"אם אחד מההורים לא עובד, למה לסבסד להם גן ילדים?"

נראה כי בעניין החרדים שכחו חברי ועדת טרכטנברג כי כל המלצותיהם צריכות להתחשב במגבלות ההיתכנות הפוליטית. בדיעבד, מי שהיה יותר ריאל־פוליטיק הוא ח"כ משה גפני מסיעת יהדות התורה, שאמר לאחר פרסום הדו"ח כי "הפרק על החרדים לא קיים מבחינתי". ואכן, כמעט דבר מההמלצות הללו עוד לא קרה וספק אם גם יקרה בעתיד - לא ההשקעה המסיבית בהכשרת החרדים לעבודה, לא שינוי מערך התמיכות הממשלתיות בתלמידי הישיבות ולא המלצות נוספות הקשורות למגזר.

קראו עוד בנושא:

• הפרוטוקולים המלאים של ועדת טרכטנברג נחשפים
• המדיניות הפיסקאלית: התקציב הדו שנתי כגורם למחאה
• מדיניות המס: ביטול רפורמת הפחתת המסים והעלאת מס החברות
• יוקר המחיה: העלויות של המונופולים הממשלתיים
• שוק הדיור: מדיניות התכנון והמסחור בדירות קטנות
• משרתים את עצמם: גם הציבור הישראלי הוא לא פרטנר
• "אנחנו באוצר חיסלנו את מדינת הרווחה"  
  

ההחמצה הזו מורגשת ביתר שאת כשמבחינים שלאורך חלקים גדולים מדיוני הוועדה, החשיבות של שילוב הציבור החרדי בשוק העבודה הודגשה על ידי כל הנוכחים כראשונה במעלה. לחברי הוועדה היה ברור שהמלצות כמו הקמה של מרכזי השמה ייעודיים עלולות לעורר אנטגוניזם בקרב הציבור החרדי והפוליטיקאים שלו, ולכן החליטו להוסיף להן "תמריצים", כמו שינוי אופן קבלת ההנחות בשירותים כמו דיור וחינוך, כך שמשפחות שבהן שני ההורים עובדים יופלו לטובה.

סוגיה נוספת שנידונה בהקשר החרדים היתה סבסוד שכר הלימוד במעונות היום לגילי 3 ומעלה: האם יש להכריע לפי מבחן הכנסה לנפש (הכנסות ההורים חלקי מספר הנפשות במשפחה), שמתעדף משפחות מרובות ילדים, או לפי מבחן אחר שייתן עדיפות למעמד הביניים.

אבי שמחון: "הסבסוד לגנים ניתן לפי קריטריון חלש של מיצוי כושר השתכרות, מפני שיש כאלה שמקבלים אותו למרות שהם לא באמת עובדים" | צילום: עמית שעל

ד"ר אבי שמחון, היועץ הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ ודה פקטו נציגו בוועדה, חידד את הבעייתיות במצב הנוכחי: "מה שקורה היום זה שבעצם הסבסוד לגנים ניתן לפי קריטריון לא מספיק חזק של מיצוי כושר השתכרות, מפני שיש כאלה שמקבלים אותו אף שהם לא באמת עובדים. מיצוי כושר ההשתכרות ניתן לא רק לכאלה שעובדים, אלא גם לכאלה שלא עובדים. זה דבר ראשון, וזה לדעתי כדאי שנמליץ שישתנה, אם יש לנו האומץ לעשות את זה. מיצוי כושר השתכרות צריך רק לילדים קטנים, שאחרת פשוט יכולים להישאר עם אמא. אם אחד ההורים לא עובד, אז למה צריך לסבסד את הגן שלהם?".

למרות המלצותיו של שמחון, הוועדה המליצה לבסוף לשמור על מבחני הכנסה שנותנים עדיפות לנשים עובדות, אך לא הכניסה סעיף של מיצוי כושר ההשתכרות. עם זאת, סעיף זה היה משמעותי בדיונים על הזכאות לדיור בר־השגה, שגם הושפעו מהמתח שבין החרדים למעמד הביניים העובד.

לאחר שהוסכם כי המדינה תציע 5,000 דירות ברחבי הארץ במחיר למשתכן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אייל גבאי חשש כי החרדים יקבלו את רוב ההטבות, משום שקריטריון גודל המשפחה היה משמעותי. מהפרוטוקולים מתברר כי גבאי ניהל שיחות מול אנשי משרד המשפטים כדי לבדוק אפשרות משפטית להפלות לטובה את משרתי השירות האזרחי או הצבאי.

גבאי ויתר על מהלך זה לאור הבטחתו של שר השיכון אריאל אטיאס, בישיבה של מינהל מקרקעי ישראל, לגבש קריטריונים חדשים בנושא בהתייעצות עם חברי ועדת טרכטנברג. אולם לבסוף, אטיאס יצר שיטה שנותנת עדיפות למשפחות מרובות ילדים, ורק לאחר לחץ ציבורי גדול חזר בו.

הוועדה המליצה על הגדלת ההוצאה האזרחית של הממשלה מבלי לנקוב ביעד כמותי ברור, על הגדלת היצע מעונות היום ועל החלת חוק חובה חינם גם על ילדים בגילי 3-4.

הוועדה החליטה לשמור על מבחן הכנסה כדי לקבל סבסוד למעון ולהכניס קריטריון של היקף שעות העבודה בשביל זכאות לדיור מוזל.

בתחום התעסוקה הוועדה המליצה על הרחבת התמיכה הייעודית בגברים חרדים ובנשים ערביות.

לטקסט המלא של הכתבה לחץ כאן