אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שווי השוק לא קובע: חשיפה למניות מדד היתר עדיפה בטווח הארוך צילום: יריב כץ

שווי השוק לא קובע: חשיפה למניות מדד היתר עדיפה בטווח הארוך

מדד היתר מתנהג בהיגיון שהפוך להנחות המקובלות בשוק ההון: בתקופות של גאות הוא מזנק בחדות, ובתקופות של שפל הוא מגיב באופן מתון יחסית

25.02.2013, 07:58 | ענבל פולק
מדדי המניות בבורסת ת"א נמצאים בחצי השנה האחרונה במגמת עלייה. מלבד חודש דצמבר, שאופיין בירידות, החל מספטמבר 2012 ועד היום הן המדדים של המניות הגדולות (ת"א 25) והן מדדים של המניות הבינוניות והקטנות (ת"א־75 ויתר) עלו. בתקופה זו מרווחי התשואות בין אג"ח חברות לאג"ח מדינה היו גדולים ורוב הכסף הופנה להשקעה באג"ח ולא למניות.

שנת 2013 החלה כשהריביות בעולם, כמו גם ריבית בנק ישראל, נמוכות מאוד ומרווחי התשואות בין אג"ח ממשלתיות לאג"ח קונצרניות נמוכים ביחס למרווחים ההיסטוריים. לאור זאת, רוב האנליסטים העריכו כי שנת 2013 תהיה שנת המניות. בהתבסס על הנחה זו בדקנו באילו מדדי מניות בארץ עדיף להשקיע - האם במניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר או שדווקא במניות הקטנות? הניתוחים מצביעים על כך שלמשקיעים כדאי להשקיע במניות הקטנות לאורך זמן. בטור הנוכחי נציג את כל הפרטים ודרכי ההשקעה.

אילוסטרציה, צילום: shutterstock אילוסטרציה | צילום: shutterstock אילוסטרציה, צילום: shutterstock

בחינתנו התמקדה בטווח הזמן של חמש השנים האחרונות - מפברואר 2008 עד סוף ינואר 2012. בתקופה זו השווקים חוו הן שוק דובי והן שורי, משבר והתאוששות. לכן ביצועי התקופה יכולים לייצג וללמד על התנהלות שוקי המניות.

התנהגות הפוכה להיגיון

מבחינת התשואות בכל שנה, כפי שנראה בגרף, לא ניתן לדעת איזה מדד הטוב ביותר. האם עדיף היה להשקיע בת"א־25, המדד שנתן את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2012 (7.2%), או אולי במדד ת"א־75, שבשנת 2009 היה המדד שהשיא את התשואה הגבוהה ביותר, של 150%? בחינת ביצועי מדד ת"א־25 ביחס למדד ת"א־100 (שמייצג את שוק המניות), באמצעות מדד Up/Down Market Capture Ratio (עוצמת התגובה של המדד או הקרן ביחס לשוק או למדד ייחוס), מלמדת על כך כי מבין מדדי המניות באחד העם, ת"א־25 יורד הכי פחות בתקופות של ירידות אך גם עולה פחות ממדד ת"א־100 בתקופות של עליות. לעומתו, מדד ת"א־75 עולה הכי הרבה בתקופות של עליות, אך גם סופג את הירידות הגדולות ביותר בעתות שפל.

לפיכך, ניתן להסיק כי בהתבסס על ביצועי מדדי המניות בחמש השנים האחרונות עדיף לשלב בין השקעה במדד ת"א־75 בתקופות שוריות לבין מדד ת"א־25 בתקופות דוביות, וכך "לנצח" את שוק המניות. עם זאת, מאחר שקשה - ואפילו בלתי אפשרי - לחזות את השוק ולדעת אם הוא יאופיין בעליות או בירידות, ניהול תיק השקעות ממוצע באופן זה אינו ריאלי ועדיפה ההשקעה במניות לטווחי זמן ארוכים.

מניתוח הנתונים עולה כי לעומת מדד ת"א־25 ומדד ת"א־75, שאינם מכים באופן עקבי את שוק המניות, מדד היתר מאגר (להלן: מדד היתר) לא רק הצליח בתקופה הנבחנת לעלות יותר משוק המניות (המיוצג כאמור על ידי מדד ת"א־100) - אלא גם ירד פחות בתקופות של ירידות בשווקים. התנהגותן של המניות הקטנות אינה אינטואיטיבית ומנוגדת להיגיון, כי ככל שהמניות קטנות יותר, כך רמת התנודתיות אמורה להיות גבוהה יותר. לכן, היינו מצפים שמדד זה יעלה הכי הרבה בתקופות של עליות אך גם יירד הכי הרבה בתקופות של ירידות (בטא גבוהה). התנהגות זו מייצרת בהשקעה במדד היתר מול מדד ת"א־100 תשואה עודפת (אלפא) חיובית, הגבוהה ביותר מבין המדדים, 3.4% לשנה, לעומת 1.15%, תשואה עודפת למדד ת"א־25 ותשואה עודפת שלילית (1.9%־) של מדד ת"א־75.

אל מדד היתר ניתן להיחשף באמצעות מוצרים העוקבים אחר המדד כמו תעודות סל, העוקבות אחר מדד יתר מאגר וגובות דמי ניהול של כ־1%.

המשקיעים מדירים את רגליהם

אפיק נוסף שבו ניתן להשקיע הוא קרנות אקטיביות, שמטרתן להכות את מדד היתר. חלק ניכר מהקרנות מגדירות כי מטרתן להכות את מדד יתר מניות. מדד זה מפוזר יותר ממדד יתר מאגר ומכיל כ־400 מניות. נכון להיום קיימות 14 קרנות מניות יתר שחלקן אף מצליח להכות לאורך זמן את מדד יתר המניות.

קרנות הנאמנות האקטיביות גובות דמי ניהול ממוצעים של 2.9% בשנה, וחלק מהן אף גובות גם עמלת שיעור הוספה שאותה משלמים עם הקנייה. על אף העובדה כי הקרנות יקרות מההשקעה במוצר הפסיבי, כמו תעודות סל, קרנות לא מעטות מצליחות להכות את מדד יתר מניות ולייצר תשואות עודפות גבוהות ביחס אליו. כך, לדוגמה, בתקופה הנבחנת מדד היתר עלה ב 3.8% לעומת תשואת הקרן של ילין לפידות של 16.6%.

המשקיעים הישראלים מדירים את רגליהם מהשקעה במניות בארץ בכלל ומהשקעה בקרנות מניות היתר בפרט. שווי הנכסים הממוצע של קרן בסיווג זה הוא כ־40 מיליון שקל בלבד. הקרן הגדולה ביותר של ילין לפידות מנהלת 170 מיליון שקל, והקטנה המנוהלת על ידי מאור לוסקי מנהלת כ־3 מיליון שקל בלבד.

סך הנכסים בכל הקרנות בתחום זה מהווה רק 0.4% משווי הנכסים המנוהל בכל תעשיית הקרנות ו־13.2% מסך הנכסים המנוהלים בקרנות מניות בארץ נכון לסוף ינואר. כניסת הכסף לקרנות אלה ויציאתו מהן מאופיינת, בדומה לתחומים רבים אחרים בשוק, בהשקעה הרודפת אחר ביצועי המדד. לאחר תקופה שהמדד עולה יחלו להשקיע בקרנות אלה, תוך "פספוס" העליות הראשונות ולעתים אף מעבר לכך. עם היפוך השוק וירידות בשערי המניות שבקרנות אלה הכסף יוצא מהקרנות תוך ירידות מימוש ההפסד לסכום. מהניתוח עולה כי בשוק המקומי עדיף להשקיע דווקא במניות הקטנות תוך פיזור רחב. לאורך זמן השקעה זו יורדת פחות בתקופות של ירידות בשוק ועולה יותר מהשוק בתקופות של עליות.

כמו כן, האפשרות של חשיפה באמצעות קרנות נאמנות אקטיביות בתחום זה בהחלט עונה למטרה, היות שמספר רב יחסית של מנהלים מצליחים להכות את המדד ולייצר אף תשואות עודפות ביחס אליו גם בניכוי דמי הניהול.

השורה התחתונה

החשיפה למניות בעלות שווי שוק נמוך יותר, בפיזור רחב, עדיפה בטווח הארוך מאחר שהן יורדות פחות בתקופות שפל ועולות יותר בתקופות גאות

הכותבת היא אנליסטית קרנות ב־UBS Wealth Management ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות