ועדת טרכטנברג סלדה ממדיניות הפחתות המסים של נתניהו

תחום המיסוי היה אחד התחומים המרכזיים בעבודת ועדת טרכטנברג, והכי פחות שנוי במחלוקת. הפרוטוקולים חושפים בעיקר את תמימות הדעים לגבי הצורך בביטול רפורמת הפחתת המסים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת הרעיונות בנושא שנותרו בחוץ.

קראו עוד בנושא:

• הפרוטוקולים המלאים של ועדת טרכטנברג נחשפים
• המדיניות הפיסקאלית: התקציב הדו שנתי כגורם למחאה
• יוקר המחיה: העלויות של המונופולים הממשלתיים
• שוק הדיור: מדיניות התכנון והמסחור בדירות קטנות
• שילוב החרדים ומדיניות הרווחה: השתתפות בשוק התעסוקה ורשת השירותים החברתיים
• משרתים את עצמם: גם הציבור הישראלי הוא לא פרטנר
• "אנחנו באוצר חיסלנו את מדינת הרווחה"
  

העלאת המסים

ראש הממשלה הסכים מראש

כל חברי ועדת טרכטנברג הסכימו שמוכרחים לעצור את רפורמת הפחתת מס ההכנסה ומס החברות של נתניהו. הפרוטוקולים חושפים לראשונה כי ראש הממשלה ככל הנראה נתן את הסכמתו לעצירת הרפורמה, ואפילו להעלאת המסים, עוד לפני שדיוני הוועדה החלו.

בדיון הראשון של הוועדה ב־9 באוגוסט 2011 נרשמו חילופי הדברים הבאים בין המשנה לנגיד בנק ישראל קרנית פלוג ליו"ר הוועדה מנואל טרכטנברג.

פלוג: "אם אנחנו מסתכלים קדימה, בעצם הכל לא נסגר (הכוונה שהגירעון נשאר גדול מהיעד - ש"א). כדי לעמוד בתוואי של ירידת הגירעון ולהוריד את החוב עדיין לא מספיק לבטל את הפחתת המסים. נצטרך להעלות את המסים".

טרכטנברג: "לזה גם ראש הממשלה כבר הסכים. התחלתי לדבר על זה, והוא אמר שידוע לו על כל העסק. ידוע".

פלוג: "מנואל, אולי הוא הסכים להפחתת המסים, אבל לפי החישוב שלי, יהיה צריך להעלות את נטל המס".

מנואל טרכטנברג | צילום: אוראל כהן

טרכטנברג: "אני רוצה להגיד את זה בצורה מפורשת, ולא נתעכב על זה. ראש הממשלה הסכים להעלות את מס החברות. לא רק לבטל את הירידה, אלא להעלות בחזרה. הסכים מפורשות".

מס החברות

טרכטנברג רצה להעלות יותר

משכל חברי הוועדה החליטו כי יש לעצור את רפורמת הפחתת המסים, נותר רק להחליט אילו מסים צריך להעלות, באיזה שיעור, ומה בדיוק לעשות עם המסים העקיפים ששוחקים את מעמד הביניים והשכבות הנמוכות.

אחד הדיונים הסוערים בסוגיית מס החברות נערך ב־18 בספטמבר 2011 בישיבתה השביעית של הוועדה. לבסוף החליטה הוועדה להמליץ על ביטול הפחתת מס החברות ל־24%, להשאירו על 25% ואף לשקול להעלותו בהמשך ל־26%. הפרוטוקולים חושפים כי דעתו של יו"ר הוועדה טרכטנברג בנושא היתה קיצונית יותר, אם כי היא לא התקבלה בסופו של דבר.

טרכטנברג: "לגבי העלאת מס החברות, דעתי כבר ידועה ואני חוזר עליה - 25% זה לא מספיק...אני סבור שמס חברות צריך לגדול לפחות עד ל־26%, כלומר בעוד נקודת אחוז אם לא שתיים (הכוונה ל־27% - ש"א).

אבי שמחון | צילום: גיא אסיאג

"אנחנו באים ממס של 36% שירד ל־24%. הממוצע של ה־OECD זה 25.5%. בהינתן מה שאנחנו יודעים שהולך לקרות מבחינת הגירעון של ישראל, מותר לי להיות 0.5% מעל ממוצע ה־OECD".

בהמשך הדיון אמר טרכטנברג כי "לגבי מי שדיבר על סטירת לחי וכו', צר לי לאכזב אתכם. כל השיחה שהתרחשה כאן התרחשה גם ביני לבין אחרים (הכוונה כנראה לשיחה עם ראש הממשלה - ש"א), ואף אחד לא הגיש תביעת נגד". בדבריו הוא התייחס לאמירה שהשמיע כמה דקות קודם לכן יועצו הכלכלי של שר האוצר אבי שמחון: "עוד דבר שאולי לא מתאים לי לומר ככלכלן אבל אני בכל זאת אגיד אותו - כשאנחנו עושים דברים, אנחנו לא יכולים לבוא ולתת סטירת לחי לקובעי המדיניות. אם קובעי המדיניות חשבו שמס חברות צריך לרדת ל־18%, אנחנו נבוא ונגיד לא, 32% או 35%. רבותיי, יש פה משהו שלי נראה לא נכון. אז עם 25% אפשר לחיות, זה פחות או יותר הקפאה של המתווה ואולי הוספנו עוד 1% בדרך".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אייל גבאי: "גם אם נחשוב שיש אולי איזשהו הגיון בלעצור את המתווה של הירידה, אני לא בטוח שצריך לשגע את המשק. אנחנו באים, אומרים לממשלה תעצרי, ולא רק שתעצרי, תעלי. זה מאוד אגרסיבי. אני כבר מפסיק להאמין למדינה הזאת, זאת מדינה שבאה ומשנה את הכללים, מבטיחה דברים ולא מקיימת אותם. אני לא רואה איך אנחנו שמים כאן נימוקים שזה הולך לשרת את הצמיחה. לממשלה צריכה להיות איזו אמינות בשווקים גם לדברים אחרים שהיא עושה. צריך לקחת את זה בחשבון".

עידוד השקעות הון

החלטה לא לדון בנושא

שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, הציע לאורך כל הדיונים לשנות את החוק לעידוד השקעות הון כך שהטבות המס שהחברות הגדולות בישראל מקבלות - בהן טבע, אינטל ישראל וצ'ק פוינט - יהיו קצת יותר נמוכות.

אייל גבאי | צילום: עמית שעל

זאת בעיקר משום שהשינוי שנעשה ב־2010 בחוק לעידוד השקעות הון שקבע שיעורי מס נמוכים מאוד לחברות גדולות במיוחד שמייצאות רבע מהתוצרת שלהן לחו"ל, לא הביא בחשבון את האפשרות שהפחתת מס החברות תיעצר. במילים אחרות, בעת שינוי החוק הטבת המס הייתה שווה כך וכך מיליארדים, אבל הואיל ורק לאחר שינוי החוק ועדת טרכטנברג החליטה לעצור את הפחתת מס החברות, הרי שבפועל הטבת המס לחברות הגדולות פתאום שווה הרבה יותר כסף.

פריזט: "מנואל, בזמנו דיברנו על חוק עידוד השקעות הון ותוואי החצי מס חברות למי שמייצא 25%. לא שמעתי שום דבר במצגת של המסים על זה. אני חושב שיש לפחות מה לחשוב על זה".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל: "לגבי חוק עידוד השקעות הון, דנו בו והחלטנו לא לגעת בו משתי סיבות פשוטות. אחת, ישבה עכשיו ועדה וסיימה את עבודתה (ועדת רשות המסים שבחנה את הנושא במשך עשרה חודשים שבסופם הובא לכנסת השינוי בחוק לעידוד השקעות הון שאושר ב־2010 - ש"א), ואנחנו לא חושבים שמיד אחרי סיום עבודת הוועדה וקבלת החוק אנחנו צריכים לשנות את זה.

"דבר שני, הכסף החדש, אפילו אם נעשה משהו, יגיע ל־2014 וצפונה כי כל החברות שיושבות היום הן בהסכמים ישנים עד 2014. לכן זה לא רלבנטי ל־2012 ממילא".

וכך, פחות או יותר, הסתיים הדיון בנושא. שנה וחצי לאחר מכן החל להיחשף היקף הטבות המס האדירות שישראל מעניקה לחברות הללו.

קרנות ההשתלמות

הרעיון המהפכני של קנדל

אחד הרעיונות המקוריים שהועלו במסגרת דיוני הוועדה הוא רעיון של יוג'ין קנדל להשתמש בתרגיל יצירתי בקרנות ההשתלמות בשביל להגדיל בבת אחת את שכר הנטו של העובדים ב־10%.

קנדל: "נכון להיום, אנשים בגילים צעירים עם ילדים קטנים נמצאים בבעיית נזילות. בן אדם שנמצא במצב של קשיי נזילות לא ממש רוצה לחסוך באותו רגע. לכן ישנה הצעה על השולחן...לאפשר לבן אדם ללוות כנגד קרן השתלמות שלו, אבל ללוות את זה כתוספת בשכר החודשי. כמו שמעביד היום מחשב 7.5%, מוסיף את ה־2.5% של העובד, מקבל הנחה במס ומעביר את זה לקרן השתלמות, במקום להעביר את זה לקרן השתלמות אם יש לאותו בן אדם ילדים בגילים 0 עד 2. זו אותה הטבת מס, מבחינת המדינה אין פה שום מתן הטבה נוספת. בגלל שאתה לא נותן את ההנחות במס על הריבית או על רווחי ההון בתוך קרן השתלמות, אז המדינה פה חוסכת כסף".

מנהל רשות המסים דאז יהודה נסרדישי: "החשש שלי שהתוצאה שעל חלק מההכנסה אני נותן פטור ממס".

לבסוף ההמלצה לא התקבלה בשל התנגדויות חברי הוועדה.

המלצות הוועדה

לטקסט המלא של הכתבה לחץ כאן