אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך יוצרים תרבות ספורט צילום: רויטרס

כך יוצרים תרבות ספורט

בשולי יבשת אירופה היתה מדינה ששבעה מכישלונות ספורטיביים, עד שקמה הממשלה והחליטה שאירוח אירועי ספורט ישדרג אותה. מה ישראל יכולה ללמוד מדנמרק?

04.03.2013, 09:46 | דור שאולוף

לדנמרק ולישראל יש הרבה מן המשותף. שתיהן מדינות קצה באירופה - האחת בצפון הנורדי והשנייה במזרח התיכון, בשתיהן האוכלוסייה לא גדולה במיוחד (דנמרק - 5.5 מיליון, ישראל - 7.7 מיליון) ובספורט - מה לעשות - הגורל הוא אותו גורל אכזר. אין ממש ציפיות גבוהות ממדינות קטנות להצליח, אבל דנמרק וישראל חולקות את אותו דיכאון מהכישלונות הספורטיביים. אלא שלהבדיל מישראל, בדנמרק החליטו להפסיק לקטר - ולהתחיל לעשות.

קראו עוד בכלכליסט

 

 

קרולינה ווז קרולינה ווז'ניאקי. עם האירוח בא התיאבון | צילום: אימג'בנק, Gettyimages קרולינה ווז

 

מאמץ לאומי

בשנת 2008 הבינה הממשלה הדנית שכדי לקדם את הספורט במדינה - חייבים התגייסות לאומית. היא כינסה לדיון את הוועד האולימפי הדני ואת איגודי הספורט השונים במדינה, ויחד הסכימו הצדדים על הקמת "ספורט איוונט דנמרק" - הרשות הלאומית לספורט. לרשות שלוש מטרות עיקריות - קידומה של דנמרק בעולם, הגדלת היקף תיירות הספורט הנכנסת ופיתוח הספורט הדני מבחינה כלכלית, ארגונית ומקצועית.

"החזון שלנו הוא למשוך, לארגן ולפתח אירועי ספורט גדולים בקנה מידה בינלאומי, כשהמטרה ברורה - לשים את דנמרק על המפה בספורט העולמי", טוען נחרצות מנכ"ל הרשות לארס לונדוב. "קמנו כדי לעזור לפיתוח הספורט הלאומי, לשווק את דנמרק בעולם ולהגביר את התיירות במדינה בכלל, ובערים המארחות את אירועי הספורט בפרט. עד עכשיו - אנחנו עושים עבודה לא רעה בכלל".

"ספורט איוונט דנמרק" מורכב מצוות קטנטן בן חמישה אנשים בלבד - המנכ"ל לונדוב, סגניתו ושלושה "מנהלי אירועים". "אנחנו רשות עצמאית שלא כפופה לשום ועד או איגוד", אומר לונדוב. "עם זאת, אנחנו משתפים פעולה באופן הדוק עם שותפי המימון שלנו, בפרט עם משרד התרבות, הוועד האולימפי והתאגדויות הספורט בענפים השונים. כשזה מגיע לתכנון אירוע ספציפי - אנחנו בקשר ישיר עם ההתאחדות הרלבנטית ועם העיר או הערים המארחות לצרכים לוגיסטיים".

תקציבה השנתי של הרשות הלאומית לספורט עומד על 25 מיליון קרונות דניות, שהם כ־3.5 מיליון יורו. "בשנים הראשונות, בין 2008 ל־2011, הסכום אפילו היה גבוה יותר - אבל בשל המשבר הכלכלי העולמי נאלצנו לקצץ", מסביר לונדוב. "כמעט 75% מהסכום הזה מושקעים ישירות באירועי הספורט ופיתוחם. שאר הכסף מושקע בצוות, בשיווק, בקידום העולמי, בקשרים הבינלאומיים ובתוכניות עבודה וחינוך לטווח ארוך".

"לפני שנכנסנו לתמונה, דנמרק אירחה מעט מאוד אירועי ספורט, והתוצאות היו בהתאם", אומר לונדוב. "אף אחד לא ייחס לאירוח אירועים חשיבות כלשהי". בקצת יותר מארבע שנות פעילותה העלתה הרשות בכ־80% את הזכייה של דנמרק במכרזי אירוח אירועי ספורט. דנמרק מדורגת כיום בטופ־20 של המדינות המארחות אירועי ספורט בעולם. "מ־2008 עד 2012 אירחנו קרוב ל־170 אירועים ב־45 ענפי ספורט שונים וב־40 ערים מארחות שונות ברחבי המדינה", מפרט לונדוב. "בין השאר אירחנו את הקונגרסים של אופ"א והוועד האולימפי, את אליפויות העולם ואירופה של מקצועות אולימפיים שונים, בהם התעמלות, היאבקות, מרתון וקליעה. אירחנו גם אליפויות אירופה ועולם בכדוריד וכדורעף, ואת אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות צעירות".

קראו עוד בכלכליסט

נבחרת דנמרק בכדוריד. תקציבה השנתי של הרשות הלאומית לספורט עומד על 25 מיליון קרונות דניות, שהם כ־3.5 מיליון יורו, צילום: רויטרס נבחרת דנמרק בכדוריד. תקציבה השנתי של הרשות הלאומית לספורט עומד על 25 מיליון קרונות דניות, שהם כ־3.5 מיליון יורו | צילום: רויטרס נבחרת דנמרק בכדוריד. תקציבה השנתי של הרשות הלאומית לספורט עומד על 25 מיליון קרונות דניות, שהם כ־3.5 מיליון יורו, צילום: רויטרס

זינוק בעלייה

"לאירוח טורנירים קיימת חשיבות רבה, שמשתנה מאירוע לאירוע. במרבית המקרים האירוע מייצר משיכה של ספורטאים צעירים חדשים לתחום מסוים, ומגדיל את הענף במדינה", מסביר לונדוב, ומתאר במילים פשוטות את צמד המילים הלעוס "תרבות ספורט". כשהמדינה רואה בספורט ערך עליון ודרך מצוינת לשיפור הכלכלה והתיירות ובכך גם רמת החיים במדינה - התוצאות מגיעות. הספורט הדני במגמת עלייה מתמדת, בכל התחומים, והמספרים מדברים בעד עצמם. באולימפיאדת בייג'ינג ב־2008 מנתה המשלחת הדנית 84 ספורטאים, שזכו בשבע מדליות. ארבע שנים לאחר מכן, באולימפיאדת לונדון 2012 - נשלחו 113 ספורטאים לייצג את דנמרק, והביאו לה תשע מדליות. לצורך ההשוואה, ישראל שלחה לבייג'ינג 43 ספורטאים וחזרה עם מדליית ארד אחת. בלונדון נרשמה ירידה ל־37 ספורטאים בלבד, ששבו בידיים ריקות.

גם בענף הכדורגל רואים תוצאות. נדמה שהנבחרת הלאומית של דנמרק, שדשדשה לאורך השנים מאז הזכייה הסנסציונית ביורו 1992 - עם אגדות כמו פיטר שמייכל והאחים לאודרופ - סוף סוף מתייצבת. במונדיאל 2010 היא חזרה לשלב הבתים, אחרי שכשלה לעשות זאת ב־2006, וגם ביורו האחרון היא שבה לקדמת הבמה לאחר היעדרות באליפות הקודמת (סיימה שלישית בבית המוות עם גרמניה, הולנד ופורטוגל). ההצלחות הובילו לזינוק בדירוג פיפ"א - ובתוך כמה שנים קפצה דנמרק מאזור המקום ה־40 בעולם וכעת היא בדרך לטופ 10.

אך ההצלחה לא נרשמה רק ברמת הנבחרת, כי אם גם במועדונים. זה כמה שנים שדנמרק שולחת בכל עונה לפחות קבוצה אחת לשלב הבתים של אחד משני מפעלי אופ"א הבכירים. ברוב המקרים, הקבוצות הדניות גם ממשיכות שלב, כשאירוע השיא היה העפלתה של קופנהגן לשמינית גמר ליגת האלופות לפני שנתיים, אז הודחה על ידי צ'לסי. בשל התוצאות זינקה הליגה הדנית בדירוג הפנימי של אופ"א, מהמקום ה־22 אל המקום ה־12 - והשנה העפילו שתי נציגות לליגת האלופות: נורשלנד ישירות לשלב הבתים, וקופנהגן לשלב הפלייאוף (שם הפסידה בהארכה לליל). ישראל, לעומת זאת, עושה את התהליך ההפוך. דווקא אחרי ההצלחה היחסית במוקדמות מונדיאל 2006 ומוקדמות יורו 2008, היא הידרדרה ביכולת — וכתוצאה מכך גם בדירוג העולמי מהטופ־20 לאזור ה־60–80. נציגות ישראליות באירופה מתקשות לעבור את שלבי המוקדמות במפעלים השונים, ומסיימות עד מהרה את העונה האירופית.

ההצלחה הספורטיבית של דנמרק הגיעה גם לטניס - קרוליין ווז'ניאקי, השחר פאר של הדנים, החלה את הפריצה שלה בשנת 2008, אז דורגה 70 בדרג העולמי, וכבר ב־2010 מצאה עצמה במקום הראשון - הטניסאית הטובה בעולם. היא החזיקה בפסגה קצת יותר משנה, וכיום מדשדשת בטופ־10 העולמי. שחר פאר אמרנו? רק השבוע התבשרנו שההבטחה הגדולה הידרדרה אל מחוץ לטופ־100 העולמי, ולראשונה זה שנים רבות אין נציג ישראלי בין 100 הטניסאים הטובים בעולם - לא בגברים ולא בנשים.

כריסטיאן אריקסן. "הדבר הבא" גם בכדורגל, צילום: אי פי איי כריסטיאן אריקסן. "הדבר הבא" גם בכדורגל | צילום: אי פי איי כריסטיאן אריקסן. "הדבר הבא" גם בכדורגל, צילום: אי פי איי

"גם ישראל יכולה"

לארס לונדוב ממשיך לאגור מחמאות. הספורט הדני בשגשוג מרשים, אירועים רבים נערכים במדינה שחרתה על דגלה את חשיבות הספורט, התיירות שוברת שיאים והכלכלה רק מרוויחה מזה. דנמרק במסלול המהיר להפוך למעצמה. "זה תהליך ארוך מאוד, עם עבודה קשה, אבל מספק", הוא מספר. ב־2013 צפויה דנמרק לארח עוד 19 אירועים, בהם אליפות אירופה לשחייה ואליפויות עולם במקצועות אולימפיים. בלו"ז הדני גם קבועים כבר לפחות עשרה אירועים עד 2016, ולונדוב לא נח: "אנחנו עוד צריכים לזכות במכרז לאירוח אליפות העולם בהוקי קרח לשנת 2017".

ומה עם ישראל? "גם אתם יכולים להצליח. זה הכל עניין של פוקוס, פוקוס ועוד פעם פוקוס", אומר לונדוב. "צריכים להתמקד במטרות, במבט לעתיד, ולהבין שאולי זה ייקח כמה שנים - אבל התוצאות יגיעו".

הכותב הוא כתב של "השישית באירופה", בלוג תוכן על כדורגל בישראל ובאירופה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
בוא נדייק: ישראל מועמדת לאירוח לא מעט תחרויות ואף זכתה באירוח חלקן.
בין הטורנירים שכבר התקיימו בישראל או שקיומום מובטח: אולימפידת הנכים 1968. כמה פעמים פיינלפור בתל אביב בנוקיה אליפות אירופה בכדורגל על גיל 19 בשנת 2000 (ב13 אצטדיונים לפי מה שזכור לי), אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 לשנת 2013 (4 אצטדיונים), אליפות אירופה בכדורגל נערות ב2015. אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים באילת ב2012. אליפות אירופה באופני הרים בחיפה ב2010. אליפויות אירופה בשייט ובגלשנים התקיימו בחיפה ותל אביב. גמר גביע אסיה התקיים בעבר בישראל. בריכת גלית בתל אביב אירחה את אליפות אירופה בשחייה אומנותית. טורניר הבית האזורי בטניס התקיים באילת 3 שנים ברצף 2011-2013. אליפות העולם במיניגולף צפויה להתקיים באשדוד ב2013. ואלו רק דוגמאות חלקיות בין הטורנירים שישראל עוד מועמדת לארח בשנים הבאות: בריכת השחייה של מכון וינגייט בנתניה נחשבת למועמדת לאירוח אליפות אירופה בשחייה ואליפות אירופה בבריכות קצרות בשנים 2015-2016, מועמדות לאירוח אליפות אירופה בכדורסל ב2017, מועמדות לאירוח חלק ממשחקי אליפות אירופה בכדורגל ב2020 שצפויים להתפצל בין כמה מדינות וצפי למועמדות לאירוח גמר הליגה האירופאית באצטדיון רמת גן החדש ואפילו גמר ליגת האלופות. וחשוב גם לזכור שהתל"ג לנפש בדנמרק מתקרב ל50,000 דולר ובישראל רק עבר את ה30,000
שי ירושלמי  |  06.03.13
8.
ההבדל הוא במנטליות, והשקעה בספורט.
הדנים הם עם, שעושים דברים כמו שכתוב בספר, ולא מנסים למצא קיצורי דרך כמו הישראלים, אצל הדנים, המקצועיות מתחילה באיך לשרוך את השרוכים של הנעלי הכדורגל. אני גר ליד עיירה של 5k תושבים, יש להם מתקני כדורגל, שאין אצלנו בליגת העל. הבת שלי , השתתפה בקטנה של כדורגל לשבוע ימיים,הם קיבלו מדי כדורגל+ גרביים+ כדורגל+ אוכל, בסכום פעוט ששווה ערך לשעתיים עבודה. כל מה שהם נוגעים, הם משתדלים לעשות את זה בצורה , הכי טובה והכי מקצועית שאפשר, והם לא מתפשרים על כלום.
מאיר , דנמרק  |  04.03.13
לכל התגובות