אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי העלים את הגביע? צילום: ראובן שוורץ

מי העלים את הגביע?

ההתאחדות לכדורגל עושה הכל כדי להפוך את גביע המדינה לטורניר שולי

27.02.2013, 11:22 | אוריאל דסקל

מפעל הגביע הוא יצור משונה בעולם הכדורגל. הוא מתחיל במשחקים לא חשובים ואפילו מציקים, שנהפכים לקראת סוף המפעל לסופר חשובים ולפעמיים גורליים לעונה של קבוצה.

כי הרי, אחרי ששיחקו את רוב משחקי הליגה, הגביע יכול הופך להיות הסיכוי היחיד לתואר - גם עבור קבוצות גדולות. עבור קבוצות בריאות אך לא מנוסות, זכייה בגביע חשובה להתחלת הטמעת מנהג הניצחון - שהרי ניצחון זה עניין שלומדים. ואם זוכים בגביע, אפשר ליישם את הליך הלמידה הזה גם בליגה. 

הגביע עשוי להיות מטלה מעיקה אבל בסופו של דבר הוא טורניר חשוב - השני בחשיבותו בדרך כלל - ברוב המדינות. וכך גם בישראל.  

קראו עוד בכלכליסט

אנשי ההתאחדות עם הגביע. הערך הבידורי שלו מאוד ברור. לא להתאחדות לכדורגל, צילום: טל שחר אנשי ההתאחדות עם הגביע. הערך הבידורי שלו מאוד ברור. לא להתאחדות לכדורגל | צילום: טל שחר אנשי ההתאחדות עם הגביע. הערך הבידורי שלו מאוד ברור. לא להתאחדות לכדורגל, צילום: טל שחר

הערך הבידורי של הגביע מאוד ברור. ואלו הסיבות לכך:

1. כל מפגש אפשרי. ממכבי תל אביב נגד בית"ר ירושלים בסיבוב השלישי ועד אסי גלבוע נגד הפועל קטמון בחצי גמר. ההגרלה הפתוחה הופכת כל משחק לאפשרות אמיתית - מה שאי אפשר להגיד על ליגה או על טורנירים בהם הקבוצות מדורגות. ההגרלה הפתוחה מוסיפה מימד מאוד מרגש עבור האוהדים - של הקבוצות הקטנות והקבוצות הגדולות.

2. כל משחק חשוב. אין משחקים בגביע ללא חשיבות ספורטיבית. בכל משחק יש הכרעה, והמנצח לוקח הכל. זה לא כמו ליגה, בה יש הרבה משחקים שאינם משפיעים על דבר מלבד הפרמיות של השחקנים. בגביע יש השפעה ישירה של כל משחק על המשך הטורניר כולו. זה מוסיף חשיבות אדירה לכל משחק.  

3. אין "משחק שני". אין גומלין. מגיעים למשחק כדי לנצח. אין התחכמויות טקטיות, חישובי שערי חוץ וכו'. מדובר באלמנט מאוד חשוב בהפיכת כל משחק למאבק על הניצחון. קבוצות זונחות גישות משעממות ומגיעות כדי לנצח. כמו בשכונה. זה מאוד מרגש. בדרך כלל. אגב, אחד מהדברים שהופכים את ליגת האלופות לטורניר משעמם בסך הכל זה קונספט "משחק הגומלין". אם קבוצה אחת מפרקת קבוצה שנייה במשחק הראשון - הגומלין הופך למשחק לפרוטוקול בלבד. משחק ללא חשיבות לא באמת שווה משהו. .  

בקיצור, הנוסחה הזאת של "כל דבר יכול לקרות" + "כל משחק חשוב" + "משחק אחד" = הרבה הפתעות ועניין גדול בתחרות.

לגביע בישראל גם יש המון פוטנציאל אבל איך אפשר למצות אותו בכלל כאשר ההתאחדות לכדורגל ובעלי זכויות השידור עושים הכל כדי להפוך אותו לטורניר שולי?

קודם כל, המשחקים משודרים בערוץ תשלום, שבמקרה הכי טוב יש לו 40 אלף צופים - פחות מאשר נכנסים באצטדיון רמת גן. הסגירה של הגביע בערוץ בתשלום לא פופולארי נוגדת את רוח הגביע שמאפשר לכל קבוצה, מכל קצוות הפריפריה, להתמודד מול כל קבוצה. בכך מונעים מקהילות קטנות ולעיתים עניות את "15 דקות התהילה שלהן" - ומבטלים את אחד ממוקדי המשיכה של הגביע כתוצר ספורטיבי.

דבר שני, המשחקים באמצע השבוע. למה? במקום לקיים ליגה עם 4 סיבובים (שני סיבובים רגילים + פלייאוף בעל שני סיבובים) שייתכן מאוד שהיא נמרחת ונלעסת מדי - היה ראוי אם היו נותנים למחזורי הגביע את סוף השבוע. במקום זה, משחקי הגביע משוחקים באמצע השבוע. לפעמיים באמצע יום עבודה. אתמול היתה דוגמה מושלמת לאיך לוקחים משחק שיכול להיות משהו מיוחד והפכו אותו לטרחה בלתי נסבלת.

מי לעזאזל יגיע למשחק בין אסי גלבוע להפועל אשקלון בצהריי יום שלישי? זה הכבוד שנותנים לגביע? לתקוע משחק בין קבוצה צפונית לקבוצה דרומית באמצע יום עבודה? מישהו בהתאחדות לכדורגל בכלל חשב על האוהדים כשנבחר המועד למשחק הזה? מישהו בערוץ הספורט חשב שמישהו יפתח את הטלוויזיה בשעה הזו כדי לראות משחק בין קבוצה מהליגה השלישית לקבוצה מהליגה השנייה? עבור מי המשחק מתקיים הזה אם לא לתושבי גלבוע ותושבי אשקלון? ואחר כך, איך בכלל אפשר למכור את הגביע כ"גביע הסינדרלות"? אם כל כך מדחיקים את קיומן של סינדרלות כאלה בסיבובים המוקדמים. אם תוקעים אותן בשטח הפקר טלוויזיוני.  

לגביע יש פוטנציל להיות תחרות עממית ופופולארית. אבל בהתאחדות לכדורגל, כמו עם כל כך הרבה דברים, עושים הכל כדי לפספס גם את הפוטנציאל של זה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות