בלי חודק. עם ביטחונות
אולי בכל זאת המשבר שפקד את השווקים ב־2008 היה המורה הטוב ביותר. אפילו יותר מהרגולציה
הסבלנות של ציבור המשקיעים פקעה ואי אפשר לבוא אליו בטענות. כמה אפשר לראות את הכסף שוכב בפיקדון נושא ריבית לעג? צרות של עשירים. כמו חור קטן בבלון גדול, כך יוצא האוויר מבועת המזומנים והר השקלים מפלס את דרכו לעבר קרנות הנאמנות. יכול להיות שזאת תאוות הבצע או שאולי מדובר בשאיפה הבסיסית לשמור על ערך הכסף. כך או אחרת, נראה שמשבר האמון בין המשקיעים למנהלי ההשקעות חלף. לגל גיוסי החוב שותפות גם חברות קטנות, רובן ללא דירוג, שעד לפני כמה חודשים לא האמינו שיוכלו לגייס בבורסה.
החדשות הטובות הן שחלק גדול מגיוסי החוב הקונצרני שנערכו לאחרונה היו מובטחים בשעבודים. אף שברוב המקרים לא מדובר בבטוחות האיכותיות ביותר שניתן להעלות על הדעת, אין להקל בכך ראש. בהינתן שמנהלי קרנות הנאמנות חופשיים מהנחיות ועדת חודק, אפשר לראות בכך הישג של ממש. כעת כל שנותר הוא לקוות ש"ירח הדבש" המחודש של הציבור עם מנהלי ההשקעות יימשך לאורך זמן ושהלקחים שנלמדו לא ישכחו ככל שמתגברים הגיוסים. הביטחונות, אמות המידה הפיננסיות וההתניות החוזיות החליפו את הדירוגים והשמות המבטיחים של הטייקונים. אולי בכל זאת המשבר שפקד את השווקים ב־2008 היה המורה הטוב ביותר. אפילו יותר מהרגולציה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה