לא רק בישראל: הטבות המס לתאגידים הן בעיה עולמית

בימים אלו, שבהם ההתחמקות השיטתית של החברות הגדולות ביותר במשק מתשלום מס נמצאת על סדר היום הציבורי, מתברר שהסוגיה מעסיקה מדינות נוספות. הרי טבע, צ'ק פוינט, אינטל ישראל או כיל לא המציאו את השיטה.

דו"ח חדש של ארגון המדינות המפותחות ה־OECD, שפורסם לפני שבוע, עוסק בדיוק בסוגיה זו, תחת הכותרת הקליטה "התמודדות עם שחיקת בסיס המס והסטת הרווחים". כלכלני הארגון מראים כיצד חלק מהתאגידים הגלובליים הגדולים ביותר מפעילים תכנוני מס אגרסיביים שמאפשרים להם לשלם מס חברות בגובה 5% או פחות, בזמן שיתר העסקים (הקטנים יותר) משלמים מס חברות שמגיע ל־30%.

אחת הדוגמאות המפורסמות היא חברת אפל. ב־2012 הרוויחה אפל 41.7 מיליארד שקל, אולם כפי שחשף בשנה שעברה תחקיר של "הניו יורק טיימס", החברה מקפידה שיותר מ־70% מהרווח שלה יגיעו מפעילות שמחוץ לארה"ב. ואם זה לא מספיק, התחקיר הראה שאפל הקימה חברה־אם במדינת נבאדה, משום ששם שיעור המס הוא 0% לעומת מס של כ־9% בקליפורניה, שם נמצא מטה החברה. זה לא מפריע לחברה לקבל מענקים תקציביים בגובה של מאות מיליוני דולרים ממדינת קליפורניה לטובת עידוד מחקר ופיתוח.

באופן הזה מצליחה אפל לשלם מס זערורי בגובה של 1.9% על רווחיה, כלומר 713 מיליון דולר בלבד. החברה מגלגלת את הרווחים בין מדינות שונות - אירלנד, הולנד והאיים הקריביים - ונהנית משיעורי המס הנמוכים במדינות אלה. לאחר מכן, היא מפעילה מנגנון שבאמצעותו היא מצליחה לקבל החזרי מס על הרווחים שלה שדווחו כהוצאות, אף שהיא בכלל לא משלמת מס. נשמע מסובך? זו בדיוק הפואנטה. ואפל לגמרי לא לבד. גם גוגל אוהבת לשלם מעט מאוד מס. בבריטניה, למשל, היא שילמה מס מצחיק בשיעור של 1.5% - 6 מיליון ליש"ט על רווח של כ־400 מיליון ליש"ט.

מנצלים אמנות מס בינ"ל

"תכנוני המס האלה, הגם שהם חוקיים מבחינה טכנית, שוחקים את בסיס המס של מדינות רבות ומאיימים על היציבות של מערכת המס העולמית", אמר בשבוע שעבר מזכ"ל ארגון ה־OECD אנחל גוריה עם פרסום הדו"ח החדש. "בזמן שממשלות במדינות שונות והאזרחים שלהן נאנקים תחת הנטל, זה ממש חיוני שכל משלמי המסים - עובדים ותאגידים כאחד - ישלמו את חלקם בעוגה".

ההתחמקות ממס הפכה לסוגיה בוערת בשל המצוקה התקציבית והחובות התופחים שמדינות רבות נקלעו אליהם. לכן המיקוד עובר לתאגידים הגדולים, שמצליחים לתמרן את חוקי המס ולשלם מעט מדי.

הדו"ח מגלה שהתאגידים מנצלים אמנות מס בינלאומיות שנועדו להגן עליהם ממיסוי כפול, הן במדינה שבה החברה רשומה והן במדינה שבה החברה פועלת. זאת, משום שהרגולציה מתקשה לעמוד בקצב השינויים המהיר בענפי המשק השונים, כמו הטכנולוגיה.

פערי המיסוי האדירים בין החברות הגדולות ביותר לבין השאר - העובדים והעסקים הקטנים והבינוניים - נותנים להן יתרונות לא הוגנים בשוק תחרותי ואף פוגעים בניתוב ההשקעות.

יתרה מכך, ההתחמקות ממס מכבידה את נטל המס על העובדים, משום שהמדינות משלימות את חוסרי הגבייה בהעלאת מס הכנסה, למשל. בנוסף, כותבים החוקרים, "אם משלמי המסים האחרים ירגישו שהתאגידים מתחמקים ממסים, הדבר עלול לעודד גם אותם להעלים מס ולמוטט את המערכת כולה".

מזכ"ל ה־OECD אנחל גוריה: "תכנוני המס האלה, הגם שהם חוקיים מבחינה טכנית, שוחקים את בסיס המס של מדינות רבות ומאיימים על היציבות של מערכת המס העולמית" | צילום: בלומברג

הדו"ח מתאר תגובת שרשרת שיצרה הגלובליזציה. המדינות מתחרות ביניהן על השקעות זרות תוך מירוץ של הורדת מסים. התוצאה היא שהתאגידים הגלובליים משלמים פחות מסים במדינות שמעוניינות למשוך אותם אליהם ובנוסף הם מקבלים ממדינות אלו מענקים. כך דווקא התאגידים הרווחיים ביותר משלמים מס אפסי, ולכן ההכנסות ממסים נשחקות לא רק במדינות שבהן התאגידים פועלים אלא גם במדינות שבהן התאגידים רשומים (בעיקר ארה"ב). לרגע זה נדמה כאילו השיטה הקפיטליסטית הסתבכה בתוך עצמה.

לב תכנוני המס האגרסיביים, כך על פי החוקרים, עובד כך: חברות גדולות שבסיס פעילותן הוא במדינות בעלות שיעור מס חברות גבוה, מקימות חברות־בנות, שכל אחת מהן מנצלת את משטר המס השונה ואת מס החברות הנמוך במדינות שבהן הן רשומות. במקביל, הן מדווחות על הוצאות והפסדים במדינות שבהן יש שיעורי מס גבוהים יותר, אבל סופרות את הרווחים במדינות עם שיעורי המס הנמוכים.

מאבק גלובלי מתחיל השנה

בשורה התחתונה, אפילו למדינות החזקות ביותר בעולם, שמהן צמחה והתפתחה השיטה הזו, נמאס. על פי ה־OECD, המחקר החדש אמור להוות בסיס לפעילות משותפת חדשה של המדינות החזקות בעולם, ה־G20, שאותה מקדמות בעיקר בריטניה, גרמניה וצרפת. המדינות ינסו במהלך השנה הקרובה לקדם שיתוף פעולה בינלאומי לשינוי מערכת המס הגלובלית ולמזעור תכנוני המס של התאגידים הגדולים. מטרת הארגון היא לבצע מיפוי ראשוני ומקיף של היקף תופעת ההתחמקות הגלובלית ממסים עד אמצע השנה, כדי לקדם שינוי גלובלי שיתחיל לתת פירות בתחילת שנת 2015.