אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אנחנו באוצר חיסלנו את מדינת הרווחה" צילום: ירון ברנר, ynet

חשיפת כלכליסט

"אנחנו באוצר חיסלנו את מדינת הרווחה"

הדיונים בנושא השירותים שהמדינה צריכה לספק התקיימו תחת ההסכמה הכמעט גורפת על כך שהציבור לא מקבל מהמדינה את מה שמגיע לו

24.02.2013, 07:10 | מיקי פלד

אחד הנושאים שבהם לא היו כמעט חילוקי דעות בין חברי ועדת טרכטנברג הוא מצב השירותים החברתיים. גם אלו שנחשבים ימניים יותר כלכלית, כמו ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, וגם אלו שנמצאים על תקן האגף השמאלי, כמו הממונה לשעבר על הכנסות המדינה באוצר יורם גבאי - כולם הסכימו שבשנים האחרונות חלה שחיקה בלתי פוסקת בכמות ובאיכות השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה, בטח ביחס למדינות המערב שישראל משווה את עצמה אליהן.

קראו עוד בנושא:

 

מעניינים במיוחד דבריו של קנדל, שכבר בישיבה השנייה של הוועדה אמר כי המדידה של ההוצאות האזרחיות של הממשלה על שירותים כמו חינוך, רווחה ואיכות הסביבה נשחקה משום שהיא נשענה עד כה על משחקי מספרים שהראו כאילו הממשלה הגדילה כל הזמן את ההשקעה שלה, אך בפועל, ב"שקלים" כמו שהוא אומר, המציאות אחרת לגמרי.

קנדל: "אנחנו צריכים להסתכל על מדד מאוד חשוב, ולשים לממשלות עתידיות יעד של באמת להעלות את התוואי של ההוצאה האזרחית, שזה בריאות, ביטחון פנים וחינוך וכו' - אבל לא כאחוז מהתוצר, אלא כהגדלה משמעותית של ההוצאות האלה לנפש. זה מה שהציבור מקבל. הציבור לא מקבל את השירותים כאחוז מהתוצר. הציבור מקבל שירותים בשקלים. ולכן כשאתה מודד אותם כאחוז מתוצר, אתה שם לעצמך יעד של גידול בשירותים לציבור שהתוצר יכול לעלות מעליו, ואז המצב שלך כל הזמן רע. זאת אומרת, אתה אומר לציבור שלך - 'תדעו לכם, אתם כל הזמן דפוקים'".

  יוג יוג'ין קנדל: "הציבור מקבל שירותים בשקלים, וכשאתה מודד אותם כאחוז מהתוצר אתה אומר לציבור שלך - 'תדעו לכם, אתם כל הזמן דפוקים'" | צילום: אוראל כהן   יוג

נראה כי האמירה החריפה ביותר בנושא הגיעה מכיוונו של גבאי, שאמר בישיבה הראשונה: "הפנתרים השחורים בנו את מדינת הרווחה בתחום הקצבאות. אחרי זה באוצר הצלחנו לחסל אותה".

בישיבה השנייה פנה גבאי למנכ"ל ביטוח לאומי דאז, אסתר דומיניסיני, ושאל אותה אם בכוונתה לטפל בנושא הקצבאות שירדו. דומיניסיני השיבה: "תראו, בעיקרון, בקצבת זקנה כרגע - אל תצטט אותי - אין בעיה גדולה, כי בהסכמים הקואליציוניים היו תוספות וזה הוריד את שיעורי העוני לקשישים, אין כרגע בעיה אקוטית בנושא של קצבאות הזקנה". כשגבאי שאל ספציפית לגבי הבטחת הכנסה, היא הוסיפה: "יש ירידה במספר המשפחות בהבטחת הכנסה. אז לא שלא צריך לטפל, אבל בוא נגיד, זה לא 148 אלף, אנחנו נמצאים ב־110 או בפחות מ־110 אלף משפחות בנושא הזה. לגבי קצבאות אנחנו מדברים כל הזמן על שוק העבודה, אז אמנם אני מנכ"לית ביטוח לאומי ואסור להגיד, אבל אנחנו לא רוצים להתמקד בנושא הזה בהקשר של הקצבאות כרגע. אולי באבטלה משהו, אבל אין היום אבטלה, אז זה גם לא יעלה כסף".

מנכ"לית ביטוח לאומי דאז אסתר דומיניסיני: "אל תצטט אותי - אין כרגע בעיה אקוטית בנושא של קצבאות הזקנה", צילום: יובל חן מנכ"לית ביטוח לאומי דאז אסתר דומיניסיני: "אל תצטט אותי - אין כרגע בעיה אקוטית בנושא של קצבאות הזקנה" | צילום: יובל חן מנכ"לית ביטוח לאומי דאז אסתר דומיניסיני: "אל תצטט אותי - אין כרגע בעיה אקוטית בנושא של קצבאות הזקנה", צילום: יובל חן

בניגוד לרוח הדיון, דו"ח הוועדה הסופי לא הכיל המלצה חד־משמעית בעניין השירותים החברתיים. בעמוד 36 בפרק הראשון של הדו"ח הסופי נכתב כי "על הממשלה לפעול להעלאת משקלה של ההוצאה האזרחית בתקציב ולחתור להגדלת חלקה (של הממשלה - מ"פ) בתוצר".

לטקסט המלא של הכתבה לחץ כאן

תגיות

52 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

52.
דיבורים בעלמא...
כל הדוברים אינם מבינים שהתשלום על הרווחה שהמדינה נותנת - חל עליהם. כלומר - מיסים. מצד שני - כולם מיללים על המיסים הגבוהים. הדיבורים כאן הם ברוח ה'מחאה החברתית' היאפית - רוצים לקבל, לא רוצים לשלם. וזכרו עוד עובדה חשובה - כשהמדינה נותנת - תמיד יש (ובישראל - באחוזים מפחידים) מתחזים שמרמים את המערכת. 'נותנים לך - קח' אומר (בקריצ עין...) הפתגם העממי.
אלי בר-נס , רחובות  |  26.02.13
51.
כל פעם שאני מגיע לארץ אני רואה את ההיתדרדרות במוסר ובכבוד של אחד לשני!
רציתי לחזור מספר פעמים.אבל רק להגיע למשרד הפנים פעמיים הספיק לי. חידשתי דרכון באירופה,התקשרתי לטלפון שלהם,ענו לי תוך חצי דקה,נתנו לי תאריך להגיע,בדיוק של דקה ניכנסתי ואחרי עשר דקות הייתי בחוץ. במשרד הפנים בת"א התנהגו אלי כמו מיטרד.ואמרו לי לבוא שוב. בדואר,בדלפק לועסת סנדוויץ,ומדברת אלי בגועל נפש. בתחנת הרכבת דרך ההגנה,בדלפק,משחקת בפלאפון ומוציאה לי כרטיס. אנשים אגרסיבים בכביש,לא שומרים על החוק,ולא אדיבים בכלל. 12 בלילה השכן עושה קריוקי שאי אפשר לישון,אין עם מי לדבר. לאף אחד לא אכפת ממש מהשני ממש כאב לב. יום טוב
ישראלי שחי באירופה 30 שנה!  |  25.02.13
50.
ל-47 - ואני לא מסכים איתך
כל השיפור באיכות החיים שאתה מדבר עליו קרה בכל העולם ולא רק בישראל. בדיוק כמו שבשנת 1900 היית חושב לקנות מרכבה עם איזה סוס משובח ולא אוטו. אבל בישראל חלוקת השיפור הזה לא שווה. מי שנצרך לשירותי המדינה פשוט מסכן. גם אם נתן מסים כל חייו עליו לחיות בעוני ובהשפלה. העשירים מתבסמים מעושרם ויותר ויותר שכבות נדחקות אל חיים על הגבול. מספיק שמשהו קטן ולא צפוי יקרה כדי למוטט כלכלה של משפחה שלמה, ורוב המשפחות נמצאות במצב הזה בישראל. אין אפשרות לחסוך, השכירויות, גם בפריפריה, מטורפות, כל דבר יקר כאן מארצות אחרות ולפעמים במאות אחוזים. לא פעם השתוממתי על כך שפעם פועלים עם משפחות וילדים ואישה שהיא עקרת בית היו מצליחים לקנות דירות במרכזי הערים והיום גם מהנדסים בכירים לא מצליחים לקנות דירה, אפילו פצפונת, בפריפריה. משהו בהחלט דפוק כאן. אבל מה אני מתלונן. לראש הממשלה שלי דברים חשובים הרבה יותר לדאוג להם. גלידת פיסטוק איכותית ב-10,000ש"ח לשרה'לה, למשל.
מישהו , אי שם  |  25.02.13
49.
ברגע שאין מדיניות רווחה ראויה
המיסים שאנחנו משלמים הופעים להיות יותר לעונש/קנס. קנס על החיים פה. המיסים הופכים להיות דומים לגביית המסים על ידי המלך בימי הביניים מהנתינים העניים. אולי קצת קיצוני, אבל באמת לא שונה בהרבה - כשאין תמורה. סתם גביית כספים לצורך נהנתנות הקרובים לצלחת.
אחת , מרכז  |  24.02.13
48.
ל-34: אני לא מסכים איתך
קודם כל המיסים בארץ ירדו דרסטית ב-20 השנים האחרונות. בשנות ה-80 מס חברות היה 65%, המיסוי על שכירים היה מטורף, המכס היה דרקוני. בארץ שלטה בירוקרטיה איומה. הייתה שחיתות ארגונית שהדור הצעיר אפילו לא מסוגל להבין. השחיתות בנמלים והרכבת זה כלום בהשוואה למה שהיה בעבר. נכון היום אפשר לזרוק עובד בן 50 ללשכת התעסוקה. מה האלטרנטיבה? להעניק לעובדים קביעות ולאפשר להם לחלוב את הקופה הציבורית עד הפנסיה? אני יכול להגיד לך מניסיון שעובד מקצועי זה מצרך נדיר. עובד מקצועי בעל מוסר עבודה ימצא עבודה גם בגיל 50. איכות של הבנייה עלתה מאוד. היום לא בונים דירות פחות מ-4 חדרים כי אף אחד לא מוכן יותר לחיות בדירות 2-3 חדרים צפופות. היום צעירים רוצים משרד בבית, מרפסת, מחסן בקומת כניסה, חנייה בטאבו ובצדק. רמת המינוע עלתה מאוד בישראל. היום כמעט לכל אחד יש רכב/קטנוע. היום ניתן לקנות מכונית חדשה וחסכונית ב-60 אלף שקל. בעבר מכונית חדשה, אפילו פיאט אונו, הייתה פריווליגיה של השכבות היותר אמידות. תשתיות מאוד התפתחו בארץ. ברכבת משקיעים מיליארדים ובהדרגה מתחילים לראות את הפירות. היום לכל עובד יש פנסיה חובה. בעבר פנסיה הייתה הטבה של עובדי מדינה ועובדים בדרגות גבוהות. תרבות הבילוי מאוד התפתחה בארץ. לפני עשרים שנה הלכו למסעדה רק בימי הולדת. היום מסעדה זה בילוי רגיל לסוף השבוע. יותר ישראלים מאי פעם טסים לחו"ל, יותר מבלים, יותר קונים. עובדתית רמת החיים בארץ מאוד עלתה ב-20 השנים האחרונות. אז נכון שהצמיחה לא שווה, יש אזורים שהתפתחו יותר ואזורים שהתפתחו פחות. יש מגזרים שיותר נהנו מהצמיחה ויש מגזרים שנפגעו מהקיצוצים בתקציבי הרווחה, אבל בגדול רמת החיים השתפרה לרוב התושבים.
24.02.13
לכל התגובות