אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

שוויון בנטל

העדפת תושבי יהודה ושומרון מכבידה את הנטל על השאר

מנתונים מעודכנים שהגיעו לכלכליסט עולה כי גם במחצית הראשונה של 2012 ההשקעה בישובי השטחים גבוהה בהרבה מבשנים קודמות. המשמעות היא שהממשלה מעדיפה את פיתוח ההתנחלויות על פני פיתוח ישובים אחרים

19.02.2013, 06:55 | שאול אמסטרדמסקי

בנובמבר האחרון, ערב הבחירות, טען שר האוצר יובל שטייניץ בראיון לרדיו יהודה ושומרון כי בתקופת כהונתו הוכפלו התקציבים ליהודה ושומרון. שטייניץ סיפר כי הדבר נעשה בסתר, בפרופיל נמוך, כדי להתחמק מהביקורת הציבורית.

לא לגמרי ברור מדוע שטייניץ מעוניין להתחמק מביקורת ציבורית על החלטה ערכית שהוא מאמין בה בכל לבו. ובכל זאת, בדבר אחד שטייניץ מדייק - לציבור הרחב אין כל דרך פשוטה ונגישה לדעת כמה כסף שופכת הממשלה, כל ממשלה, בשטחי יהודה ושומרון.

קראו עוד בכלכליסט

הסיבה לכך טמונה לאו דווקא בניסיונות של שר זה או אחר להסתיר את העברות הכסף, כמו במבנה הסבוך של תקציב המדינה, שלא מאפשר לציבור לדעת לאן הולך הכסף. כשם שהציבור לא יכול לדעת בקלות כמה כסף משקיעה הממשלה, כל ממשלה, בתמיכה באברכים או בתשלומי שכר, כך הציבור לא יכול לדעת כמה כסף מושקע מדי שנה במפעל ההתנחלות. חוסר הנגישות הזה הוא שמאפשר לממשלות לקבל החלטות פוליטיות בעלות משמעויות תקציביות, מבלי שהציבור יודע כמה הוא נדרש לשלם על כך.

יובל שטייניץ, נובמבר 2012: "הכפלנו את התקציב ליהודה ושומרון. לא נתנו לזה פרופיל גבוה כי לא רצינו שיכשילו את המהלך ויש לזה תוצאות בשטח", צילום: אלכס קולומויסקי יובל שטייניץ, נובמבר 2012: "הכפלנו את התקציב ליהודה ושומרון. לא נתנו לזה פרופיל גבוה כי לא רצינו שיכשילו את המהלך ויש לזה תוצאות בשטח" | צילום: אלכס קולומויסקי יובל שטייניץ, נובמבר 2012: "הכפלנו את התקציב ליהודה ושומרון. לא נתנו לזה פרופיל גבוה כי לא רצינו שיכשילו את המהלך ויש לזה תוצאות בשטח", צילום: אלכס קולומויסקי

על פי נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהגיעו לידי "כלכליסט", במחצית הראשונה של 2012 המשיכה הממשלה להשקיע בשטחים בקצב דומה לזה של שנת 2011 - יותר מ־400 מיליון שקל. זאת לעומת השקעה של 288 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. במילים אחרות, היקף ההשקעה כיום בשטחים גבוה בהרבה מאשר בשנים הקודמות. המשמעות היא שהממשלה ממשיכה להעדיף את פיתוח יהודה ושומרון על פני פיתוח אזורים אחרים, למשל בתוך הקו הירוק.

עיקרי ההשקעה הממשלתית הם בתקציבי משרד הפנים (181 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2012), משרד החינוך (61 מיליון שקל) ומעצ (59 מיליון שקל). נתוני הלמ"ס המלאים לשנת 2012 יחושבו רק באמצע 2013.

משקיעים 70% יותר בתושבי השטחים

ההשקעה הממשלתית השוטפת, הרגילה (להבדיל מהשקעה בפיתוח), ביישובים שמעבר לקו הירוק היא גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים בישראל, אם מחלקים אותה במספר התושבים.

מבדיקת "כלכליסט", שפורסמה ביולי 2012, עלה כי ההשקעה הממשלתית הממוצעת בכל אחד מתושבי יהודה ושומרון היתה גבוהה ב־70% מההשקעה הממשלתית הממוצעת בתושבים ישראלים שבתוך הקו הירוק.

צוללים למספרים למה המתנחלים עדיפים על תושבים בערי פיתוח? 310 אלף תושבים ביהודה ושומרון זוכים מהממשלה לפי 1.5 תקציבים מאשר כמות תושבים כפולה מהם (640 אלף) בערי הפיתוח שאול אמסטרדמסקילכתבה המלאה

יש כמה סיבות מרכזיות לכך שהחיים ביהודה ושומרון יקרים יותר למדינה. אחת הסיבות היא שחלק גדול מהרשויות שמעבר לקו הירוק הן מועצות אזוריות - כלומר אגד של מספר קטן של יישובים קטנים שפזורים על פני שטח גיאוגרפי גדול. זו צורת התיישבות לא יעילה כלכלית, גם כשהיא נעשית בתוך הקו הירוק. אלא שאפילו אם משווים מועצות אזוריות משני עברי הקו הירוק, עולה כי המועצות האזוריות ביהודה ושומרון מקבלות יותר מהמדינה.

ההתיישבות ביהודה ושומרון כרוכה בהוצאות ביטחוניות גם בחיים האזרחיים, ובעיקר במיגון ההסעות של התלמידים והמורים מהיישובים לבתי הספר ובחזרה. בנוסף, הפרופיל הדמוגרפי של האוכלוסייה היהודית בשטחים מגדיל את ההוצאות הממשלתיות. מדובר באוכלוסייה צעירה, עם קצב ריבוי טבעי גבוה (על פי פרסומי מועצת יש"ע עצמה מהשבוע שעבר: האוכלוסייה ביהודה ושומרון גדלה ב־2012 ב־4.7% שהם 17 אלף נפש, לעומת קצב גידול של 1.8% באותה שנה בכלל אוכלוסיית ישראל). נוסף על כך מדובר באוכלוסייה עם שיעור גדול של ילדים ועולים - משמע תקציבי חינוך גדולים.

מובן מאליו שהממשלה היתה ממשיכה לתקצב את אותם האזרחים בין שהם גרים ביהודה ושומרון ובין שהם גרים בתוך גבולות הקו הירוק. אלא שחלק מן הסכום היה נחסך בוודאות. ככל שההתנחלות מבודדת יותר, כך המחיר שמוגש למשלם הישראלי הוא גבוה יותר.

המתנחלים, מצדם, טוענים כי הם אינם מקבלים שום העדפה תקציבית וכי לו ההתנחלויות היו מפונות הדבר היה עולה הרבה יותר.

ההתנתקות לא הקטינה את ההשקעה בשטחים

לבד מתקציבי המיגון, משרדי הממשלה משקיעים ביהודה ושומרון גם תקציבי פיתוח. למשל סלילת כבישים, בינוי, בניית כיתות, וכיוצא באלה. ביולי 2012 חשף "כלכליסט" כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנהלת עבור משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה רישום שוטף של ההשקעה הזו בשטחי יהודה ושומרון.

הרישום הזה הוא פועל יוצא של דרישה אמריקאית, שנולדה עם מתן הערבויות האמריקאיות לישראל ב־2003. על פי הדרישה, הלמ"ס מתרגמת את הנתונים לדולרים, מעבירה אותם למשרד האוצר, וזה מדווח אותם באופן תדיר לאמריקאים.

אם בבוא היום ממשלת ישראל תרצה להשתמש בערבויות האמריקאיות כדי לגייס חוב בשוק ההון העולמי במחיר זול, היא תגלה שהאמריקאים יקזזו מהסכום שהם העמידו לרשותנו את היקף ההשקעה הישראלית (המצטברת) בשטחים. הצעד הזה כבר קרה בעבר, ועל פי חישוב "כלכליסט" כבר עלה לציבור הישראלי 6 מיליארד שקל.

