אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך ניתן לסייע לעסקים קטנים בקשיים צילום: עומר הכהן

כך ניתן לסייע לעסקים קטנים בקשיים

העסקים הקטנים הם החמצן הכלכלי של המשק. הראשונים ש"גילו" זאת הם הבנקים, שמיהרו לנצל את מצוקתם. אבל אפשר גם אחרת

28.02.2013, 15:07 | רות בורשטין כרמון

בשנת 2012 נסגרו בישראל 41,500 עסקים, עלייה של 6% לעומת שנת 2011. כדי לדון בקשיים של העסקים הקטנים, כדאי להכיר את מאפייניו של העסק הקטן וכך לדעת טוב יותר כיצד לסייע בהצלחתו.

הבעיה העיקרית של עסק קטן היא חוסר בידע כלכלי ופיננסי. בעוד שבחברות גדולות קיים מנהל כספים, מחלקה כלכלית ודו"חות שוטפים (חודשיים/רבעוניים), בעסק קטן בעל העסק הוא המנהל ובד"כ אין לו סיוע מקצועי בתחום הכספים. הנתון היחיד שמיידע את המנהל על מצב העסק הוא דו"ח רווח והפסד מבוקר של רואה חשבון חיצוני. מנהל החברה מקבל אחת לשנה דו"ח על מצב החברה, כשלעיתים, המנהל מקבל את הדו"ח – שנה לאחר תום שנת הכספים.

מפעל שנסגר, צילום: חיים הורנשטיין מפעל שנסגר | צילום: חיים הורנשטיין מפעל שנסגר, צילום: חיים הורנשטיין

אופיו של העסק הקטן עשוי לגרום לשורת ליקויים:

1.ליקויים בניהול הכלכלי והפיננסי של העסק הקטן.

למנהל אין כמעט מידע על רווחיות העסק שלו. הוא אינו יודע בזמן אמת על הפסדיו. הביטוי הראשוני הוא קושי בתזרים מזומנים. התסריט הנפוץ הוא, שבעל העסק סבור שאלו קשיים זמניים, שנובעים ממימון הון חוזר, ורק לאחר זמן רב (לעתים למעלה משנה), בעל העסק יודע שהעסק מפסיד.

כך מאבד מנהל העסק זמן יקר, ובמקום לעסוק בטיפול בבעיות האמיתיות, הוא עסוק בריצות להשיג אשראי. הוא אינו דואג לצמצם הוצאות, וממשיך לבצע משיכות חודשיות עפ"י הרמה שהתרגל אליה בשנים קודמות.

מלבד העיתוי המאוחר של גילוי הבעיות בעסק, מתגלה לעיתים מנהל העסק הקטן, כאופטימיסט חסר תקנה (רק אופטימיים שכמותו יכולים להיות יזמים ומקימי עסקים),והוא בטוח שהירידה במכירות והקשיים בתזרים מזומנים הם זמניים. מסקנה זו שוב "שולחת" אותו לחזר אחרי פקידי הבנקים בתחנונים לאשראי. מצוקת האשראי היא הסימפטום לבעיה של העסק. הבעיה האמיתית היא בד"כ הפסדים, והצורך לממן אותם. אך בעל העסק עסוק בהישרדות. במקום לטפל בשורש הבעיה באמצעות התאמת רמת ההוצאות של העסק לרמת ההכנסות החדשה, הוא רץ לבנק להשיג אשראי נוסף.

2. עושק העסקים הקטנים ע"י הבנקים

המנהל שעסוק ברדיפה אחרי אשראי, מוכן לקבל הלוואות בכל מחיר. אז מופיע הבנק כ"מושיע" ומלווה לעסק הלוואות בריביות עתק. בתקופה בה שיעור הריבית במשק נמוך מאד, וריבית הפריים עומדת על 3.25% , מגיעה הריבית האפקטיבית של עסק קטן לעיתים ל-18%.

התוצאה: הבנקים נהנים מרווחיות גבוהה מעסקים קטנים, מה שמאפשר להם לתת הלוואות זולות לחברות גדולות (וגם לשלם משכורות גבוהות למנהליהם).

מה הפתרון?

 

שלב א' - סיוע למנהל העסק הקטן לזהות את מצבו האמיתי של העסק בזמן אמיתי

סיוע זה יכול להיות באמצעות הנחייה פשוטה יחסית, שהעסק הקטן נדרש להגיש את הדו"חות למס הכנסה, חודשיים לאחר תום שנת המס (הנחייה יעילה יותר תהיה הגשת דוחות כספיים פעמיים בשנה, אך להנחיה כזו יהיה ביטוי בעלויות גבוהות יותר של הוצאות ביקורת).

שלב ב' - סיוע בתכנון פיננסי לעסק הקטן

יפה עשה משרד התמ"ת שהקים את הרשות לעסקים קטנים, ומאפשר סיוע פיננסי מסובסד לעסקים אלו. אך הסיוע כפי שמתבצע היום הוא ככל הנראה מאוחר מדי ומעט מדי. מאוחר מדי כיוון שהעסק צריך להגיע ביוזמתו לרשות, ובד"כ עושה זאת כשכבר קיים קושי "להציל" את העסק. הרשות לעסקים קטנים צריכה לחשוב על פתרון שבאמצעותו היא יוזמת פנייה לעסקים בקשיים, וזאת לפני שהעסק הספיק לצבור הפסדים.

שלב ג' – פיקוח על שיעורי הריבית

כיון שאין תחרות אמיתית בין הבנקים, וקיים ניצול של מעמדם החזק במשק, יש לפקח על מחירי הבנקים. עד כה הפיקוח וההתערבות של בנק ישראל היתה בעיקר בתחום העמלות, ואין כמעט פיקוח על שיעורי הריבית. הבנקים פועלים כמונופול שמעלה את מחירי הכסף לרמות שאינן סבירות. ודאי יטענו הבנקים ששיעורי הריבית מוצדקים לאור רמת הסיכון הגבוהה בריביות לעסקים הקטנים, אך ה"שורה התחתונה" של רווחיות הבנקים לפי מגזרי פעילות מלמדים כי הפסדי הסיכון הגבוהים נובעים מהחברות הגדולות במשק (הטייקונים).

לסיכום, העסקים הקטנים הם החמצן הכלכלי של המשק. הראשונים ש"גילו" זאת הם הבנקים, שמיהרו לנצל את מצוקתם. בעיות העסקים הקטנים בישראל, צריכות להיות חלק מהאג'נדה של צמצום הפערים והשוויון בנטל.

הכותבת היא יועצת כלכלית

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות