עלות השכר של מנכ"ל שופרסל גבוהה פי 33 מהשכר הממוצע בחברה

זמן הקיצוצים: השכר בשופרסל צנח מרמות השיא

איציק אברכהן סיים את השנה הראשונה שלו כמנכ"ל שופרסל עם שכר בעלות של 2.15 מיליון שקל

את השנה הראשונה שלו כמנכ"ל שופרסל מסיים איציק אברכהן עם שכר בעלות של 2.15 מיליון שקל - צנועה יחסית לקודמו בתפקיד, אפי רוזנהויז, שעלות שכרו ב־2011 הסתכמה ב־2.5 מיליון שקל. עם מענק, אופציות ותשלומים בגין פרישה גרף רוזנהויז 6.9 מיליון שקל, ובכל 8 שנות כהונתו עמדה העלות על 46 מיליון שקל במצטבר.

אברכהן קיבל את המושכות לניהול ענקית הקמעונאות המקומית בסוף 2011, בזמנים סוערים לענף ולמשק הישראלי בכלל. רוזנהויז עזב את שופרסל לאחר שמונה שנים, רגע לאחר התפרצות המחאה החברתית, כשעתידה של שופרסל נראה מעורפל מתמיד. עם רוזנהויז פרש גם ריצ'י האנטר, ששימש כמנהל העסקים הראשי - תפקיד ששופרסל הצליחה להתמודד בלעדיו בשנה החולפת.

מספר העובדים גדל, השכר הממוצע צנח

בשיחה עם "כלכליסט" עם פרסום הדו"חות אתמול הביע אברכהן גאווה רבה על ביצועי 2012. "אני חושב שבאמת צריך לומר מילות שבח והערכה על תוצאות החברה, כי ממצב של קושי עצום שהיינו בו ביצענו סיבוב פרסה למצב של טיפוס בחזרה למעלה ההר. אנחנו כבר נמצאים מעל 3% רווח תפעולי, ותמונת המצב שלנו מבטאת יציבות עסקית. מי שמבין דו"חות מבין שזו דרמה".

ההתחלה של אברכהן נראית כמעט צנועה. לאחר שבע שנים כסמנכ"ל תפעול הסימן הבולט ביותר למעמדו החדש היה שדרוג רכבו מדרגה 6 לדרגה 7. עלות שכרו החודשית של אברכהן בתפקידו הקודם היתה 85 אלף שקל, וכיום היא עומדת על 108 אלף שקל.

בהשוואה לקודמו בתפקיד, עלות שכרו של המנכ"ל נחתכה בכ־70%, אך את הפגיעה שספג אברכהן ב־2012 יש לשים בפרופורציה: עובד ממוצע ברשת שופרסל נאלץ לסגור את החודש עם שכר של 5,770 שקל בלבד, ורבים מהם מסתפקים אף בשכר מינימום. בשנה שלפניה עמדה עלות השכר של העובד הממוצע על 7,381 שקל, כך שעלות שכרו ירדה בכ־22%.

צילום: אריאל בשור, אוראל כהן

הנהלת שופרסל גרפה ב־2012 שכר בעלות של כמעט 10 מיליון שקל. באופן מפתיע, המנכ"ל אברכהן לא נמצא בראש הטבלה: אלי גידור, שכיהן כמשנה בכיר למנכ"ל בתחום סחר ושיווק ופרש בסוף 2012, נהנה משכר בעלות 2.5 מיליון שקל. שכר זה כלל "מענק הסתגלות" של 874 אלף שקל, שצפוי לרכך לגידור את היציאה מהרשת.

בראש הדירקטוריון של שופרסל מכהן לא יו"ר אחד, אלא שניים. רפי ביסקר ושולם (יעקב) פישר מכהנים יחדיו בחצי משרה (כל אחד מהם מכהן ב־25% משרה בלבד), אך גורפים יחדיו לא פחות מ־3.5 מיליון שקל. בניגוד לשאר המנהלים, שייאלצו לקבל אישור מאסיפת בעלי המניות למענקים שלהם, ביסקר ופישר נהנו כבר ממענק של מיליון שקל כל אחד כחלק מהסכם העסקתם.

שווי השוק של החברה ירד ב־600 מיליון שקל

בעקבות התיקון בחוק החברות לגבי שכר הבכירים, שופרסל, עם יתר החברות הציבוריות, מחויבת לאמץ מדיניות תגמול מסודרת לבכיריה, אשר מסבירה בדיוק איך הכסף שהם מקבלים קשור לביצועים שלהם. שופרסל עדיין לא עשתה זאת, ועד שלא תשלים את הדרישה הזו היא תיאלץ להביא לאישור האסיפה כל מענק או הסכם שכר חדש, וזה יאושר רק אם יהיה רוב בקרב בעלי המיעוט, כאשר בעלת השליטה לא תוכל להצביע.

תחת הנהלתו של אברכהן, שנכנס לתפקיד בינואר 2012, איבדה מניית שופרסל 22%. המשמעות: בעלי המניות צפו בשנה שחלפה כיצד 600 מיליון שקל התאיידו והחברה הגיעה לשווי של 2.3 מיליארד שקל. נקודת אור אפשרית לזכותו של אברכהן היא כי בשנה הקודמת, תחת הנהגתו של המנכ"ל הוותיק רוזנהויז, צללה מניית שופרסל ב־30%.

אי אפשר לומר שלאברכהן היו כל התנאים להצלחה. בעקבות המחאה החברתית פתחה הרשת בהורדת מחירים אגרסיבית כדי לשמר לקוחות, שלחה כ־500 עובדים הביתה בשנת 2011 ומצבת כוח האדם ירדה ל־11,900 איש.

סניף של שופרסל דיל. שופרסל הרחיבה את ההתמקדות בסניפי דיסקאונט | צילום: סיון פרג'

אבל אחרי הרבעון הראשון של 2012 משהו השתנה. הרשת התמקדה בסניפים רווחיים, הרחיבה את ההתמקדות בסניפי דיסקאונט ולקראת סוף השנה, עם עליית מחירי מוצרי המזון, העלתה מחירים והצליחה לאושש את המרווח התפעולי שלה, משהו שכל לקוחותיה חשו. את השנה סיימה שופרסל עם 12,300 איש.

כיום הרשת נהנית ממרווח תפעולי של 3.4% מהיקף המכירות שלה, שעומד על כ־11.6 מילארד שקל בשנה, לעומת מרווח של 2.4% בשיא המחאה. לשופרסל יש מעמד מוביל בענף קמעונאות המזון, עם נתח שוק של כ־%20, נכון לאוקטובר 2012, בפער גבוה מיתר המתחרים.

בשל התחרות האינטנסיבית בענף קמעונאות המזון גם ליכולת של שופרסל להעלות מחירים כדי לשפר את הרווחיות התפעולית יש גבול. היא ניצבת מול ספקים חזקים לא פחות, אשר עשרה מהם מחזיקים כ־%50 משוק המזון.

משופרסל נמסר ל"כלכליסט" כי "שכרו של המנכ"ל הוא שכר ראוי אשר הולם את גודל החברה והיקפי פעילותה, את תפקיד המנכ"ל, האחריות הנלווית אליו, ואף נמוך מהמקובל בחברות בסדרי גודל כאלו בישראל".

ההסבר של הדירקטוריון לשכרו של המנכ"ל הוא כי "מר אברכהן הוביל את החברה בתקופה של אי־ודאות כלכלית והתגברות התחרות. תרומתו ב־2012 התבטאה בקידום תוכניות העבודה של החברה ושימור מעמדה כרשת הקמעונאות המובילה בישראל על אף התעצמותה של התחרות. מר אברכהן הוביל מהלכי התייעלות ושינוי בתהליכי העבודה וצמצום הוצאות לצורך התמודדות עם השוק התחרותי, כל זאת לצד גיבוש ורענון של צוות הנהלה איכותי. כמו כן, מר אברכהן מוביל ארגון מחדש של נדל"ן החברה. יצוין כי מר אברכהן הסכים להפחתה של 10% משכרו לשנת 2012".

הבונוסים בדלתא מכפילים את השכר

מנכ"ל דלתא אייזיק דבח זכאי לבונוסים של 600 אלף דולר בשלוש השנים הבאות, אם יעמוד ברף ביצועים נמוך במיוחד

אייזיק דבח, מנכ"ל דלתא, זכה לאחרונה לשדרוג משמעותי בשכרו ומתחילת שנת 2013 שכרו נראה מתאים לוול סטריט ופחות לבורסת תל אביב. דבח צפוי למשוך שכר בסיס בעלות של 193 אלף שקל לחודש, פי 23 משכרו של עובד ישראלי ממוצע בדלתא, העומד על כ־8,400 שקל, ופי 6.4 משכרו של עובד דלתא בארצות הברית, העומד על כ־30 אלף שקל בחודש. בחישוב שנתי מסתכמת עלות שכרו של דבח ב־2.3 מיליון שקל.

לשכר הבסיס של דבח מצטרף גם בונוס של עד 600 אלף דולר בכל אחת מהשנים 2013, 2014 ו־2015, הכפוף לעלייה של 10% או יותר ברווח לפני מס של החברה.

הדירקטוריון מסייג את הבונוס של דבח גם בכך שהכנסות החברה יעלו על 20 מיליון דולר, אולם קשה להאמין כי דלתא לא תצליח לעמוד ברף הזה, מאחר שבשנת 2012 רשמה החברה רווח של 57 מיליון דולר, לעומת 27.6 מיליון דולר ב־2011. אם הרווח לפני מס יעלה ב־13%, זכאי דבח לבונוס של 750 אלף דולר, במקום 600 אלף דולר.

נינט טייב בקמפיין דלתא | צילום: יריב פיין וגיא כושי

בנוסף, בתום שלוש שנים זכאי דבח למענק כספי תלוי ביצועים בשיעור של 1.5 מיליון דולר ברוטו שישולם בכפוף לעלייה של 15% בהכנסות 2015 לעומת 2012, עלייה של 45% ברווח לפני מס של 2015 לעומת 2012 ובכך שהרווח הנקי בשנים 2013–2015 יעלה על 60 מיליון דולר ביחד.

"מאחר שלדלתא פעילות בינלאומית ענפה, שחלק עיקרי ממנה מתבצע בצפון אמריקה, ומאחר שמר דבח הנו אזרח ותושב ארצות הברית, חברי הדירקטוריון אישרו כי נכון שתנאי הכהונה של המנכ"ל ייבחנו ביחס לחברות אמריקאיות בעלות אופי והיקף דומים", כך מנמק דירקטוריון דלתא גליל את הקפיצה הנחשונית שהדירקטוריון המליץ לאשר לדבח. לשם השוואה, בשנת 2012 משך דבח שכר בעלות של 2.7 מיליון שקל, כולל אופציות, פי 44 משכרו של עובד ממוצע בדלתא, כאשר שכר זה כולל גם אופציות ובונוס, בעוד שהשכר ל־2013 לא כולל נתונים אלה. גלוריה דבח, בתו של אייזיק, משכה שכר בעלות של 375.8 אלף שקל עבור תפקידה כמנהלת מוצר ומתאמת פיתוח בדלתא ארה"ב.

דירקטוריון החברה כותב כי "לדעת חברי הוועדה והדירקטוריון, יחסים אלו סבירים בהתחשב בתרומתו של דבח לחברה, האחריות וההובלה שלו את החברה, וחלקו בהישגיה של החברה בשנים האחרונות, הישגים שבהם מקווה החברה להמשיך. בהתאם, לדעת חברי הוועדה והדירקטוריון אין בפערים האמורים כדי להשפיע על יחסי העבודה בחברה".

על הבונוסים כתב דירקטוריון דלתא כי "הענקת הבונוסים, המותנים בביצועי החברה, יוצרת זיקה ישירה בין אופן מילוי התפקיד על ידי המנכ"ל להישגי החברה הנובעים מכך. הענקת הבונוסים מהווה תמריץ להצלחת החברה ולהשאת רווחיה לעתיד". אם מנגנון הבונוסים של החברה אכן ידחוף את דבח לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר, נשאלת השאלה מדוע הוא לא יסתפק בשכר נמוך מ־193 אלף שקל בחודש, לפני בונוסים.

אייזיק דבח, מנכ"ל דלתא | צילום: עמית שעל

כ־60% מפעילותה של דלתא אכן נעשית בארה"ב, כאשר הכנסותיה ביבשת הסתכמו ב־483 מיליון דולר, עלייה של 15% לעומת הכנסות של 421 מיליון דולר בשנת 2011.

כלל הכנסותיה של דלתא ב־2012 הסתכמו ב־817.8 מיליון דולר, לעומת 678.8 מיליון דולר ב־2011. מספר העובדים בישראל ירד בכ־20 איש ל־1,560 עובדים לעומת 2011, לעומת צמיחה של 25 איש במספר העובדים בארה"ב ל־510.