ההשקעה הממשלתית בשטחי יהודה ושומרון פחתה עם השנים, בעיקר עקב תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ב־2005, אולם שבה והתנפחה לאחר הקמת ממשלת נתניהו השנייה ב־2009 (ראו מסגרת מימין). על פי נתוני הלמ"ס, בין 2010 ל־2011 קפצה ההשקעה הממשלתית בשטחים ב־38%, וחזרה לרמתה ערב ההתנתקות, אף שמפעל ההתנחלות כבר לא כולל את רצועת עזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



58 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

58.
אתם אמיתיים? איזו התנחלות שומרת עלי בדיוק?
אפשר להגיד שאחיזה של הצבא שומרת עלינו - טיעון הגיוני גם אם לא מושלם. יש לזה גם מחיר לא מבוטל: לא רק הוצאות ביטחון בפועל, אלא שצה"ל נהיה גוף שיטור שנתפס עם המכנסיים למטה במלחמה אמיתית (לבנון 2). וגם לזה אין מחיר. כלומר יש - אלפי טילים נחתו כאן עד שזה נעצר. ואגב, אנחנו לא יושבים בכלל בדרום לבנון ואין ירי טילים כבר 6.5 שנים. במשך 18 שנים ישבנו שם וירו עלינו המון. אז אולי יש בעיה בטיעון האחיזה הצבאית? ומישהו שכח שלפני 67' לא שמרו על היישובים בישראל ברמה שההתנחלויות נשמרות? אוטובוסים ממגוני ירי ע"ח כסף ציבורי, קב"טים בכל חור, 20 חיילים שומרים על גבעה אחת ומשפחה אחת, גדרות ועמדות גילוי במיליונים, גדר מפותלת להחריד... לא כלכלי ולא ביטחוני ולא כלום. עם ישראל לא מרוויח מזה. מדינת יהודה מרוויחה על חשבוננו. אבל עזבו ביטחון. אפשר להתווכח על זה עד מחר. כלכלית ההתנחלויות הן עוול חברתי. זה שההתנחלויות מקבלות יותר כסף ע"ח הפריפריה וירושלים (בעצם, סוג של פריפריה) זה פשע. ולזה ממש אין מחיר. זה משאיר את החלשים מאחור - וכשהחלשים נשארים מאחור, להם קשה הרבה יותר להתפתח ובהמשך להיות אזרחים תורמים כמו שתושבי המרכז תורמים. העם בחר בזה? באמת? 43 מנדטים לגוש המשיחי-מתנחלי, 18 מנדטים לגוש הישיבות, 11 מנדטים לערבים, ו... נכון, 48 מנדטים לגוש הציוני-דמוקרטי, לגוש שלא תומך בהעדפת התנחלויות. יאיר לפיד חזר מאה פעם על זה שהעדפת התנחלויות היא טעות של המדינה. ממה שאני יודע 19 זה יותר מ- 12 (בנט הסקטוריאלי המחופש). גם 15 (העבודה) זה יותר מ- 12. סה"כ בכל חישוב זה 5 מנדטים יותר לגוש שתומך בפינוי התחלויות. לעם נשבר מחרדים ומתנחלים. הימין איבד 4 מנדטים על הברית הזו. הליכוד הקצין ימינה בטירוף, זרק את הח"כים השפויים שלו לתחתית ע"ח המשוגעים שהסתתנו לשם ואיבד 11 מנדטים. ההתחזקות של המפד"ל וספיחיה ב- 6 מנדטים לא הגיעה מהגוש שמולה, אלא מהליכוד. ככה שהליכוד איבד בעצם 5 מנדטים לגוש שממול. ובתוך זה, השמאל גדל ב- 5 מנדטים - סה"כ 21 לעבודה ומרצ. זה לא ניצחון של הימין. העם לא בחר במתנחלים. סקופ: העם הלך למרכז וגם הגדיל את השמאל. יש עתיד משופעת באנשים עם עמדות שמאליות בהרבה מפליטי קדימה ועמדות אזרחיות ליברליות בהרבה מהחבורה השמרנית הזו. זה עדיין משך המוני ליכודניקים. מדהים אתכם? ככה זה כשלא לומדים מתמטיקה. אולי כי לא נשאר למדינה כסף אחרי שהיא זרקה אותו בשטחים? יכול להיות? וואלה כן.
23.02.13
לכל התגובות