שבין 10% ל־15% ואת העלאת מס הדיבידנד ל־20%.

ישנו היגיון רב בהעלאת שיעורי המס בחוק עידוד השקעות. החוק החדש מ־2011 יצא מנקודת הנחה כי מס החברות יירד הדרגתית עד שיגיע ל־18% בלבד ב־2016, ולכן נקבע בשיעורים נמוכים. רק שמאז, בעקבות ועדת טרכטנברג, נעצר המתווה הפוחת של מס החברות ועלה לשיעור של 25% באופן קבוע. עובדה זו יוצרת אי־שיווי משקל מהותי בין החברות שנהנות מההטבה לאילו שלא.

יורם גבאי | צילום: עמית שעל

"כולם מבינים שהשארת המצב הקיים אינה סבירה בצורה קיצונית", אומר ל"כלכליסט" יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה ומסביר: "במקור חשבו שמס החברות יופחת, אבל כרגע ברור שמס החברות עולה ולכן ההטבה הופכת לקיצונית ויוצרת אפליה. במסים יש לעתים העדפה אבל לא בסדרי גודל כאלה. מדינה שחסרים לה 15 מיליארד שקל במסים לא יכולה שלא לנגוע בזה".

עם זאת, קולות מנוגדים באוצר טוענים כי העלאה כזו לא תהיה אפקטיבית ותגרום נזק. "חברות רבות בתוכן חברות הענק עדיין לא עברו לחוק עידוד השקעות הון החדש ולכן ממשיכות לצבור מיליארדי שקלים כל שנה ברווחים כלואים. התוצאה היא שגם אם יעלו עכשיו את שיעורי המס בחוק עידוד השקעות הון, עדיין לא ייכנס הרבה כסף למדינה בטווח הקצר", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר באוצר.

שיקול נוסף של המתנגדים הוא התחייבויות המדינה להשאיר את המס שהשתנה רק ב־2011 על כנו. "המדינה רצתה לשכנע חברות ענק כמו אינטל ואחרות להשקיע בישראל. להגדיל את המס משמעותו הפרת התחייבויות כלפיהן. אמנם לא מדובר בהתחייבויות פורמליות אבל זו הפרה ברמה האתית", טוען גורם בכיר המקורב לנושא.

הדר קנה